פרק ו' – גם כן מענין זה – ספר שמירת הלשון

גַּם כֵּן מֵעֵנְיָן זֶה

וְאַל יִפָּלֵא בְּעֵינֶיךָ עַל זֶה, שֶׁהֲרֵי אָנוּ רוֹאִין, כַּמָּה אֲנָשִׁים מְדַבְּרִים לָשׁוֹן הָרָע וְאֵין לָהֶם שׁוּם נֶגַע. מָצִינוּ לָהֶם תֵּרוּץ מִמִּדְרַשׁ חֲזַ"ל, שֶׁאָמְרוּ עַל הַפָּסוּק {משלי כ"א כ"ג}: "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ", שׁוֹמֵר מִצָּרַעַת נַפְשׁוֹ.

וּבֵאוּר הָעִנְיָן רָאִיתִי מִקְצָתוֹ בְּסֵפֶר "נַחַל קדוּמִים". דְּיָדוּעַ דְּכָל מַה שֶׁהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲנִישׁ אֶת הָאָדָם הַכֹּל הוּא לְטוֹבָתוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּנָּקָה מֵעֲוֹנוֹתָיו וְלִפְעָמִים כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה. וְלָכֵן בִּזְמַן שֶׁהָיָה מִקְדָּשׁ קַיָּם וְהָיָה לָנוּ כֹּהֵן מְטַהֵר, אִם נִכְשַׁל אָדָם בַּעֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע, הָיָה הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא עָלָיו עֹנֶשׁ הַנְּגָעִים, וְאַף גַּם זֹאת לֹא הֵבִיא עָלָיו תֵּכֶף עַל גּוּפוֹ רַקּ עַל קוֹרוֹת בֵּיתוֹ, וְהָיָה צָרִיךְ בְּעַצְמוֹ לָבוֹא אֶל הַכֹּהֵן וְלוֹמַר לוֹ, אֲשֶׁר נִרְאֶה לוֹ בַּבַּיִת כְּנֶגַע. וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ הַכֹּהֵן דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁים: בְּנִי, אֵין הַנְּגָעִים בָּאִים אֶלָּא עַל לָשׁוֹן הָרָע וְכוּ' וּכְמוֹ דְּאִיתָא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל עַל יְדֵי זֶה לָסוּר מֵהַחֵטְא. וְאִם לֹא שָׂם לִבּוֹ לָזֶה, הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲנִישׁוֹ עוֹד יוֹתֵר בְּעִנְיָן זֶה, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר עִנְיָן זֶה בָּרַמְבַּ"ם בְּסוֹף הִלְכוֹת טֻמְאַת צָרַעַת וְזֶה לְשׁוֹנוֹ שָׁם, שֶׁצָּרַעַת הַבָּתִּים אֵינוֹ מִמִּנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֶלָּא אוֹת וָפֶלֶא הָיָה בְּיִשְׂרָאֵל כְּדֵי לְהַזְהִירָן מִלָּשׁוֹן הָרָע, שֶׁהַמְסַפֵּר לָשוֹן הָרָע מִשְׁתַּנּוֹת קּוֹרוֹת בֵּיתוֹ, אִם חָזַר בּוֹ יִטְהַר הַבַּיִת, וְאִם עָמַד בְּרִשְׁעוֹ עַד שֶׁהֻתַּץ הַבַּיִת, מִשְׁתַּנִּים כְּלֵי הָעוֹר שֶׁבְּבֵיתוֹ שֶׁהוּא יוֹשֵׁב וְשׁוֹכֵן עֲלֵיהֶן, אִם חָזַר בּוֹ וְכוּ' וְאִם עָמַד בְּרִשְׁעוֹ עַד שֶׁיִּשָּׂרְפוּ, מִשְׁתַּנֶּה עוֹרוֹ וְנַעֲשֶׂה מְצֹרָע, וְיִהְיֶה מֻבְדָּל וּמְפֻרְסָם לְבַדּוֹ, עַד שֶׁלֹּא יִתְעַסֵּק בְּשִׂיחַת הָרְשָׁעִים שֶׁהוּא לֵיצָנוּת וְלָשׁוֹן הָרָע וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְהָיָה תּוֹעֶלֵת גָּדוֹל מִזֶּה הָעֹנֶשׁ, כִּי בִּרְאוֹתוֹ אֶת גֹּדֶל עָנְשׁוֹ וּבִזְיוֹנוֹ, שֶׁהוּא צָרִיךְ לֵישֵׁב בָּדָד מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תָּמִיד וְאֵינוֹ רַשַׁאי לָבוֹא אַף בְּמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וּמוֹדִיעַ תָּמִיד אֶת צַעֲרוֹ לָרַבִּים, כְּדֵי שֶׁיְּבַקְשׁוּ עָלָיו רַחַמִים, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר {מועד קטן דף ה'.} {וַיִּקרָא י"ג מ"ה}: "וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא", מִמֵּילָא הָיָה נִכְנָע מְאֹד מֵעֲוֹנוֹ וּמְקַבֵּל עָלָיו עַל לְהַבָּא לְהִזָּהֵר עוֹד מֵעָוֹן הַמַּר הַזֶּה וּלְפַיֵּס לְמִי שֶׁדִּבֵּר עָלָיו. וְהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּחַסְדּוֹ שׁוֹלֵחַ לוֹ רְפוּאָה לְצָרַעְתּוֹ, וְהָיָה יוֹצֵא הַכֹּהֵן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה לִרְאוֹת אִם נִרְפָּא הַנֶּגַע, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בַּקְרָא {ויקרא י"ד ג'}: "וְיָצָא הַכֹּהֵן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה נִרְפָּא" וְגוֹ' וְלַעֲשׂוֹת לוֹ כְּכָל הַסֵּדֶר הַכָּתוּב שָׁם בַּפָּרָשָׁה בְּעִנְיַן הַהֲזָאָה וְהַגִּלּוּחַ, וְאַחַר כָּךְ הָיָה מֵבִיא עָלָיו אֶת קרְבְּנוֹתָיו.

