——–
מִי הָיָה מַאֲמִין. אֲנִי? בַּחוּץ? אֲנִי שֶׁתָּמִיד נֶחְשַׁבְתִּי לְבָחוּר שֶׁיָּשַׁב וְלָמַד, הִקְפִּיד עַל 'סְדָרִים', עָשָׂה מַה שֶּׁצָּרִיךְ וְנִזְהַר מִמַּה וּמִמִּי שֶׁלֹּא צָרִיךְ? רַק הַסִּפּוּר הַזֶּה, מְשַׁבֵּשׁ לִי אֶת הַחַיִּים בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן.
פִּגּוּעִים הָיוּ כָּל הַזְּמַן, כִּמְעַט מֵאָז שֶׁאֲנִי זוֹכֵר אֶת עַצְמִי. אֲבָל כָּכָה לִחְיוֹת אוֹתָם סְבִיב הַשָּׁעוֹן, לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, לָדוּן וּלְהִתְבּוֹסֵס בָּהֶם יוֹם וְלַיְלָה? זֶה לֹא הָיָה קוֹרֶה לִי פַּעַם.
זֶה הִתְחִיל בִּזְמַן מְאֹד מֻגְדָּר: אַחֲרֵי הַפִּגּוּעַ בְּקַו 2. לֹא, לֹא הָיִיתִי בָּאוֹטוֹבּוּס הַהוּא; גַּם אֵלּוּ שֶׁכֵּן הָיוּ, לֹא נִמְנוּ עַל הַמַּעְגַּלִים הַמַּמָּשׁ קְרוֹבִים אֵלַי, לַמְרוֹת שֶׁכֻּלָּנוּ, אַתֶּם וַאֲנִי הִכַּרְנוּ אוֹתָם. אֲבָל כֵּן הָיִיתִי שָׁם, בַּמָּקוֹם הַזֶּה מַמָּשׁ, לְיַד אוּלַמֵּי זְוִועהיל, עֶשֶׂר דַּקּוֹת קֹדֶם. זֶה הִסְפִּיק לִי. וְאִם מְדַבְּרִים בָּאָרֶץ עַל מִילְיוֹן וָחֵצִי אֲנָשִׁים, שֶׁמִּסְתּוֹבְבִים עִם חֲרָדוֹת פּוֹסְט-טְרָאוּמָטִיּוֹת, יֵשׁ לָכֶם הִזְדַּמְּנוּת לְהַכִּיר אֶחָד מֵהֶם.
שֶׁתֵּדְעוּ, מֵאָז הַלַּיְלָה הָאָיֹם הַהוּא אֵין לִי לַיְלָה אֶחָד נוֹרְמָלִי. שָׁעוֹת עַל שָׁעוֹת, שֶׁאֲנִי מִתְהַפֵּךְ מִצַּד לְצַד, סוֹפֵר אוֹתִיּוֹת, מִסְתַּכֵּל בַּחַלּוֹן, וְעוֹשֶׂה הַכֹּל רַק כְּדֵי לֹא לַחְשֹׁב, לֹא שֶׁיֵּשׁ לִי זִכְרוֹנוֹת אוֹ מַרְאוֹת מַפְחִידִים לִבְרֹחַ מֵהֶם. זֶה פָּשׁוּט הַדִּמְיוֹן הָאִישִׁי שֶׁלִּי, שֶׁעוֹבֵד לְלֹא גְּבוּל.
אֲנִי שׁוֹכֵב בַּמִּטָּה, וְנִזְכָּר, לְמָשָׁל, בְּמַשֶּׁהוּ שֶׁאָמְרוּ בַּבַּיִת בְּשַׁבָּת. כַּמָּה שְׁנִיּוֹת, וְהָאָסוֹצְיַאצְיוֹת גּוֹרְרוֹת אוֹתִי בְּלִי רַחֲמִים. אֲנִי חוֹשֵׁב עַל מַה שֶּׁאָמְרוּ, וְעַל הַבַּיִת, וְעַל אֵיךְ אֲנִי הוֹלֵךְ לַחְזֹר הַבַּיְתָה בְּיוֹם שִׁשִּׁי בָּאוֹטוֹבּוּס, וְ… הִנֵּה אֲנִי רוֹאֶה מוּל עֵינַי בָּחוּר כָּזֶה לֹא מִ'שֶּׁלָּנוּ', אוֹ כֵּן מִ'שֶּׁלָּנוּ', תָּלוּי בַּקַּפְּרִיזָה הָעוֹנָתִית שֶׁל אִרְגּוּנֵי הַטֶּרוֹר, שֶׁנִּרְאֶה לִי חָשׁוּד, (בָּאוֹטוֹבּוּס, אַגַּב, אֲנִי מוֹצֵא חֲשׁוּדִים, לֹא אֶחָד וְלֹא שְׁנַיִם). נוּ, מָה עַכְשָׁו אֲנִי עוֹשֶׂה? אֵיךְ אֲנִי מֵגֵן עַל עַצְמִי? תּוֹפֵס אֶת הַתִּיק, וּבוֹרֵחַ כָּל עוֹד נַפְשִׁי בִּי מִן הַחַלּוֹן, אוֹ מִן הַדֶּלֶת הַנִּסְגֶּרֶת, אוֹ מִכָּל סֶדֶק אַחֵר? לֹא. אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַשְׁאִיר אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים שָׁם בְּלִי לְהוֹדִיעַ כְּלוּם? מֵאִידָךְ, אִם הַ'הוּא' יִרְאֶה שֶׁמִּתְחוֹלֶלֶת מְהוּמָה, הוּא עָלוּל לִגְמֹר עִנְיָנִים מַהֵר יוֹתֵר, וְ–
