——–
תמה המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל, מאין נובע העדר ההתקשרות והאהבה בין אדם לחבירו, שהרי כל ישראל נפשות חלק אלוק ממעל ומקורם נובע מאותו אחד, אם כן, היו צריכים כלם להשתוות ולהתחבר יחד, ומדוע איננו מרגישים בהתקשרות לשרש האחד? וכשם שב' אחים הנולדים מאב אחד חשים ומרגישים משיכה אחד לחבירו, כן כל עם ישראל שהם נפש אחת חייבים לחוש בהתקשרות ביניהם.
ובאמת יפלא יותר, מדוע איננו מרגישים בהתקשרות לה' יתברך, והלא כלנו חלק אלוק ממעל נפשו של הקדוש-ברוך-הוא, אם כן, צריך להיות מורגש אצלנו משיכה לה' יתברך. וכשם שכל אחד מרגיש משיכה לשוב לבית אביו, כן עלינו להרגיש התקרבות לה' יתברך. ומדוע אף בעת התפלה וקיום המצוות אנו מרגישים הרגשת ריחוק וקרירות ואיננו מרגישים קירבה ומשיכה, וכשם שמצינו אצל דוד המלך עליו השלום שאמר (תהלים ס"ג, ב'): "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועייף בלי מים". דוד המלך הרגיש תשוקה להקדוש-ברוך-הוא כאדם המהלך במדבר ימים רבים ללא מים ונפשו כלה למעט מים, כן חש דוד המלך עליו השלום צימאון ותשוקה עד בלי די להשגת רבונו-של-עולם, וכל רגע ורגע הוסיף תשוקה בנפשו עד אשר השיג מבוקשו.
התשובה לכל זה, שאכן אדם קשור בנפשו לה' יתברך, אך במה דברים אמורים? כל זמן שלא חיבר עצמו למקום אחר, לעולם הזה וכדומה, בקשר חזק יותר, אזי פועל השורש האחר את פעולתו ואינו נותן מקום לכח החיבור הדק שיפעל את פעולתו.
והכא נמי הטעם מדוע אין מרגישים בהתקשרות בין אדם לחבירו – שכיון שמחבר עצמו בתאוותו לעולם הזה, ממילא אין ההתקשרות הנפשית ביניהם פועלת ואין מרגישים בה. ואף שכולם עובדים לבורא אחד, מכל מקום זה רק חוט דק, וכיון שאין משתמשים בה, אלא מחברים לתאוות העולם הזה, אין בכח החיבור הנזכר לפעול פעולתו. ולכך באמת חזינן, שבשעת צרה כולם מתקשרים ומשתווים אחד עם זולתו, מפני שבעת צרה מתבטלות התאוות הרצוניות המפרידות את ההתקשרות, ונותר החוט המקשר בין כל הכלל ומאחד את הבריות כלן. ועל זה נאמר: "אדם לעמל יולד" (איוב ה' ז'), שעל ידי עמל ויגיעה יוכל לחזק כל אחד ואחד את נפשו בהתקשרות לבורא, שעל ידי כך ננתק את כל הקשרים החדשים המונעים ומפרידים הקשר שבין אדם למקום (אור יחזקאל, מדות, עמ' קכ"ד).
וכן מפורש ברבנו יונה, וזה לשונו: ונאמר (משלי י"ח, א'): "לתאוה יבקש נפרד בכל תושיה יתגלע", פרוש: מי שמבקש ללכת אחר תאותו ורצונו – נפרד מכל חבר ועמית, כי ירחקו ממנו אוהב ורע, כי תאוות בני אדם ומדותם חלוקות, אין רצונו של זה כרצונו של זה. אכן אם ילך בדרך השכל, אז יתחברו לו החברים, ויהיו אוהביו רבים. ואמרו במוסר: מי שהוא רוצה את מדותיו – רבו הקופצים עליו. ויש לפרש על העניין הזה בעצמו: "לתאווה יבקש נפרד" – איש נפרד מכל אח וחבר – לתאווה הוא מבקש, ובעבור שמבקש ללכת אחר רצונו, למען זאת מרעיו רחקו ממנו, כעניין (שם י"ט, ד'): "ודל מרעהו יפרד". "בכל תושיה יתגלע" – ההולך אחר תאוותו, לא בדבר אחד יחטא בלבד, אך בכל אות שבתורה יתגלע, כי יעבור על כולנה, מלשון (שם כ', ג'): "וכל אויל יתגלע" (רבינו יונה).
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל בר לבב – אהבת ישראל
מגוון מפורט של מקרים רבים בחיי היום יום הגוררות בסיבתן את עוון "שנאת חינם" עם עצות בחונות ומנוסות להסרת השנאה והחדרת האהבה
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5