וְהִנֵּה בְּבוֹאוֹ אַחַר כָּךְ אֶל בֵּיתוֹ, בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַחֶסֶד הַגָּדוֹל שֶׁעָשָׂה לוֹ ה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁרִפֵּא אוֹתוֹ מִצָּרַעְתּוֹ, בְּוַדַּאי עָשָׂה כָּל מַה שֶּׁקִּבֵּל עָלָיו בִּהְיוֹתוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וּפִיֵּס לְכָל מִי שֶׁדִּבֵּר עָלָיו לָשׁוֹן הָרָע. וְהִנֵּה עַל יְדֵי כָּל זֶה נִטְהָר לְגַמְרֵי מִזֶּה הַנֶּגַע וְגַם מִזֶּה הֶעָוֹן, כִּי עַל הֶעָבָר נִתְכַּפֵּר לוֹ בְּעָנְשׁוֹ וּבִזְיוֹנוֹ, וְעַל לְהַבָּא הָיָה נִזְהָר מֵעַצְמוֹ בְּכָל כֹּחוֹתָיו שֶׁלֹּא לָבוֹא עוֹד לְזֶה הַחֵטְא.

וְהִנֵּה כָּל זֶה הָיָה, בִּזְמַן שֶׁהָיָה הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, מַה שֶּׁאֵין כֵּן עַתָּה, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, שֶׁאֵין לָנוּ לֹא מִקְדָּשׁ וְלֹא קָרְבָּנוֹת וְלֹא כֹּהֵן מְטַהֵר, אִם הָיָה הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא אֶת הַנְּגָעִים עַל גּוּפוֹ, הָיָה נִשְׁאָר בְּטֻמְאָתוֹ לָעַד, וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְהִנָּקוֹת מִזֶּה, עַל כֵּן נִשְׁאֲרָה טֻמְאַת הַנֶּגַע שֶׁבָּא עַל יְדֵי חֵטְא זֶה דְּבוּקָה רַק בְּנַפְשׁוֹ וְאֵין בּוֹלֶטֶת עַל גּוּפוֹ מִבַּחוּץ. וְזֶהוּ כַּוָּנַת הַמִּדְרָשׁ [הוּבָא בְּיַלְקוּט פָּרָשַׁת מְצֹרָע בְּשֵׁם ר' יַנַּאי] "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שׂמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ", מִצָּרַעַת נַפְשׁוֹ, כִּי הַנֶּגַע וְהַצָּרַעַת דְּבוּקָה בַּנֶּפֶשׁ.

עַל כֵּן הָאָדָם הַמֻּרְגָּל בְּחֵטְא זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, צָרִיךְ לְהִתְאוֹנֵן תָּמִיד עַל נַפְשׁוֹ, כִּי אַף שֶׁמְּחַפֶּה עָלָיו הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּזֶה הָעוֹלָם וְאֵינוֹ מַרְאֶה קְלוֹנוֹ לַכֹּל, עַל כָּל פָּנִים אַחַר פְּטִירָתוֹ, שֶׁתֵּצֵא הַנֶּפֶשׁ מֵהַגּוּף, תִּתְגַּלֶּה זֹהֲמַת צָרַעְתּוֹ לְעֵינֵי הַכֹּל, וְכָל עוֹד שֶׁתְּהֵא דְּבוּקָה חֶלְאַת הַזֹּהֲמָא הַזּוֹ בַּנֶּפֶשׁ, בְּוַדַּאי לֹא יָבוֹא מְנֻגָּע בְּהֵיכָל ה' בְּגַן עֵדֶן וְיִצְטָרֵךְ לֵישֵׁב בָּדָד לְמַעְלָה חוּץ לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא מְקוֹם הַקְּלִפּוֹת וְהַחִצּוֹנִים, אִם לֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה כָּרָאוּי.

