פרק ד – פסוק ד – מגילת הסתר

תוכן עניינים הצג

——–

{וַתָּבוֹאנָה נַעֲרוֹת אֶסְתֵּר וְסָרִיסֶיהָ וַיַּגִּידוּ לָהּ וַתִּתְחַלְחַל הַמַּלְכָּה מְאד וַתִּשְׁלַח בְּגָדִים לְהַלְבִּישׁ אֶת מָרְדְּכַי וּלְהָסִיר שַׂקּוֹ מֵעָלָיו וְלֹא קִבֵּל:}

היה נס נפלא וגדול במה שהסריסים ונערות אסתר באו אליה להגיד לה מה שקורה עם מרדכי, אף על פי שלא ידעו כי יהודיה היא, וכך צלח בידה חפץ השם. כי אסתר לא ידעה כלל מכל הקורה, כאמור למעלה, אלא שבאו השליחים האלו מעצמם וסיפרו לה כל הקורה בעירה. אפילו שלא ידעו את עמה – כי היא מעם מרדכי. שהרי אילו היו יודעים את עמה, היו דואגים לגרשה מבית המלך, וכאמור למעלה. ובכל זאת כשראו את מרדכי צם ומתענה, ולבוש שק על מתניו, באו תיכף והודיעו לה כל זאת, למען תדע את אשר קורהו, וזהו פלא. אך אסתר לא ידעה מהמבוכה שנעשה בעירה לעם היהודים, ולא שמעה כלל מכל זאת, רק שמעה מה שקורה עם מרדכי, ולכך נתפלאה ביותר על מה כל זה?! ושלחה בגדים אחרים להלבישו, בחושבה כי מקרה מצער פרטי הוא אשר ארעו, ולכך לובש שק ומתענה, אך לא רצתה לראותו כואב, ורצתה שייטיב את ליבו, ולכך צותה להסיר שקו מעליו. אלא שמרדכי לא קיבל, היות ולא היה זה כמו שחשבה – רק דבר פרטי, אלא היה זה בעבור כלל ישראל השרוי בצער גדול, בשביל העונש הניחת עליו בפתע פתאום. ולכן לא רצה לשמוע לזאת, שאיך יעביר השק מעליו, ועדיין לא נשתנתה הגזירה כלל. ואדרבה, הלא רצה שאסתר תיטיב מעמדם של עם ישראל ותשתדל אצל המלך לשנות את הגזירה, ולכך נישאר בבגדיו כאשר היה כמקודם – בלבוש שק, ואפר על ראשו.

ובאשר למה שראו המשרתים ששולחת אליו בגדים, לא עורר דבר זה את חשדם לחשוב שהוא קרוב לה ביותר והיא מעמו, עַם היהודים. כיון שיכול להיות דבר כזה, שהמלכה תיטיב ליבה לרחם על אנשי מדינתה, וכשתראה זקן צועק וצר לו ורע לו, תבוא לעזור לו, ותשלח לו בגדים שילבשם ויסיר שקו מעליו, ויטב לו. או גם שהטיב לה פעם איזו טובה, ועתה משיבה לה כגמולו.

וזה גם היה נס נסתר, שהסריסים והנערות של אסתר ראו בעיניהם, ולא שמו לב, שאילו ידעו על קרבתה למרדכי, לא היו מניחים לה להשאיר רגלה בבית המלך, והיו דואגים לסלק אותה משם בעבור שיהודיה היא. אך משמים שמרו על המצאה שם, ולא נתגלה דבר היותה יהודיה עד לבוֹא העת שהיה צריך לכך, שתלך להתחנן על עמה, ותצילם.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) להרב ישראל בן ישי הכהן שליט"א לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן