פרק ה' – מצות ואהבת לרעך כמוך – ספר שמירת הלשון

יְבֹאַר בּוֹ מִצְוַת "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֶּךָ כָּמוֹךָ".

וְכַאֲשֶׁר נִתְבּוֹנֵן בֶּאֱמֶת, נִמְצָא שֶׁקִּיּוּם מִצְוַת לָדוּן אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת וּמִדַּת שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן תְּלוּיִים בְּקַיּוּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". שֶׁאִם יֶאֱהֹב אֶת חֲבֵרוֹ בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי לֹא יְדַבֵּר עָלָיו לָשׁוֹן הָרָע וִיחַפֵּשׂ עָלָיו בְּכָל כֹּחוֹתָיו זְכוּת. כְּמוֹ שֶׁאִם אֵרַע לוֹ, שֶׁעָשָׂה אֵיזֶה דָּבָר שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, וּבְנֵי אָדָם הָיוּ עוֹמְדִים וּמְסַפְּרִים בְּעִנְיַן אוֹתוֹ הַדָּבָר, וְהוּא יוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ שׁוּם צַד זְכוּת עַל עַצְמוֹ, אוֹ שֶׁהָיָה דָּבָר זֶה בִּשְׁגָגָה אוֹ סִבָּה אַחֶרֶת, כַּמָּה מֵהַתְּשׁוּקָה הָיְתָה לוֹ שֶׁיִּמָּצֵא מִי שֶׁיְּלַמֵּד זְכוּת עָלָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּזֶּה כָּל כָּךְ, כֵּן בְּאֹפֶן זֶה מַמָּשׁ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לַחֲבֵרוֹ.

וְכֵן שַׁיֶּכֶת מִצְוָה זוֹ שֶׁל אַהֲבַת רֵעִים קֹדֶם הַמַּעֲשֶׂה גַּם כֵּן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא חֲבֵרוֹ לִידֵי בִּזָּיוֹן. כְּמוֹ שֶׁאִם הָיָה מַשִּׂיא אֶת בְּנוֹ בְּעִיר אַחֶרֶת, אוֹ שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ הָיָה בָּא לָדוּר בְּמָקוֹם אַחֵר, אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ דַּרְכּוֹ וְהַנְהָגָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, הוּא מְשׁוֹטֵט בְּרַעֲיוֹנָיו לִמְצֹא שָׁם אוֹהֵב נֶאֱמָן, אֲשֶׁר יוֹדִיעַ לוֹ דַּרְכֵי הַנְהָגָה שֶׁל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְאִם יִרְאֶה שֶׁהוּא מִתְנַהֵג בְּאֵיזֶה דָּבָר שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, יֹאמַר לוֹ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ כְּדֵי שֶׁיֵּדַע מִמַּה לְהִזָּהֵר, וְלֹא יִתְבַּזֶּה עַל יְדֵי זֶה בְּעֵינֵי אַנְשֵׁי הָעִיר. כֵּן בְּזֶה הָאֹפֶן מַמָּשׁ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לַחֲבֵרוֹ, דְּהַיְנוּ אִם הוּא רוֹאֶה שֶׁיִּכָּשֵׁל בְּאֵיזֶה דָּבָר, אֲשֶׁר לֹא לְכָבוֹד יִהְיֶה לוֹ, אַף אִם אֵין בָּזֶה אִסּוּר, מְחֻיָּב הוּא לוֹמַר לוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּזֶּה עַל יְדֵי זֶה. [וּכְהַאי גַּוְנָא מָצִינוּ בְּהוֹרָיוֹת דַּף י"ג: בְּר' יַעֲקֹב בֶּן קַרְשִׁי עִם רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, עַיֵּן שָׁם, וְיוֹתֵר מִזֶּה מָצִינוּ בְּסַנְהֶדְרִין {דף י"א.} בְּכַמָּה תַּנָּאִים, שֶׁהִמְשִׁיכוּ עַל עַצְמָן בִּזָּיוֹן כְּדֵי לְסַלֵּקּ בָּזֶה מֵעַל אַחֵר]. וְכָל שֶׁכֵּן אִם הוּא רוֹאֶה עָלָיו, שֶׁעוֹשֶׂה דָּבָר שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן עַל פִּי הַדִּין, בְּוַדַּאי מְחֻיָּב הוּא לוֹמַר לוֹ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ וּלְהוֹכִיחוֹ עַל הַדָּבָר הַהוּא, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפֹּל בְּרָעָה בָּזֶה וּבַבָּא וִיקַיֵּם בָּזֶה מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל הוֹכָחָה וְגַם הַמִּצְוָה שֶׁל "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" וְכַנַּ"ל.