לֹא, לֹא, אַל תַּחְשֹׁב! אֲנִי אוֹמֵר לְעַצְמִי, וּמְסַלֵּק אֶת הַמַּרְאוֹת, הַמֹּחַ מִתְאַמֵּץ, הַמַּרְאוֹת מִתְעַקְּשִׁים לִפְרֹץ בְּעַד הַתָּאִים הַנְּעוּלִים. אֲנִי מְחַפֵּשׂ מַשֶּׁהוּ שָׂמֵחַ לַחְשֹׁב עָלָיו בִּמְקוֹם, מְדַמְיֵן בְּכֹחַ אֶת 'שַׁבָּת-מִירוֹן', לְשָׁם נָסְעָה הַ'חַבּוּרָה' שֶׁלָּנוּ חֹדֶשׁ קֹדֶם; אֶת הָ'אֹהֶל' הָעֲנָק שֶׁהוּקַם סָמוּךְ לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ הַמֶּרְכָּזִי לְרֶגֶל חֲתֻנַּת נֶכְדּוֹ שֶׁל הָרֶבֶּ'ה שֶׁלִּי. אֵיכְשֶׁהוּ אֲנִי כִּמְעַט נִרְדָּם. כִּמְעַט כִּמְעַט נֶעֱצָמוֹת הָעֵינַיִם, וְ–
אֲנִי נִנְעָר בְּבֶהָלָה. תַּסְרִיט חָדָשׁ מְטַלְטֵל אוֹתִי בִּסְעָרָה, מַכְרִיחַ אוֹתִי לִמְצֹא לוֹ פִּתְרוֹן הָרֶגַע. אֲנִי רוֹאֶה אֶת עַצְמִי נוֹחֵת לְתוֹךְ 'אֵרוּעַ'. הוֹלֵךְ בָּרְחוֹב שָׁלֵו וְרָגוּעַ, וּפִתְאוֹם, טְרַאח, בּוּם! עָשָׁן, זְכוּכִיּוֹת. אֲנִי חַי וְקַיָּם, בָּרִיא וְשָׁלֵם, אֲבָל מָה, מָה עוֹשִׂים עַכְשָׁו? מַה מְּחַיֶּבֶת הַמִּגְנָנָה שֶׁלִּי? תַּעֲצֹם עֵינַיִם וְתִבְרַח, אַהֲרָלֶ'ה! אֲנִי מַדְרִיךְ אֶת עַצְמִי מִמְּקוֹם מִשְׁכָּבִי בַּחֹשֶׁךְ, אָסוּר לִרְאוֹת, אָסוּר לִשְׁמֹעַ, רַק לִבְרֹחַ. מִי שֶׁרוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ, נִשְׁאַר עִם טְרָאוּמוֹת לְכָל הַחַיִּים. חוּץ מִזֶּה, שֶׁלִּפְעָמִים 'הֵם' מְכִינִים עוֹד 'מַשֶּׁהוּ', לַזְּמַן שֶׁכֹּחוֹת הַחֵרוּם כְּבָר מִסְתּוֹבְבִים בַּשֶּׁטַח. קוּם תִּבְרַח, אַל תְּחַכֶּה דַּקָּה! פַּעַם אַחַת זֶה כְּבָר כִּמְעַט קָרָה לְךָ… וַאֲנִי בּוֹרֵחַ, מְדַמְיֵן אֶת עַצְמִי בּוֹרֵחַ לְתוֹךְ הָעֲרָפֶל, מַחְזִיק עֵינַיִם חֲצִי עֲצוּמוֹת, כְּדֵי לֹא לִפֹּל עַל הַשְּׁבָרִים וְכָל הַיֶּתֶר…
אַתֶּם מִסְתַּכְּלִים עָלַי כָּכָה, אֲנִי כְּבָר יוֹדֵעַ. גַּם אֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּדִיּוּק כָּךְ, אֲבָל מֵהַכִּוּוּן הֶהָפוּךְ, עַל כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁנִּכְנָסִים לַמַּכֹּלֶת הַהוֹמָה, וְהוֹלְכִים בִּגְאֻלָּה וְעוֹלִים עַל הָאוֹטוֹבּוּס, וְחוֹשֵׁב, הֵם כֻּלָּם נוֹרְמָלִים? לֹא קוֹרְאִים עִתּוֹנִים? לֹא שׁוֹמְעִים מַה 'הוֹלֵךְ'? מַה, הֵם לֹא חוֹשְׁבִים שֶׁ'זֶּה' יָכוֹל לִקְרוֹת בְּכָל רֶגַע, בְּכָל מָקוֹם, לְכָל אֶחָד.
'וְאוּלַי כֻּלָּם כָּמוֹךָ כֵּן מְפַחֲדִים?' קוֹרֵא בְּתוֹכִי אֵיזֶה קוֹל עַקְשָׁן, 'גַּם הֵם בְּנֵי אָדָם, וְיִתָּכֵן שֶׁבְּדִיּוּק כָּמוֹךָ גַּם הֵם לֹא מְסַפְּרִים לְאַף אֶחָד מַה הֵם מַרְגִּישִׁים', 'אֲבָל אִם כָּךְ, לָמָּה מִכָּל הַיְשִׁיבָה רַק אֲנִי מַקְפִּיד בְּכָל בֹּקֶר, 'יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר', לְהִתְעַדְכֵּן בַּדֶּרֶךְ לַמִּקְוֶה בָּעִתּוֹן שֶׁל הַשְּׁכֵנִים מַה קָּרָה אֶתְמוֹל בְּעַזָּה וְאֵיפֹה יָרוּ הַמְחַבְּלִים? וְלָמָּה מִכֻּלָּם דַּוְקָא אֲנִי הַיָּחִיד שֶׁמַּעֲדִיף 'לָלֶכֶת בִּשְׁבִיל הַבְּרִיאוּת' בִּמְקוֹם לִנְסֹעַ בָּאוֹטוֹבּוּס, וּלְהָגִיף אֶת תְּרִיס הַחֶדֶר בַּלֵּילוֹת (שֶׁמָּא מִישֶׁהוּ יְטַפֵּס וְיִכָּנֵס), וּבְבֵית-הַמִּדְרָשׁ וּבַחֲדַר-הָאֹכֶל בּוֹחֵר לָשֶׁבֶת לְיַד הַדֶּלֶת אוֹ הַחַלּוֹן (כְּדֵי לָרוּץ הַחוּצָה בַּשְּׁנִיָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁמַּשֶּׁהוּ קוֹרֶה). הָא, לָמָּה רַק אֲנִי?