וְגַם בְּעוֹדוֹ בַּחַיִּים בַּעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ לְמַעְלָה כָּל אִלֵּין מִלִּין בִּישִׁין שֶׁדִּבְּרָה בַּיּוֹם עוֹלִין עִמָּהּ, וְכָל הַקְּדוֹשִׁים בְּדֵילִין הֵימֶנָּה עֲבוּר זֶה, וְאֵין לְךָ בִּזָּיוֹן גָּדוֹל מִזֶּה לְהַנֶּפֶשׁ, דְּזֶה לְשׁוֹן הַזֹּהַר פָּרָשַׁת תַּזְרִיעַ:

כְּתִיב {מִשְׁלַי כ"א כ"ג}: "שׂמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ", בְּגִין דְּאִי שִׂפְוָתֵהּ וּלְשָׁנֵהּ מְמַלְּלִין מִלִּין בִּישִׁין, אִנּוּן מִלִּין סָלְקִין לְעֵילָא, וּבְשַׁעְתָּא דְּסָלְקִין, כֻּלָּא מַכְרִיזִין וְאָמְרִין: אִסְתַּלְּקוּ סוּחְרָנֵהּ דְּמִלָּה בִּישָׁא דִּפְלַנְיָא, פַּנּוּן אֲתַר לְאָרְחֵהּ דְּחִוְיָא תַּקִּיפָא, כְּדֵין נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא אִתְעַבְּרַת מִנֵּהּ וְאִסְתַּלָּקָא וְלָא יָכְלָא לְמַלָּלָא, וּכְמָה דְּאָמוּר {תהילים ל"ט ג'}: "נֶאֱלַמְתִּי דּוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב", וְהַהִיא נִשְׁמָתָא סָלְקָא בְּכִסּוּפָא בְּעָקוּ דְּכֻלָּא, וְלָא יְהָבוּ לָהּ אֲתַר כְּמִלְּקַדְמִין, וְעַל דָּא כְּתִיב: "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ". עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ בְּקִצּוּר.

כָּתוּב: "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ", מִפְּנֵי שֶׁאִם שְׂפָתָיו וּלְשׁוֹנוֹ מְדַבְּרִים דְּבָרִים רָעִים, אוֹתָם הַדִּבּוּרִים עוֹלִים לְמַעְלָה, וּכְשֶׁעוֹלִים, כֻּלָּם מַכְרִיזִים וְאוֹמְרִים: הִסְתַּלְּקוּ מִסְּבִיבַת הַדִּבּוּר הָרַע שֶׁל פְּלוֹנִי, פַּנּוּ מָקוֹם לְדַרְכּוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ הַתַּקִיף. וְאָז הַנְּשָׁמָה הַקְדוֹשָׁה פּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ וּמִסְתַּלֶּקֶת וְלֹא יְכוֹלָה לְדַבֵּר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב". וְזוֹ הַנְּשָׁמָה עוֹלָה בְּבוּשָׁה וּבְצַעַר גָּדוֹל וְלֹא נוֹתְנִים לָהּ מָקוֹם כְּמִקֹדֶם, וְעַל זֶה כָּתוּב: "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שׁוֹמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ", עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ בְּקִצּוּר. (תרגום)

וְעוֹד מָצָאתִי תֵּרוּץ לַקֻּשְׁיָא הַנַּ"ל בְּסֵפֶר דָּבָר שֶׁבָּקְדֻשָּׁה בְּשֵׁם "סֵפֶר הַקָּנֶה", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: רְאֵה וְהָבֵן, שֶׁכָּל הַמּוֹצִיא לָשׁוֹן הָרָע מִפִּיו, נִדּוֹן בְּצָרַעַת וְגוֹ', אָמַר לוֹ רַבִּי: אִם כֵּן, כָּל יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ מְצֹרָעִים, שֶׁהֲרֵי בַּעֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע גָּלוּ יִשְׂרָאֵל וְכוּ', אָמַר לוֹ: שְׁקוּלָה הָעֲנִיּוּת כְּצָרַעַת, וַהֲרֵי הוּא עָנִי, הַנִּמְסָר בִּידֵי אָדָם [פֵּרוּשׁ: וְעַל יְדֵי זֶה תּוּסַר מִמֶּנּוּ הַגַּאֲוָה, שֶׁהִיא עַל פִּי רֹב הַסִּבָּה הָעִקָּרִית לְלָשׁוֹן הָרָע, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב ר' יוֹנָה בְּשַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה, וּכְמוֹ שֶׁיְּבֹאַר אִם יִרְצֶה ה' לְקַמָּן, וְגַם הוּא יָרֵא לְדַבֵּר עֲלֵיהֶם מִיִּרְאָתוֹ פֶּן יִוָּדַע הַדָּבָר וְלֹא יֵיטִיבוּ עִמּוֹ] וְעַיֵּן שָׁם עוֹד עִנְיָן נוֹרָא בָּזֶה. וְכֵן אִיתָא בְּתִקּוּנֵי זֹהַר, דְּעָוֹן זֶה גּוֹרֵם, חַס וְשָׁלוֹם, לַעֲנִיּוּת. עַל כֵּן, מִי שֶׁרוֹצֶה לִחְיוֹת בְּטוֹבָה יִשְׁמֹר עַצְמוֹ.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מו"ל שמירת הלשון לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

לעילוי נשמת רבינו ישראל מאיר הכהן זצוק"ל ולזכות כל ישראל החיים ומתים.