——–
{וְהַקָּרב אֵלָיו כַּרְשְׁנָא שֵׁתָר אַדְמָתָא תַרְשִׁישׁ מֶרֶס מַרְסְנָא מְמוּכָן שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיּשְׁבִים רִאשֹׁנָה בַּמַּלְכוּת:}
רואים איך שהיה מסובב משמים שממוכן יהיה אחד מהשרים הרואים את פני המלך. וזאת כדי שהמלך ישאל גם אותו בכלל שאר השרים מה לעשות בושתי, ודוקא הוא ייעץ לו להרוג את ושתי. ומצינו בדברי רבותינו ב' שיטות מי היה ממוכן. לדעה אחת ממוכן זה המן (מגילה י"ב:), ולדעה שניה ממוכן זה דניאל (תרגום שני).
ונבאר בס"ד לפי כל דעה את הסיבה שהיה בה צורך שדוקא ממוכן יהיה משבעת השרים: לפי השיטה שממוכן זה המן, הרי ידוע שהמן אהב להתנשא על כולם ולכן קפץ לענות לפני כולם אע"פ שהיה הקטן שבהם (מגילה י"ב:), וחיפש עצות שיעשו כמו שיעץ, כמו מה שאמר 'שיש לחוש שמא ינהגו כן בכל מדינות המלך' כמבואר לקמן, ואמר עוד כמה דברים – כולם דברים שאינם נוגעים כל כך לאחשורוש. הוא רצה רק שיעשו כדבריו, ולא אבה לראות מה יקרהו בעתיד, שאולי תיגרם לו רעה לבסוף על ידי ושתי, שודאי תירצה להנקם בו קודם שאחשורוש יבצע את גזר דינו בה. ועוד יותר, היה לו לחוש שמא אחשורוש לא יקבל כלל את עצתו, ואז כשושתי תשמע שכך וכך יעץ עליה המן, תהרגהו. ואיך לא פחד מכך המן. ועוד יותר, הרי היה לו לחוש מאחשורוש בעצמו, שלאחר שיתפכח משכרותו יתקומם עליו איך יעצו עצה שאינו לטובתו באמת ויענישו עונש גדול. אלא שאהבת הכבוד של המן דחתה את כל החששות. ולכן נבחר הוא משמים לייעץ עצה שכזו.
ועוד ביארו רבותינו (אסת"ר ד' ו') ג' באורים למה יעץ המן מה שיעץ, יש מי שאומר שוַשְׁתי פעם אחת סטרה בנעליה על לחיו של המן, והמן זכר לה מעשה זה, וחיכה להזדמנות להשיב נקם, ועכשיו מצא את העת להנקם בה. ויש מי שאומר טעם אחר, שושתי הזמינה למשתה את כל הנשים חוץ מאשת המן, ולכן רצה להענישה. ויש אומרים, כיון שלהמן היתה בת, שרצה המן שתהיה מלכה, לכן יעץ להעביר את ושתי מכסאה כדי שבתו תבוא להיות מלכה תחתיה. ואמנם נעשתה עצתו להעביר את ושתי, וזה היה משמים, אבל לא עלתה לו מחשבתו לעשות את בתו למלכה. ובמשתה שעשתה אסתר (לקמן פרק ז'), כשאמרה לפני המלך איש צר ואויב המן הרע הזה וסיפרה לו שרוצה המן להורגה, הוכיחה אסתר לאחשורוש שהמן לא חפץ בטובת המלך כלל. שכבר בפעם הראשונה שייעץ להרוג את ושתי, יַעץ זאת בשביל שהיו לו כוונות פרטיות, ואף עתה רוצה להוריד את אסתר מכסאה לצורכו. והמלך הרגיש בכך, והתאמת אצלו הידיעה הזו על המן, שראה שהמן מנסה להעביר כל מלכה מכיסאה, והתקצף מאד על המן, עד שלבסוף צוה לתלותו (בסיבת דברים נוספים, כדלקמן). ורק אז נרגע מכעסו, שכעס גם על מה שרצה המן להרוג את אסתר וגם על מה שהרג את ושתי, שידע אז שיעץ לטובתו שלו ולא לטובת המלך כלל. וכיון שרק המן היה מוכן ליעץ כך, סיבבו משמים שהמן יהיה אחד מן שבעת המשרתים הרואים פני המלך אחשורוש, ואחשורוש יתיעץ עמו בדבר ושתי. וזה בא הכתוב כאן להגיד, שמשמים גלגלו שיהיה המן אחד מן אותם המשרתים, לסבב את דבר הריגת ושתי.
ולפי השיטה שממוכן זהו דניאל, כתבו רבותינו (ע' תר' שני פ"א פס' ט"ז) שאשתו היתה עשירה, ומיאנה לדבר עמו כלשונו, ודיברה בשפתה. ודניאל רצה שהיא תדבר בשפתו. לכך יעץ לאחשורוש "להיות כל איש שורר בביתו ומדבר כלשון עמו", שהיא תדבר כלשונו, ולא הוא יצטרך לדבר כלשונה. ובשביל שיתקבל הדבר, יש צורך להרוג את ושתי. להראות את תוקף הגזירה על הכל, שמי שלא יעשה כדבר הגזירה, סכנתו גדולה. ובכך הרויח דניאל רווח אישי. והנה, היה נס שדניאל יהיה דוקא הוא משבעת השרים הרואים את פני המלך, בשביל שהמלך יתייעץ גם עמו, ועל ידי כך באה המפלה לושתי.
ואפשר עוד להוסיף ולבאר, שהפסוק מונה את שבעת הסריסים, ואת ממוכן הזכיר אחרון. וזאת כדי להשמיענו שממוכן היה הקטן שבסריסים (כמבואר בגמרא (מגילה י"ב:)). ואף על פי כן קפץ לדבר ראשונה לפני כולם. וזהו נס, שבדרך כלל השרים עונים לפי הסדר, ומי שמעז לענות לפני חברו שגדול ממנו, הרי הוא מורד במלכות, כיון שאינו מתנהג לפי הראוי, ובבית המלוכה כל פעולה שאינה מן הדין, הרי היא מרידה במלך. וכיצד העז ממוכן שהיה קטן השרים לענות לפני חבריו הגדולים. אלא כאמור, היה זה נס בשביל שלא ייעץ שר שגדול ממנו עצה אחרת ויסכים לו אחשורוש, ולא היתה נהרגת ושתי. אלא דוקא ממוכן ענה, בשביל שעל ידו ראוי שתסבב הריגת ושתי.
ועוד, היה נס גדול במה שממוכן היה דוקא קטן השרים האלו, שהרי אילו היה מהשרים היותר חשובים, היה מפחד ליעץ עצה כזו לאחשורוש. אבל עכשיו שהיה קטן השרים, סמך על מה שהם ישקלו אם העצה טובה או לא, ולכן לא פחד לייעץ עצה זו.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) להרב ישראל בן ישי הכהן שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5