'זֶהוּ', אֲנִי אוֹמֵר לְעַצְמִי, 'בְּדִיּוּק בִּגְלַל זֶה אַהֲרָלֶ'ה, הֵם הַנּוֹרְמָלִים וְאַתָּה מַה שֶּׁאַתָּה. מַנְגְּנוֹנֵי הַהֲגָנָה שֶׁלָּהֶם מִתְמוֹדְדִים עִם הַקָּטַסְטְרוֹפָה בְּדֶרֶךְ בְּרִיאָה. הֵם מְבִינִים, שֶׁלֹּא יַעֲזֹר לָהֶם לְתַכְנֵן מַה יַּעֲשׂוּ אִם, חָס וְחָלִילָה, יִקְרֶה מַה שֶּׁיִּקְרֶה. מִשּׁוּם שֶׁפָּשׁוּט, אִי אֶפְשָׁר לִצְפּוֹת אֵיךְ יִמְצְאוּ אֶת עַצְמָם בַּמַּצָּב הַהוּא, אִם בִּכְלָל יִהְיוּ שָׁם. שֶׁהֲרֵי סְטָטִיסְטִית רֹב הָאֲנָשִׁים, בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, לֹא הִגִּיעוּ לַמַּצָּב הַהוּא.
מֵעֵבֶר לָזֶה, צָלַפְתִּי בְּעַצְמִי בְּלִי רַחֲמִים, הֵם גַּם מִן הַסְּתָם יוֹתֵר בַּעֲלֵי-אֱמוּנָה מִמְּךָ. הֵם חַיִּים אֶת הָאֱמוּנָה, שֶׁהַשֵּׁם מְנַהֵל אֶת הָעוֹלָם וְלֹא, לְהַבְדִּיל, הַשָּׁאהִידִים אוֹ שׁוֹלְחֵיהֶם. וְאַתָּה, אַתָּה חָשַׁבְתָּ עַד הַיּוֹם שֶׁאַתָּה בְּסֵדֶר, אֵין לְךָ בְּעָיָה עִם הַי"ג עִקָּרִים. הִנֵּה נָפַל עָלֶיךָ נִסָּיוֹן, אֵיפֹה אַתָּה וְאֵיפֹה אֱמוּנָה? עִם קְצָת אֱמוּנָה לֹא הָיִיתָ נִשְׁלָט בִּידֵי הַכֹּחוֹת הָאַכְזָרִים הָאֵלֶּה!'
הַיְדִיעָה הַזֹּאת, שֶׁמַּשֶּׁהוּ אֶצְלִי לֹא שָׁפוּי, הִיא לְבַד אִיְּמָה לְהַטְרִיף עָלַי אֶת דַּעְתִּי. רַק מִי שֶׁעָבַר פַּעַם תְּקוּפָה כָּזֹאת שֶׁל חֲרָדוֹת, וַאֲנִי בֶּאֱמֶת לֹא מְאַחֵל דָּבָר כָּזֶה לְאַף אֶחָד, יָכוֹל לְהָבִין עַל מַה אֲנִי מְדַבֵּר. וָאקוּם, זֹּאת הַהַגְדָּרָה שֶׁל חֲרָדוֹת. אַתָּה מַרְגִּישׁ שֶׁאַתָּה לֹא רוֹצֶה, לֹא רוֹצֶה. מִי רוֹצֶה לְהַכְנִיס אֶת עַצְמוֹ לִפְחָדִים מְיֻתָּרִים. אֲבָל אַתָּה נִשְׁאָב כְּמוֹ בְּוָאקוּם. נִשְׁאָב לַדִּמְיוֹנוֹת הַמַּפְחִידִים, אוֹסֵף כָּל בְּדַל שֶׁל מֵידָע, לַמְרוֹת שֶׁאַתָּה רוֹאֶה בְּחוּשׁ, כִּי יוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב, דָּשׁ בַּנּוֹשֵׂא בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת (וְנִזְהָר לַעֲשׂוֹת זֹאת בִּדְרָכִים עֲקִיפוֹת, כְּדֵי שֶׁאַף אֶחָד לֹא יַחְשֹׁב שֶׁאַתָּה 'מְשֻׁגָּע עַל הַטֶּרוֹר') מַה שֶּׁבְּיַחַד יוֹצֵר תּוֹצָאָה מִתְבַּקֶּשֶׁת, שֶׁהִיא עוֹד מְאַפְיֵן: חִפּוּשׂ נוֹאָשׁ שֶׁל דְּרָכִים לְהָגֵן עַל עַצְמְךָ, שֶׁמַּחְזִיר אוֹתְךָ בְּשַׁקְדָנוּת אֶל תַּרְחִישֵׁי הָאֵימָה, וּלְחַפֵּשׂ בָּהֶם דַּרְכֵי מִלּוּט. בְּקִצּוּר, אוֹבְּסֶסְיָה בְּמֵיטָבָהּ.