וְיַגִּיע מִזֶּה נַחַת רוּחַ גָּדוֹל לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁתִּקֵּן אֶת בְּנוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ, אֲבָל אִם, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא יַעֲשֶׂה כֵן, וְאַדְּרַבָּה יֵלֵךְ וִיבַזֵּהוּ עֲבוּר זֶה בִּפְנֵי אֲחֵרִים, מַה יֵּשׁ לוֹ לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מִזֶּה?

הָא, לְמָה זֶה דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן, שֶׁהִתְנַהֵג בְּאֵיזֶה עִנְיָן שֶׁלֹּא כַּשּׁוּרָה, וַחֲבֵרוֹ הָלַךְ לְעֵינֵי אָבִיו וּפִרְסֵם דָּבָר זֶה בִּפְנֵי רַבִּים. בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ תַּרְעֹמֶת גְּדוֹלָה עָלָיו, בְּאָמְרוֹ: הָיָה לְךָ לְהוֹכִיחוֹ עֲבוּר זֶה בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, וְהָיִיתִי נוֹתֵן לְךָ גֹּדֶל תְּשׁוּאַת חֵן עַל זֶה, אֲבָל לֹא לָלֶכֶת תֵּכֶף וּלְפַרְסֵם אוֹתוֹ לִגְנוּת וּלְבִזָּיוֹן בְּעֵינֵי הַכֹּל. וַאֲנִי מִתְבּוֹנֵן בְּךָ, שֶׁאֵין כַּוָּנָתְךָ בִּשְׁבִיל קִנְאַת הָאֱמֶת, דְּאִם כֵּן, יוֹתֵר טוֹב הָיָה לוֹ וְגַם לְךָ אִלּוּ הָיִיתָ מוֹכִיחוֹ עַל זֶה, אֲבָל כַּוָּנָתְךָ רַק לְחַיֵּב וּלְהַרְשִׁיעַ אֶת חֲבֵרְךָ וְלִשְׂמֹחַ לְאֵידוֹ, אֵין זֶה כִּי אִם רֹעַ לֵב.

כֵּן הַדָּבָר מַמָּשׁ בְּעִנְיַן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְּדוֹשׁוֹ, כִּי הֵם אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת בָּנִים כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב {דברים י"ד א'}: "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם", וְשָׂמֵחַ בְּטוֹבָתָם וּמִצְטַעֵר בְּצָרָתָם וּבִזְיוֹנָם {כְּמָה דְּאִיתָא בְּסַנְהֶדְרִין דַּף מ"ו.}, וְהוּא הוֹלֵךְ לְעֵינֵי הָאָב, אֲשֶׁר מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וּמְבַזֶּה בְּנוֹ בִּפְנֵי אֲנָשִׁים לְלֹא תּוֹעֶלֶת, מַה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ מִזֶּה? וּכְלָל כָּתַב לָנוּ הָרַמְבַּ"ם {דעות ו' ג'} בְּעִנְיַן מִצְוַת {וַיִּקרָא י"ט י"ח} "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", שֶׁיָּחוּס עַל מָמוֹן וּכְבוֹד חֲבֵרוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא חוֹשֵׁשׁ עַל מָמוֹן וּכְבוֹד עַצְמוֹ. וְזֶה לְשׁוֹן הַתָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ פֶּרֶק כ"ח: וְכֵן אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי אֲהוּבַי, כְּלוּם חָסַרְתִּי דָּבָר שֶׁאֲבַקֵּשׁ מִכֶּם? וּמָה אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם, אֶלָּא שֶׁתִּהְיוּ אוֹהֲבִין זֶה אֶת זֶה וְתִהְיוּ מְכַבְּדִין זֶה אֶת זֶה וְתִהְיוּ יְרֵאִים זֶה מִזֶּה, וְלֹא יִמָּצֵא בָּכֶם עֲבֵרָה וְגֶזֶל וְדָבָר מְכֹעָר שֶׁלֹּא תָּבוֹאוּ לִידֵי פְּסוּל מֵעוֹלָם, לְכָךְ נֶאֱמַר {מיכה ו' ח'}: "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ" וְכוּ' עַיֵּן שָׁם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מו"ל שמירת הלשון לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

לעילוי נשמת רבינו ישראל מאיר הכהן זצוק"ל ולזכות כל ישראל החיים ומתים.