——–
{וַיּאמֶר הַמֶּלֶךְ מַהֲרוּ אֶת הָמָן לַעֲשׂוֹת אֶת דְּבַר אֶסְתֵּר וַיָּבא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשְׂתָה אֶסְתֵּר:}
רבותינו שואלים: (מגילה ט"ו ב') מה ראתה אסתר שזימנה את המן אל המשתה? ואמרו כמה טעמים. ונביא חלקן: טעם אחד, (מצד המן-) שכשראתה אסתר גבהות המן, פחדה שלא יתקנא בה ויזיק לה. ולכך הזמינה אותו אל המשתה, כדי שיחשוב שרוצָה בטובתו.
ועוד טעם אמרו רבותינו למה אסתר הזמינה את המן, (מצד עם ישראל-) מפני שראתה אסתר שעם ישראל בוטחים בה, כי יודעים שיש להם שליחה בבית המלך והיא תצילם. לכך לא רצתה שיהא כן, שאז לא יסמכו על השם יתברך, ויבטחו בעזרתה שודאי תושיעם, מה עשתה, הראתה שמחשיבה את המן, ובכך אמרו כולם שאין להם יותר מישהו בבית המלך שיכול להושיעם, לולי השם שיהיה בעזרם. ואז באמת בטחו רק בהשם, וצמו והתענו, ועשו תשובה כראוי, ובכך נִוַשְׁעוּ.
ועוד סיבה היתה לאסתר המלכה שהרויחה במה שהזמינה את המן אל המשתה, (מצד השרים-) שקינאת השרים רבתה על המן, ולא די במה שעד עתה קינאו בו בודאי, שהלא המלך נישאו מעל כולם, אלא אף עתה עשתה דבר שרומם את המן (כביכול), ובכך עלתה קינאתם באפם יותר ויותר, וכך לא יבואו לעזרתו בעת שתהיה להמן מפלה, אלא יפול בשחת רגליו לבלי קום.
ועוד סיבה היתה לאסתר המלכה בהזמנתה את אחשורוש והמן אל המשתה אשר עשתה, (מצד אחשורוש-) שעל ידי שיראה אחשורוש קרבתה של אסתר אל המן יחשוב שמתקוממים נגדו להורישו מכסאו. ובכך יעלה רוגזו של אחשורוש על המן ויתחמם אפו מאוד, וירצה להשמידו. ובאמת כך חשב אחשורוש בליבו, ובלילה שאחרי המשתה הזה, התהפך במשכבו לאמר: מה ראתה אסתר שזימנה את המן לבד אל המשתה, אין זאת כי אם חפצם להורידו מגדולתו, ולירש מקום כסאו, (כמו שאמרו רבותינו (מגילה ט"ו ב') ומובא ברש"י פרק ו' פסוק א'). והנה למחרת בבוקר, בא אליו המן כדי לבקש על מרדכי לתלותו על העץ אשר הכין לו, וחשב אחשורוש בליבו: הנה בא המן לתכנן להורישני מכסאי (כי חשב שרוצה להרוג את מרדכי על שהציל את המלך), ושאל להמן – מה לעשות יקר וגדולה באיש אשר המלך חפץ ביקרו, והשיב לו המן – יביאו לבוש מלכות אשר לבש המלך, וסוס אשר רכב עליו המלך, וכו', ואז ידע אחשורוש שהמן מתכנן באמת להורגו, והנה הוא כבר מייעץ לירש מקומו. ולכן מיד ציוהו – מהר קח את הלבוש ואת הסוס, ועשה כן למרדכי היהודי, אל תפל דבר מכל אשר דברת. ולא היה מוכן לותר לו, אף על פי שהמן שפך נפשו לפני אחשורוש שיוַתר לו מלעשות כן לשונאו היהודי [וכאשר יתבאר באריכות לקמן אי"ה], ואף על פי כן לא שמע לו אחשורוש, ולמה, מפני שחשב שבא לירש את כסאו ולכן אחשורוש היה מוכרח להשפילו כדי להנצל מזממתו, שהרי אדם שפל אין לו תקוות למלוך.
ועוד רעה אחרת היתה להמן ע"י המשתה, כי כשאסתר הזמינה אותו עם המלך לבד, גאה ליבו מאד, וכשיצא אחר המשתה וראה שמרדכי לא כורע לו – זה שבר את גאותו, וכל שמחתו נהפכה לתוגה, וכדי להתנחם הלך לספר ליועציו מה שעשה לו מרדכי, והם יעצו לו לתלותו. והלך לבקש רשות מהמלך, ואז המלך היה בדיוק כעוס על המן, ולכן צוהו להרכיב את מרדכי (וכמו שנתבאר). יוצא שמה שגרם לנפילת המן זהו המשתה בעצמו שעל ידו נתגאה – ונפל. וכל זה לא מספיק אם היה חסר פרט אחד, והוא מה שמבואר בפסוק זה: "ויבוא המלך והמן אל המשתה אשר עשתה אסתר". שאלולי שאסתר היא היתה המזמנת את אחשורוש ואת המן, ורק אחשורוש הוא היה עושה את הסעודה (ע"פ בקשת אסתר), והיו מזמנים לשם את המן, לא היה מורגש כל כך קירבתו של המן לאסתר המלכה, בגלל שמצוי דבר כזה שהמלך עושה משתה עם המלכה ומביא למשתה אחד משריו או יועציו החשובים, ואין בזה דבר פלאי. אך כשמלכה מזמינה אל המשתה שעושה רק את המלך ואיתו אחר – שניהם בלבד, זה מראה שקרובה מאוד לאותו מוזמן, שמחשיבה אותו בדרגה גבוהה כהמלך עצמו. ומכאן נראה וניכר ביותר שרוצה שיתרומם, ומסוכן למלך מאוד כל זה. שמא יתרצו שניהם ביחד להורגו, ולירש כסאו ממנו. וזה עוד נס, שאחשורוש לא התנגד למשתה, ואף על פי שנראה כתחילת קשר נגדו, ונענה להזמנה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) להרב ישראל בן ישי הכהן שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5