יָדַעְתִּי, שֶׁאֲנִי צָרִיךְ יִעוּץ דָּחוּף. פָּחַדְתִּי, שֶלְּאַט לְאַט יִתְדַּרְדֵּר הַמַּצָּב וּכְבָר לֹא תִּהְיֶה לִי שְׁלִיטָה עַל עַצְמִי; שֶׁיּוֹם אֶחָד יִפְרֹץ הַשִּׁגָּעוֹן הַחוּצָה, וְאָז כְּבָר בֶּאֱמֶת לֹא יִהְיֶה מַה לַּעֲשׂוֹת.
בְּכָל לַיְלָה הָיִיתִי בָּטוּחַ מֵחָדָשׁ, שֶׁהִנֵּה, הַפַּעַם זֶה בֶּאֱמֶת קוֹרֶה לִי, הַלַּיְלָה אֲנִי חוֹצֶה אֶת גְּבוּל הַשְּׁפִיּוּת לָנֶצַח. וְאִם לֹא, הָיִיתִי מַבְטִיחַ לְעַצְמִי בַּפַּעַם הָאֶלֶף, אִם אַתָּה שׂוֹרֵד עַד הַבֹּקֶר, אַתָּה רָץ לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה. מְדַבֵּר עִם מִישֶׁהוּ, מִי שֶׁלֹּא יִהְיֶה, אֲבָל מְדַבֵּר! אֲבָל עִם מִי? אִמָּא לוֹקַחַת דְּבָרִים מְאֹד קָשֶׁה, אִי אֶפְשָׁר לְהַפִּיל עָלֶיהָ 'תִּיק' כָּזֶה; עִם אַבָּא אֵין לִי כָּל כָּךְ שָׂפָה בְּעִנְיָנִים כָּאֵלּוּ; גִּיסִי? גַּם בְּלִי זֶה אֲנַחְנוּ לֹא מְשַׁדְּרִים עַל אוֹתוֹ גַּל; חֲבֵרִים? יְכוֹלִים לִצְחֹק וּבְלָאו הָכֵי אֵין לָהֶם יֶדַע וְהַכְשָׁרָה; מַשְׁגִּיחַ, אִישׁ צֶוֶת? לֹא נָעִים, וּמִי אָמַר שֶׁיַּעֲזֹר, סְתָם לְהֵחָשֵׂף בְּלִי כִּסּוּי?
וְאֵיזֶה יוֹעֵץ חִנּוּכִי? הַיּוֹם כֻּלָּם מְעוֹדְדִים אֶת נוֹשֵׂא הַיִּעוּץ. נוּ, תַּגִּידוּ אַתֶּם, פְּגַשְׁתֶּם בְּאֵיזֶה מָקוֹם מוֹדָעָה, עִתּוֹן, דַּפֵּי זָהָב, אֵיזוֹ שֶׁהִיא פִּרְסֹמֶת שֶׁל יוֹעֵץ הֵימִישֶׁע, לֹא שַׁרְלְטָן, לֹא מַתְחִיל, אֶלָּא אֶחָד בַּעַל יֶדַע, וֶתֶק וְקַבָּלוֹת? רְאִיתֶם בְּאֵיזֶה מָקוֹם מוֹדָעָה כָּזֹאת? אֲנִי לֹא. וְאֶת מִי אֶפְשָׁר לִשְׁאֹל, כְּשֶׁלֹּא רוֹצִים שֶׁאַף אֶחָד יֵדַע? וַאֲפִלּוּ כֵּן מָצָאתִי לִי יוֹעֵץ, מֵאֵיפֹה הָיִיתִי מְמַמֵּן אוֹתוֹ, אִם הַהוֹרִים שֶׁלִּי אֵינָם מוּדָעִים לְכָל הָעִנְיָן?
אַתֶּם חוֹשְׁבִים עַל 'מִלֵּב אֶל לֵב'? נָכוֹן. אֶלֶף פַּעַם כְּבָר תִּכְנַנְתִּי לִפְנוֹת לַ'קַּו הַפָּתוּחַ' שֶׁלָּהֶם. כָּל הַבְּעָיָה מֵאֵיפֹה. בַּטֶּלֶפוֹן הַצִּבּוּרִי שֶׁל הַיְשִׁיבָה, גַּם אַתֶּם מְבִינִים, שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ. בַּצִּבּוּרִי שֶׁמִּחוּץ לַיְשִׁיבָה, קְצָת מַחְשִׁיד. פֶּלֶאפוֹן? מָאן דְּכַר שְׁמֵיהּ. בַּבַּיִת? נוּ, בֶּאֱמֶת. אָז יֵשׁ 'מִלֵּב אֶל לֵב', וְאֵין לִי דֶּרֶךְ לְתַקְשֵׁר אִתָּם.
וּכְשֶׁלֹּא מְדַבְּרִים, מִי מַפְרִיעַ לַדְּבָרִים לִצְמֹחַ וְלִגְדֹּל לִמְמַדִּים מַבְהִילִים? שֶׁהֲרֵי הָאָדָם חָפְשִׁי בְּדִמְיוֹנוֹ וְאָסוּר בְּמֻשְׂכָּלוֹ, וְהַדִּמְיוֹן כְּנַחַל שׁוֹטֵף וּבוֹ יִטְבַּע הַשֵּׂכֶל (הגה"ק רבי ישראל סלנטר זיע"א). וּכְשֶׁהַשֵּׂכֶל טוֹבֵעַ, אַתֶּם יוֹדְעִים מַה קּוֹרֶה: הוֹפְכִים לִפְקַעַת שֶׁל עֲצַבִּים, מְאַבְּדִים אֶת הָרִכּוּז וְאֶת הַתֵּאָבוֹן, יְשֵׁנִים פָּחוֹת וּפָחוֹת, וְחֹסֶר שֵׁנָה כַּיָּדוּעַ לֹא תּוֹרֵם לְמַצָּב חָבִיב בְּיוֹתֵר.
אִם שָׁמַרְתִּי עַל מַשֶּׁהוּ יַצִּיב בִּשְׁלֹשֶׁת הֶחֳדָשִׁים הַנּוֹרָאִים הָאֵלּוּ, זֹאת הָיְתָה הַמִּסְגֶּרֶת. הִרְגַּשְׁתִּי, כְּמוֹ עָלֶה יָבֵשׁ שֶׁשָּׁט בָּרוּחַ. סִיבוּב אָרֹךְ בָּאֲוִיר, פְלוֹפּ, נְחִיתָה – שַׁחֲרִית. עוֹד סִיבוּב – הוֹ, הִנֵּה הַחַבְרוּתָא, סֵדֶר רִאשׁוֹן. כַּמָּה נִתּוּרִים מְלֵאֵי זִעֲזוּעִים אֶל תּוֹךְ וּמִחוּץ לַגְּמָרָא, וְשׁוּב מַגִּיעַ מַשֶּׁהוּ קָבוּעַ – אֲרוּחַת צָהֳרַיִם. רִחַפְתִּי כָּךְ בֵּין הַחֲרָדוֹת וְהַמִּסְגֶּרֶת הַמְּצִיאוּתִית, אוּלָם נִזְהַרְתִּי לֹא לַחְרֹג מִמֶּנָּה אֲפִלּוּ בְּסֶנְטִימֶטֶר. רַק זֶה הָיָה חָסֵר לִי, שֶׁהַמַּשְׁגִּיחַ יַגִּיד שֶׁאֲנִי מְאַחֵר בַּבֹּקֶר, אוֹ שֶׁמִּישֶׁהוּ יִשְׁאַל אֵיפֹה שְׁפִּיגֶל, וְלָמָּה לֹא רָאוּ אוֹתוֹ מֵאָז הַצָּהֳרַיִם?
חֻלְיָה אַחַת בַּמִּסְגֶּרֶת שֶׁלִּי הָיְתָה הַ'חַבּוּרָה'. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, זֹאת הָפְכָה לִהְיוֹת חֻלְיַת-הַהַצָּלָה שֶׁלִּי. הַחֻלְיָה, שֶׁחִבְּרָה אוֹתִי מֵחָדָשׁ אֶל הַחַיִּים; חַיִּים כִּפְשׁוּטָם, כְּשֶׁחָזַרְתִּי לִחְיוֹת כְּמוֹ בֶּן אָדָם, וְחַיִּים שֶׁל נֶצַח, בַּמּוּבָן שֶׁל "כִּי הֵם חַיֵּינוּ". חַיִּים שֶׁל אֱמוּנָה.
אוֹתוֹ "לֵיל שִׁשִּׁי", צָעַדְנוּ קְבוּצַת בַּחוּרִים נִמְרֶצֶת מִן הַיְשִׁיבָה אֶל מְקוֹם הִתְכַּנְּסוּת הַ'חַבּוּרָה'. מִישֶׁהוּ סִפֵּר, שֶׁבֶּן-דּוֹד שֶׁלּוֹ הִתְחִיל לַעֲבֹד בְּ'הַצָּלָה', הַסִּפּוּרִים הִתְחִילוּ לִקְלֹחַ מִכָּל הַכִּוּוּנִים וְהִגִּיעוּ, אֵיךְ לֹא? לַ'נּוֹשֵׂא' שֶׁלִּי. פִּגּוּעִים. הִגַּעְנוּ לִמְקוֹם הַכִּנּוּס עִם הַנּוֹשֵׂא עַל הַלָּשׁוֹן, בַּמָּקוֹם כְּבָר נָכְחוּ הַחֶבְרֶ'ה מִן הַיְשִׁיבוֹת הָאֲחֵרוֹת, וְאַתֶּם יוֹדְעִים אֵיךְ זֶה, סִפּוּר גּוֹרֵר סִפּוּר, גּוֹרֵר חֲדָשׁוֹת, גּוֹרֵר פַּרְשָׁנוּת. כָּךְ מָצָא אוֹתָנוּ הָ'רֹאשׁ-חַבּוּרָה' עֶשֶׂר דַּקּוֹת אַחַר כָּךְ.
מָה עוֹשֶׂה רֹאשׁ-חַבּוּרָה שֶׁהוּא אִישׁ חִנּוּךְ מִן הַמַּדְרֵגָה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁמַּכִּיר אֶת הָ'רֹאשׁ' שֶׁל הַבַּחוּרִים? בִּמְקוֹם 'לְהַנְחִית' אֶת הַבַּחוּרִים הַנִּסְעָרִים מִן הַנּוֹשֵׂא הַבּוֹעֵר אֶל תּוֹךְ שִׂיחַת-מוּסָר כִּבְדַת-תֹּכֶן, הוּא עוֹלֶה עַל הַגַּל בְּיַחַד אִתָּם, אוֹ בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת 'מְשַׁדֵּךְ' אֶת לַהַט הַנְּעוּרִים עִם הַ'חִזּוּק', שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַכְנִיס בָּהֶם. "שְׁבוּ, שְׁבוּ, רַבּוֹתַי", הוּא מֵנִיף אֶת יָדוֹ אֶל עֵבֶר חֲבוּרַת הַבַּחוּרִים הַלּוֹהֶטֶת, "בְּדִיּוּק עַל זֶה הוֹלְכִים לְדַבֵּר הָעֶרֶב".
זֶה הָיָה שְׁמוּעֶ'ס! (שיחת מוסר) אֲנִי מֵבִיא כָּאן תַּמְצִית בִּלְבַד. "בַּחוּרִים", הוּא אָמַר לָנוּ, "נוֹלַדְתֶּם בְּעִדָּן, שֶׁעָדִיף הָיָה שֶׁלֹּא לִפֹּל בּוֹ. עָדִיף הָיָה לַנְּשָׁמָה לְהִשָּׁאֵר בַּשָּׁמַיִם בִּזְמַן כָּזֶה, וְלֹא לָרֶדֶת לָעוֹלָם. זֶה לֹא אֲנִי שֶׁאוֹמֵר אֶת זֶה, עוּלָא הָאָמוֹרָא אוֹמֵר עַל חֶבְלֵי מָשִׁיחַ בְּסַנְהֶדְרִין פֶּרֶק 'חֵלֶק' (צח ע"ב) 'יֵיתֵי וְלֹא אַחְמִינֵיהּ', שֶׁכְּשֶׁהֵם יִהְיוּ, שֶׁהוּא – לֹא יִהְיֶה! וְהַמַּהֲרַ"ל עַל הָעִנְיָן אוֹמֵר, שֶׁעוּלָא חָשַׁשׁ, שֶׁמָּא מִתּוֹךְ חֶבְלֵי מָשִׁיחַ יְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ.
וְלָמָּה, הֲלֹא צָרוֹת לֹא חָסְרוּ בַּזְּמַן שֶׁל עוּלָא? מַה יֵּשׁ לָנוּ הַיּוֹם, שֶׁלֹּא הָיָה אֵצֶל עוּלָא? שְׁנֵי דְּבָרִים. הָאֶחָד, שֶׁבֶּאֱמֶת מִבְּחִינָה מִסְפָּרִית יֵשׁ לָנוּ יוֹתֵר צָרוֹת, כְּפִי שֶׁהֶ'חָפֵץ חַיִּים' כּוֹתֵב (זכור למרים כ'), שֶׁבִּזְמַן חֶבְלֵי מָשִׁיחַ תִּתְגַּבֵּר כָּל כָּךְ מִדַּת הַדִּין בָּעוֹלָם, עַד שֶׁיִּהְיֶה אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מִמִּדַּת הַדִּין הַקָּשָׁה. אֲנַחְנוּ אֵלּוּ שֶׁפּוֹרְעִים אֶת חֶשְׁבּוֹן הַחוֹבוֹת הַתָּפוּחַ שֶׁנִּצְבַּר בִּשְׁנוֹת הַגָּלוּת, אֲנַחְנוּ 'סוֹגְרִים' אוֹתוֹ, וְהַתּוֹצָאָה: מְשַׁלְּמִים יוֹתֵר.
אֲבָל הַדָּבָר הַיּוֹתֵר קָשֶׁה, הוּא מַה שֶּׁאוֹמֵר הָרִיזִ'ינֶער (שומר אמונים, מאמר האמונה), כִּי לְעֵת הַגְּאֻלָּה יִהְיֶה נִסְיוֹן הָאֱמוּנָה דּוֹמֶה לְטִפּוּס עַל קִיר חָלָק. וְזוֹ הַצָּרָה הַיּוֹתֵר גְּדוֹלָה, שֶׁאֵין לָנוּ נֶשֶׁק לְהִלָּחֵם בַּצָּרוֹת הַנִּתָּכוֹת, שֶׁיְּדֵי מֹשֶׁה רָפוֹת".
אוּהַ, בַּנְּקֻדָּה הַזֹּאת הִרְגַּשְׁתִּי, שֶׁהוּא מְדַבֵּר בְּדִיּוּק אֵלַי. הַיָּדַיִם רָפוֹת, וְאֵין לָהֶן כֹּחַ לְטַפֵּס; שֶׁהַקִּיר חָלָק, וְאֵין בּוֹ זִיז אֶחָד לִרְפוּאָה. הַשִּׂיחָה הַזֹּאת יָרְדָה בִּשְׁבִילִי מִן הַשָּׁמַיִם. אֲבָל מָה הַפִּתְרוֹן?
"אֲנַחְנוּ כֵּן מְסֻגָּלִים לְטַפֵּס!" רָעַם קוֹלוֹ שֶׁל הָ'רֹאשׁ-חַבּוּרָה'. "זֶה קָשֶׁה, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא 'בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם', הוּא הֵבִיא עָלֵינוּ אֶת הַנִּסָּיוֹן, הוּא הֵבִיא אוֹתָנוּ לְדוֹר, שֶׁבּוֹ הִגִּיעַ הָאָדָם, לִכְאוֹרָה, לְשִׂיא הַשְּׁלִיטָה בַּמַּצָּב; יֵשׁ לוֹ מֵידָע מֻקְדָּם, יֵשׁ לוֹ יְכֹלֶת לִמְנֹעַ, יֵשׁ בְּיָדָיו הַכֵּלִים לְרַפֵּא, יֵשׁ לוֹ יֶדַע 'לְהַנְדֵּס' אֶת הַבְּרִיאָה לְטוֹב וּלְמוּטָב, זֶה הַנִּסָּיוֹן, שֶׁיֵּשׁ הַכֹּל, וְהָעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ הִיא לְהַרְגִּישׁ, לֹא לָדַעַת, לְהַרְגִּישׁ בְּחוּשׁ, שֶׁאֵין לוֹ כְּלוּם. שֶׁהַשֵּׁם מֵמִית וּמְחַיֶּה, מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר, אָמַר וַיְהִי. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לָנוּ אֶת הַכֹּחַ לַטִּפּוּס הַלֹּא-נוֹרְמָלִי הַזֶּה. אֲנַחְנוּ נַצְלִיחַ, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, מִשּׁוּם שֶׁאֲנַחְנוּ כֵּן מְסֻגָּלִים. אֲנַחְנוּ הַיֶּלֶד הַקָּטָן, שֶׁיּוֹשֵׁב עַל כִּתְפֵי אֲבוֹתָיו, וְיַצְלִיחַ לִפְתֹּחַ אֶת הַשַּׁעַר לַגְּאֻלָּה!
מַה נִּשְׁאַר בַּיָּדַיִם שֶׁלָּנוּ? אֵיזוֹ 'הִשְׁתַּדְּלוּת' כֵּן יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ? אוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא בַּמָּקוֹם: 'שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם וְיִנָּצֵל מֵחֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ? יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים'. זֹאת הַדֶּרֶךְ לְהִנָּצֵל, לִמְסֹר נֶפֶשׁ עַל תּוֹרָה, 'אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל וְזֹאת הַתּוֹרָה', לְשַׁקֵּעַ אֶת עַצְמֵנוּ בַּתּוֹרָה עַד הַסּוֹף וְלִמְסֹר נֶפֶשׁ עַל גְּמִילוּת חֲסָדִים לָתֵת לַשֵּׁנִי אֶת מַה שֶּׁבֶּאֱמֶת קָשֶׁה לָנוּ, כָּל אֶחָד בְּעִנְיָנוֹ. תּוֹרָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים, הֵם חֶבֶל-הַהַצָּלָה הַיָּחִיד בַּמַּיִם הַסּוֹעֲרִים, הֵם הַדֶּרֶךְ הַיְחִידָה שֶׁלָּנוּ לִשְׂרֹד בַּחַיִּים וּלְהָבִיא גְּאֻלָּה לָעוֹלָם!" כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה עוֹד הוֹסִיף לְהַרְבִּיץ בָּנוּ מִיסוֹדוֹת הָאֱמוּנָה וְהַיַּהֲדוּת…
טַלְטֵלָה. זֶה מַה שֶּׁיָּצַר הַ'שְּׁמוּעֶ'ס' הַמְזַעְזֵעַ (בַּמּוּבָן הַחִיּוּבִי) בַּ'חַבּוּרָה' שֶׁלָּנוּ. רָאִיתִי אֶת הַבַּחוּרִים 'שֶׁלָּנוּ' בַּיְשִׁיבָה, שֶׁפִּתְאוֹם קִבְּלוּ גָּוֶן נוֹסָף שֶׁל רְצִינוּת, מוֹסִיפִים שְׁקִידָה עַל שְׁקִידָה, מַשְׁחִילִים מִלִּים שֶׁל אֱמוּנָה בְּשִׂיחוֹת 'חֻלִּין', מַתְחִילִים לְהִסְתַּכֵּל עַל הַחַיִּים בַּמַּבָּט הַנָּכוֹן.
רַק אֲנִי נוֹתַרְתִּי תָּקוּעַ, וְעוֹד הִסְתַּבַּכְתִּי יוֹתֵר וְיוֹתֵר. הֶחְלַטְתִּי, שֶׁאֲנִי מִשְׁתַּדֵּל לְטַפֵּס, שֶׁאֲנִי מַשְׁקִיעַ אֶת עַצְמִי בַּלִּמּוּד, וְלֹא חוֹשֵׁב עַל כְּלוּם לְפָחוֹת עַד 1:00 בַּצָּהֳרַיִם, גַּם אִם יֵחָרֵב הָעוֹלָם. נִרְאֶה לָכֶם, שֶׁזֶּה עָבַד? חֲצִי שָׁעָה, וְלֹא יוֹדֵעַ מֵאֵיפֹה צָץ הֶלִיקוֹפְּטֶר. אַהֲרָלֶ'ה, אָמַרְתִּי לְעַצְמִי, מְהַדֵּק אֶת הָאֶצְבַּע עַל הַגְּמָרָא בְּנֻקְשׁוּת, אַתָּה לֹא מַתְחִיל אֶת הַחִינְגָה. אַתָּה ל-וֹ-מֵ-ד! תָּפַסְתִּי אֶת הָרֹאשׁ בִּשְׁתֵּי יָדַיִם (שֶׁלֹּא יִבְרַח, חַס וְחָלִילָה…) כִּוַּצְתִּי אֶת הַמֵּצַח וְהָעֵינַיִם, וְהִקְשַׁ–בְתִּי לַחַבְרוּתָא.
אֲנִי מְנַעֵר אֶת הָרֹאשׁ, אוֹטֵם חֲרִיצִים. עוֹד קְצָת, עוֹד קְצָת. כְּאֵב רֹאשׁ אָיֹם מִשְׁתַּלֵּט עָלַי. דַּי, דַּי, לֹא מְסֻגָּל יוֹתֵר! עוֹד מְעַט יִתְפּוֹצְצוּ הַוְּרִידִים. אֲנִי מַרְפֶּה אֶת הַלַּחַץ, עוֹצֵם עֵינַיִם, לֹא חוֹשֵׁב עַל כְּלוּם, 'טַאטֶע, תַּעֲזֹר לִי!' אֲנִי זוֹעֵק בְּלִי מִלִּים. הַחַבְרוּתָא שׁוֹאֵל: "תַּגִּיד, אַתָּה בְּסֵדֶר?"
"קְצָת כְּאֵב רֹאשׁ, לֹא נוֹרָא", אֲנִי עוֹנֶה וְשָׁב אֶל הַלִּמּוּד.
