פרק ג' – עצות לענין שמירת הלשון – ספר שמירת הלשון

יְבֹאַר בּוֹ עֵצוֹת אֲחֵרוֹת לְעִנְיַן שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן.

וְאִם הוּא אִישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַצְבוּת בַּטֶּבַע וְיָרֵא לְהִתְאַמֵּץ בְּמִדָּה זוֹ שֶׁל שְׁתִיקָה, כִּי מֻכְרָח הוּא לְדַבֵּר בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם מִצַּד בְּרִיאוּת גּוּפָא. עַל כָּל פָּנִים יַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לְדַבֵּר אוֹדוֹת אֲנָשִׁים, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, (לְבַד מֵאוֹתָן שֶׁיָּצְאוּ מִן הַכְּלָל לִכְפֹּר בַּה' וְהַמַּלְעִיגִים עַל דִּבְרֵי חֲזַ"ל, שֶׁאוֹתָם מִצְוָה לְגַנּוֹת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסֵפֶר חָפֵץ חַיִּים בִּכְלָל ח' סָעִיף ה'). וְאִם לִפְעָמִים יִהְיֶה מֻכְרָח לְדַבֵּר אוֹדוֹת מִי, יִהְיֶה בְּתַכְלִית הַקִּצּוּר, וְלֹא יַאֲרִיךְ אֶת דִּבּוּרוֹ בָּזֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי אִסּוּר. וְכָזֶה שָׁמַעְתִּי עַל הַגָּאוֹן ר' רְפָאֵל מֵהַמְבּוּרְג, שֶׁאַרְבַּע שָׁנִים קֹדֶם פְּטִירָתוֹ, סִלֵּק מֵעַל עַצְמוֹ עֹל הָרַבָּנוּת, וּכְשֶׁהָיוּ אֲנָשִׁים נִכְנָסִים אֶצְלוֹ, בִּקְשָׁם שֶׁלֹּא יְדַבְּרוּ בְּבֵיתוֹ אוֹדוֹת שׁוּם אִישׁ. וְכָזֶה שָׁמַעְתִּי עַל גְּדוֹל הַדּוֹר אַחֵר, שֶׁהָיָה זָהִיר מְאֹד שֶׁלֹּא יִשָּׁמַע עַל פִּיו שׁוּם שֵׁם אִישׁ, וְהַכֹּל מִטַּעַם הַנַּ"ל.

וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁצָּרִיךְ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עִם חֶנְוָנִי אוֹדוֹת חֶנְוָנִים, אוֹ עִם כָּל אֻמָּן אוֹדוֹת בֶּן אֻמָּנוּתוֹ, כִּי מִסְּתָמָא כָּל אֻמָּן אֵין אוֹהֵב אֶת בֶּן אֻמָּנוּתוֹ וְעָלוּל מְאֹד לָבוֹא עַל יְדֵי זֶה לְלָשׁוֹן הָרָע, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִם הוּא יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ שִׂטְנָה עָלָיו בְּוַדַּאי לֹא יְדַבֵּר עִמּוֹ אוֹדוֹתָיו. וְלֹא מִבָּעֵי לְשַׁבְּחוֹ לְפָנָיו דִּבְוַדַּאי אָסוּר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל {ערכין ט"ז.}: לְעוֹלָם אַל יְסַפֵּר אָדָם בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, שֶׁמִּתּוֹךְ שִׁבְחוֹ בָּא לִידֵי גְּנוּתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁבֵּאַרְתִּי הַכֹּל בְּסֵפֶר חָפֵץ חַיִּים בְּחֵלֶק א' כְּלָל ט' עַיֵּן שָׁם, וַאֲפִלּוּ דְבָרִים בְּעָלְמָא שֶׁאֵינָם בִּכְלַל גְּנַאי וְשֶׁבַח, גַּם כֵּן נָכוֹן מְאֹד לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עִמּוֹ אוֹדוֹתָיו, כִּי עַל יְדֵי שִׂנְאָתוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עָלָיו יִמְשֹׁךְ בְּעַצְמוֹ אֶת הָעִנְיָן הַזֶּה לְעִנְיָן אַחֵר, שֶׁיִּהְיֶה יָאוֹת לוֹ עַל יְדֵי זֶה לִירוֹת עָלָיו בְּחִצֵּי פִּיו.

וְאִם הוּא נִצְרָךְ לְדַבֵּר עִמּוֹ אוֹדוֹת אֵיזֶה דָּבָר הֶכְרֵחִי, יְקַצֵּר אֶת עֲמִידָתוֹ אִתּוֹ בָּזֶה, דְּאִי לָאו הָכִי בְּוַדַּאי יָבוֹא לִידֵי לָשׁוֹן הָרָע, כַּאֲבַק הַשְּׂרֵפָה (שֶׁקּוֹרִין פּוּלְוֶער), שֶׁמֵּרִיחַ רֵיחַ הָאֵשׁ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי לַהֲבַת אֵשׁ עַל יְדֵי זֶה. וְאִם הִתְחִיל לְדַבֵּר עִם רְאוּבֵן אוֹדוֹת שִׁמְעוֹן, כִּי לֹא יָדַע שֶׁהוּא שׂוֹנְאוֹ, וּבְתוֹךְ כָּךְ נִכַּר לוֹ לְפִי הָעִנְיָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּלִבּוֹ עָלָיו וְיָבוֹא עַל יְדֵי זֶה לְלָשׁוֹן הָרָע, אִם אֵין לוֹ עֵצָה אֵיךְ לְהִשָּׁמֵט וְלֵילֵךְ מֵאִתּוֹ, יַשְׁמִיט אֶת עַצְמוֹ מֵעִנְיָן זֶה לְעִנְיָן אַחֵר. וְכֵן אִם אֵרַע שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר וְהִרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ, שֶׁכְּשֶׁיְּסַיֵּם דִּבּוּרוֹ, יִלָּכֵד עַל יְדֵי זֶה בַּעֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע אוֹ שְׁאָר דִּבּוּר אִסּוּר כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, יֶאֱזֹר בְּנַפְשׁוֹ לִלְחֹם עִם יִצְרוֹ לְהַפְסִיק בְּאֶמְצַע וְיַשִּׂיא אֶת הַדְּבָרִים לְעִנְיָן אַחֵר, דּוּמְיָא {כְּמוֹ} שֶׁאִם הָיוּ מוֹדִיעִים לוֹ בְּאֶמְצַע אֲכִילָתוֹ, שֶׁזֶּה הוּא דְּבַר אִסּוּר, בְּוַדַּאי הָיָה מַפְסִיק תֵּכֶף וְהָיָה פּוֹלֵט, אֲפִלּוּ מַה שֶׁבְּתוֹךְ פִּיו (כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בְּסֵפֶר "יַעֲרוֹת דְּבַשׁ"), וַאֲפִלּוּ אִם יִתְבַּיֵּשׁ לִפְעָמִים עַל יְדֵי זֶה, אָמְרוּ חֲזַ"ל {עדיות ז' ב'}: מוּטָב שֶׁיִּקָּרֵא אָדָם שׁוֹטֶה כָּל יָמָיו, וְאַל יְהִי רָשָׁע שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הַמָּקוֹם. וּכְבָר כָּתַב הָרַמְבַּ"ן בְּסֵפֶר "שַׁעַר הַגְּמוּל", שֶׁשָּׁעָה אַחַת בַּגֵּיהִנֹּם, קָשָׁה יוֹתֵר מִיִּסּוּרֵי אִיּוֹב כָּל יָמָיו. וְיָדוּעַ שֶׁהָאָדָם מִתְרַצֶּה יוֹתֵר לְהִתְבַּיֵשׁ, וְלֹא לִסְבֹּל יִסּוּרִים קָשִׁים.

וְכָל זֶה שֶׁכָּתַבְנוּ הוּא בְּשֶׁאֵין לוֹ עֵצָה אֵיךְ לְתַקֵּן אֶת הַדָּבָר, אֲבָל אִם דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין, וִיכֹלֶת בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, בְּוַדַּאי מִצְוָה לִשְׁמֹעַ כָּל מַה שֶּׁבֵּינֵיהֶם, וְאֵין בָּזֶה כְּלָל מִשּׁוּם אִסּוּר לָשׁוֹן הָרָע.

עוֹד יִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא יַעֲמֹד בַּחֲבוּרַת אֲנָשִׁים, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא צָרִיךְ לְאֵיזֶה דָּבָר הֶכְרֵחִי יְקַצֵּר עֲמִידָתוֹ שָׁם, אִם לֹא שֶׁהוּא מַכִּירָם שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בֵּינֵיהֶם דִּבּוּרִים אֲסוּרִים. וַאֲפִלּוּ אִם כָּל הַחֲבוּרָה הֵם אֲנָשִׁים הֲגוּנִים, וְאֶחָד נִמְצָא בֵּינֵיהֶם אִישׁ זָדוֹן, הוּא מְקַלְקַל אֶת כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה וְרָאוּי לְהִשָּׁמֵט מֵהֶם, וְעַל כָּל פָּנִים לֶאֱחֹז בְּמִדַּת הַשְּׁתִיקָה בָּעֵת הַזּוֹ בְּכָל הַיְכֹלֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר "רֹאשׁ הַגִּבְעָה" וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הִזָּהֵר בְּנִי בְּמַה שֶּׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם {משלי כ"ג ט'}: "בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר, כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ", בְּכֵן תִּזָּהֵר מִמְּסִבָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֲפִלּוּ מֵאָה אֲנָשִׁים וְיֵשׁ בָּהֶם כְּסִיל אֶחָד אוֹ לֵץ אֶחָד, וְכָל שֶׁכֵּן הָאִישׁ הֶחָכָם בְּעֵינָיו וְהוּא כְּסִיל הָאֱמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: "חָכָם בְּעֵינָיו כְּסִיל", הַחֲזֵק וְשֵׁב בִּשְׁתִיקָה וְאַל תְּדַבֵּר בַּמְּסִבָּה הַהִיא בְּשׁוּם דָּבָר, שֶׁאַף אִם תְּדַבֵּר כָּל מִינֵי חָכְמָה, יְנַצְּחוּךָ, וְתִקַּח לְךָ קָלוֹן, כִּי כֵן אָמַר שְׁלֹמֹה {משלי י"א ב'}: "בָּא זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן" וְגוֹ'. וְאַף אִם תִּרְצֶה לְדַבֵּר עִם רֵעֲךָ כָּמוֹךָ, הִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִשָּׁמַע לְאוֹתוֹ פְּלוֹנִי אַף מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר וְלֹא יַגִּיעַ לְאָזְנָיו, וְעַל זֶה אָמַר: "בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר" וְלֹא אָמַר עִם כְּסִיל אַל תְּדַבֵּר. וְהוּא בָּדוּק וּמְנֻסֶּה, וְאֶת כָּל זֶה נִסִּיתִי כַּמָּה פְּעָמִים בְּשִׂמְחַת מִצְוָה וּמָצָאתִי כִּי כֵן הוּא, בִּגְלַל כֵּן בְּרַח בְּנִי מִמְּסִבָּה כְּמוֹ זוֹ, כִּי הוּא מְגַנֶּה אֶת כָּל בְּנֵי הַמְּסִבָּה, אוֹ אֱחֹז בִּשְׁתִיקָה וְתִנָּצֵל. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר הָרוֹצֶה לִזְכּוֹת בְּמִדַּת שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, יַעֲשֶׂה לְהֶפֶךְ מִמַּה שֶּׁעוֹשִׂים בַּעֲלֵי הַלָּשׁוֹן, שֶׁרְגִילוּתָם תָּמִיד לָלֶכֶת בְּקִּבּוּץ אֲנָשִׁים אוּלַי יִשְׁמְעוּ אֵיזֶה דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם מִמַּה לְהַלְעִיג אוֹ לְרַגֵּל אַחַר כָּךְ זֶה הַדָּבָר לַאֲחֵרִים. וְגַם רְגִילוּתָם תָּמִיד לִדְרֹש אוֹדוֹת חֲדָשׁוֹת שֶׁנַּעֲשֶׂה בָּעִיר בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁקֹט לְשׁוֹנָם אֵיזֶה שָׁעָה מִשְּׁעוֹת הַיּוֹם, וְהוּא יַעֲשֶׂה בְּהֶפְכּוֹ.

וְהַכֹּל יַעֲשֶׂה בְּהַדְרָגָה, מִתְּחִלָּה יַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יַעֲמֹד בַּחֲבוּרַת אֲנָשִׁים וְלֹא יִדְרֹש אַחַר חֲדָשׁוֹת וְאַחַר כָּךְ יַרְגִּיל אֶת נַפְשׁוֹ לְאַט לְאַט, שֶׁלֹּא יֹאבֶה לִשְׁמֹעַ שׁוּם חֲדָשׁוֹת, עַד שֶׁבְּהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן יַעַזְרֶנּוּ ה' שֶׁתִּהְיֶה קְנוּיָה לוֹ הַמִּדָּה שֶׁל שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן בַּטֶּבַע, שֶׁאִם יִרְאֶה אַחַר כָּךְ לְאָדָם אֶחָד עוֹבֵר עַל אִסּוּר לָשׁוֹן הָרָע, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, תִּתְפַּלֵּא נַפְשׁוֹ עָלָיו, כִּי כְּבָר מוּזָר לוֹ דָּבָר זֶה בַּטֶּבַע כְּמוֹ שְׁאָר אִסּוּרִים לְכָל יִשְׂרָאֵל. וְזֶה כְּבָר נִבְחַן בְּכוּר הַנִּסָּיוֹן, שֶׁנְּצִירַת הַלָּשׁוֹן מֵרַע וְהָאָזְנַיִם מִשְּׁמִיעַת דִּבּוּרִים אֲסוּרִים, לֹא יִקְשֶׁה עַל הָאָדָם רַק שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים, כִּי אַחַר כָּךְ בִּרְאוֹת הָעָם שֶׁזֶּה הָאִישׁ יְמָאֵן לְדַבֵּר וְלִשְׁמֹעַ לָשׁוֹן הָרָע וְלֵיצָנוּת וּשְׁאָר דִּבּוּרִים אֲסוּרִים, יֶחְדַּל כָּל מְסַפֵּר מִלְּסַפֵּר עוֹד לְאִישׁ כָּזֶה אֵיזֶה עִנְיָן שֶׁנּוֹגֵעַ לָאִסּוּר הַזֶּה וְיֵלֵךְ עִם הַסְּחוֹרָה הַזּוֹ שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְקַּחְתָּהּ, בִּרְאוֹתוֹ כִּי לֹא לְכָבוֹד וְתִפְאֶרֶת יִהְיֶה לוֹ בְּעֵינֵי הָאִישׁ הַזֶּה, כִּי יַחְשְׁבֶנּוּ עֲבוּר זֶה לְבַעַל לָשׁוֹן הָרָע אוֹ לֵץ. וְכִמְעַט שֶׁהוּא לֹא יִצְטָרֵךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ עוֹד מִלִּשְׁמֹעַ, כִּי בַּעֲלֵי הַלָּשׁוֹן הָרָע בְּעַצְמָם כְּשֶׁיְּסַפְּרוּ אֵיזֶה מַעֲשֶׂה, יִשָׁמְרוּ מִמֶּנּוּ, אִם הוּא עוֹמֵד בְּסָמוּךְ לָהֶם לֹא יְסַפְּרוּ, כִּי יָגוּרוּ לְנַפְשָׁם פֶּן יְקַלְקֵל הַשׁוֹמֵעַ הַזֶּה אֶת סְחוֹרָתָם בְּעֵינֵי שְׁאָר הַקּוֹנִים. וְלֹא יִקְשֶׁה עַל הָאָדָם רַק בִּתְחִלָּה, שֶׁיַּסְכִּים בְּלִבּוֹ בֶּאֱמֶת עַל עִנְיָן הַזֶּה וְכַנַּ"ל. וְכָל זֶה נִכְנָס בִּכְלַל מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בְּמוֹעֵד קָטָן {דף ה'.} הַשָּׂם אוֹרְחוֹתָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, זוֹכֶה וְרוֹאֶה בִּישׁוּעָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מו"ל שמירת הלשון לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

לעילוי נשמת רבינו ישראל מאיר הכהן זצוק"ל ולזכות כל ישראל החיים ומתים.