פרק ג – פסוק יד – מגילת הסתר

תוכן עניינים הצג

——–

{פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב לְהִנָּתֵן דָּת בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה גָּלוּי לְכָל הָעַמִּים לִהְיוֹת עֲתִדִים לַיּוֹם הַזֶּה:}

עוד תחכום הוסיף המן שיהיה מובטח בקיום זממו, שעשה זאת בשם "גזירת המלך". שאם היה זה סתם רשות למי שרוצה – שיהא מותר לו להרוג, ולא חובה, לא היה ברור כלל שיהרגום, כיון שהיהודים היו יכולים לשחד את כל הגויים בממון. ולא רק את אלה שרצו להורגם רק בשביל הממון, שודאי שהיה מועיל להצלת עם ישראל בזה שיתנו להם ממונם ויעזבום לנפשם, אלא גם את אלה שרצו להרוג את עם ישראל מחמת שנאת עצמם אליהם, גם אותם היה אפשר לפטור, על ידי שישחדו אותם, שהיו אומרים להם היהודים, מה תרויחו במה שאתם זוממים לעשות. ואם בשביל ממוננו, דעו לכם שיש לנו ממונות באוצרות שאין אתם יודעים מקומם, ואם תהרגונו ח"ו, תפסידו כל העושר השמור במחבאותינו, לכן תניחו לנו, ומדי פעם ניתן לכם מממונינו המוחבאים באוצרותינו (ולא בפעם אחת, שלא יהרגום אחר כך) ותתעשרו. ועוד פתויים כאלו. והמן חשש מכל זה. ולכן, עשה את האיגרות בשם גזירה וחוק, שגם מי שלא רוצה, לא יכול להפטר מלעשות זאת, שהרי כך המלך צוה, ובזה יהיה מובטח קיום זממו. ובכל זה רואים את הסכנה הגדולה שהיתה להם, ואף על פי כן לבסוף נִוַשְׁעוּ.

"להיות עתדים ליום הזה". בתוך האגרת עצמה, הכין הקדוש ברוך הוא את רפואתם של ישראל (כמו שמבאר המלבי"ם פרק ח' פסו' ז'-ח') שבאגרות הראשונות (-אלו המוזכרים בפסוק הזה), לא נכתב שהיהודים עתדים ליום הזה לההרג. רק כתוב סתם – להיות עתדים ליום הזה. ובכך, באיגרות השניות, יכל מרדכי לפרש, שמה שניכתב באיגרות הראשונות להיות עתדים – זה חוזר על הגויים, שהם אלו שעתדים לההרג. ולא שהם יַהרגו.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) להרב ישראל בן ישי הכהן שליט"א לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן