פרק א' – פסוק כב – מגילת הסתר

——–

{וַיִּשְׁלַח סְפָרים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֶל מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְאֶל עַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שׂרֵר בְּבֵיתוֹ וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ:}

מבואר בגמרא (הובא בפסוק י"ט) שאלמלא איגרות הראשונות ששלח אחשורוש על פי עצת ממוכן, היו עם ישראל בסכנה. שלכאורה יש תמיהה רבה, כיון שעשָו שונא ליעקב והגוים מחכים תמיד לכלות את עם ישראל, אם כן למה כשהעמים קבלו את האיגרות שהיה בהם הצווי להשמיד את עם ישראל (ח"ו) לאחר י"א חודש, לא עשו זאת כבר קודם לכן, שמיד כשראו שיש היתר מהמלך לעשות כרצונם ביהודים, ידעו שהיהודים נקלים בעיניו, ולא חשובים אצלו כלל, ואם ילחמו ביהודים קודם התאריך שנקבע באגרות, אין בכך כלום, ולא יֵענשו. [שמה שקבע יום מיוחד להשמידם, זה מפני שאותו יום היה מוכן לכך על פי המזלות, שהרי בשביל להרוג עם שלם, צריך להסתדר עם המזלות (כך זה לפי מחשבתם). ובודאי שמי שיקדים לעשות מהנאמר באגרות, הרי זה משובח, ולא יענישנו המלך ולא כל אחד אחר]. ואם כן, כיון שהיהודים היו לצנינים בעיניהם ושנאום, למה לא קפצו מיד על ההזדמנות שניתנה להם.

והסיבה היא, שעל ידי האגרות שנשלחו בתחילה, אמרו כולם: "אחשורוש מלך שוטה – שמצוה צוויים ומחוקק חוקות מיותרות, וכי איזה בעל לא שורר בביתו?!" ומה צריך לתקן כזו תקנה. ולכן, פחדו שמא אחשורוש יתחרט ממה שנתן אז רשות להרוג את היהודים, ויוציא אחר כך צו חדש הפוך מהקודם, שמי שישלח ידו ביהודים, ינקם. שהרי מלך שאינו יציב בדעתו הוא, ומסוגל לכל תהפוכות, היום אומר כך, ומחר יאמר כך, וכמו שכעת אוהב את המן ושומע לעצותיו (שבאגרות היה כתוב שהמן הוא בעל עצה זו להלחם בעם ישראל (אסת"ר ז' י"ג)), כמו כן למחר ימצא אחשורוש אוהבים חדשים, ויניאו אותו להתחרט ממה ששלח באגרות הקודמות, וישמע להם, ויצוה שאסור לשלוח יד ביהודים ומי שיגע או מי שנגע בהם כבר, יענש. ולכן פחדו להרע ליהודים לפני הזמן.

ועוד, לאחר שראו כולם איך שאחשורוש קצף על ושתי והרגה, וכל זה רק בגלל שמיאנה לציית לו, ואפילו שהיתה אשתו, (ולא הסתפק להענישה בעונש אחר), פחדו מאוד לעבור על דבריו להקדים את הזמן הכתוב באגרות. ואף על פי שהיה נראה מהאגרות (ששלח המן) שנוח לאחשורוש בהשמדת עם ישראל, מכל מקום כיון שלא אמר לעשות זאת אלא בתאריך מסוים, לבסוף יבוא עליהם בעלילה, ויאמר להם: "איך עברתם על הצווי ועשיתם כן קודם התאריך שנקבע לכך?" ויתקצף עליהם ויבוא להורגם. ולכך נשתהו זמן רב וחיכו ליום המיועד. ובניתים נתבטלה הגזירה. יוצא איפה שהיה נס גדול באיגרות האלו המוזכרות בפסוק זה, שבשביל כך לא הרגו את היהודים מיד כשקיבלו את האגרות ששלח המן. ולבסוף ניצלו היהודים.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) להרב ישראל בן ישי הכהן שליט"א לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5