שְׁלֹשָׁה יָמִים כָּאֵלֶּה, וְהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי מִתְמוֹטֵט. שֶׁאֲנִי לֹא יָכוֹל לִלְמֹד, וְלֹא מַצְלִיחַ לְהַאֲמִין מִכָּל הַלֵּב. נִסִּיתִי לְהַשְׁאִיר אֶת הַתְּרִיס בַּחֶדֶר פָּתוּחַ, בִּידִיעָה שֶׁהַשֵּׁם שׁוֹמֵר וְיִהְיֶה בְּסֵדֶר, לֹא יָכֹלְתִּי. אַחֲרֵי מַאֲבָק בֶּן שְׁעָתַיִם קַמְתִּי מִתּוֹךְ כְּפִיָּה וְהֵגַפְתִּי אוֹתוֹ. הִכְרַחְתִּי אֶת עַצְמִי לְהַגִּיעַ לַתַּחֲנָה לִנְסֹעַ לַכֹּתֶל, לֹא נִשְׁאַר לִי כֹּחַ נַפְשִׁי לַעֲלוֹת עַל הָאוֹטוֹבּוּס. וְהַדִּמְיוֹנוֹת, אוֹי, הַדִּמְיוֹנוֹת! לֹא יָכֹלְתִּי לָהֶם, אֲבָל מִן הַצַּד הַשֵּׁנִי הִרְגַּשְׁתִּי, שֶׁאֲנִי גַּם לֹא מְסֻגָּל יוֹתֵר לְהַמְשִׁיךְ וְלִסְבֹּל אוֹתָם. הַמִּלְחָמָה הַזֹּאת בְּעַצְמִי הֵבִיאָה אוֹתִי אֶל קְצֵה הַגְּבוּל.
בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, הֵרַמְתִּי טֶלֶפוֹן לָ'רֹאשׁ-חַבּוּרָה'. שָׁאַלְתִּי אִם אֲנִי יָכוֹל לָבוֹא וּלְדַבֵּר אִתּוֹ עַכְשָׁו, הוּא הִסְכִּים. חֲצִי שָׁעָה אַחַר כָּךְ, וְעִם אִשּׁוּר מֵהַמַּשְׁגִּיחַ, כְּבָר הָיִיתִי אֶצְלוֹ בַּבַּיִת. הִתְחַלְתִּי בְּזֶרֶם דַּקִּיק, מְסֻדָּר, הֶגְיוֹנִי, הַהֶמְשֵׁךְ כְּבָר לֹא הָיָה נִשְׁלָט. לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ נִפְתַּחְתִּי כָּךְ פִּתְאוֹם.
שָׁפַכְתִּי וְשָׁפַכְתִּי מֶשֶׁךְ שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת אֶת הַלַּבָּה הַלּוֹהֶטֶת, שֶׁבָּעֲרָה בִּי מֶשֶׁךְ חֳדָשִׁים. הַמִּלִּים זָרְמוּ מִמֶּנִּי כְּמוֹ אֶשֶׁד קִיטוֹר מִתְפָּרֵץ, שָׁקֵט אֲבָל רוֹתֵחַ, שָׁקוּף אֲבָל בְּעָצְמָה מְפָרֶקֶת. הַמִּלִּים הַחֲרִישִׁיּוֹת צָעֲקוּ אֶת עַצְמָן, זָעֲקוּ אֶת הַיֵּאוּשׁ וֶעֱנוּת הַנֶּפֶשׁ; אֶת יִסּוּרֵי הַחֲרָדָה, אֶת הַחַיִּים שֶׁאֵינָם חַיִּים; אֶת הַנִּסְיוֹנוֹת הַכּוֹשְׁלִים לְהִתְחַזֵּק, לִתְפֹּס בְּחַבְלֵי-הַהַצָּלָה שֶׁזָּרַק לִי אַךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים קֹדֶם, וּלְאַחֲרֵיהֶם הַטְּבִיעָה הַנּוֹאֶשֶׁת בְּמַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף וְהַתְחָלָה.
שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת רְצוּפוֹת דִּבַּרְתִּי בְּלִי הֶפְסֵק. טֶלֶפוֹנִים צִלְצְלוּ מִחוּץ לַסָּלוֹן הַסָּגוּר, יְלָדִים נִרְדְּמוּ שָׁם בֵּינְתַיִם, הַפֶּלֶאפוֹן הַמְנַגֵּן עָבַר לְמַצָּב בִּלְתִּי-זָמִין. הַכֹּל עָבַר לְיָדִי, לֹא הִרְגַּשְׁתִּי כְּלוּם, לֹא קַיָּם הָעוֹלָם מִבְּחִינָתִי. רָאִיתִי רַק מִשְׁקוֹלוֹת בְּנֵי אַלְפֵי טוֹן עוֹבְרִים מִצַּד אֶחָד שֶׁל הַשֻּׁלְחָן לְעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי. אֲנִי שׁוֹלֵחַ, הָ'רֹאשׁ-חַבּוּרָה' מוּלִי קוֹלֵט, מְהַנְהֵן בְּרִכּוּז, שׁוֹאֵל שְׁאֵלָה, נוֹתֵן תְּגוּבָה, וּמְקַבֵּל אֶת הַמִּטְעָנִים שֶׁהִנַּחְתִּי בָּזֶה אַחַר זֶה, וּמְאַפְשֵׁר לִי לְהִפָּטֵר מִן הַמַּשָּׂא הַמּוֹחֵץ.
סִיַּמְתִּי. אֲנִי בְּדֶרֶךְ כְּלָל טִפּוּס בַּיְשָׁן, סָגוּר וּמֻפְנָם, מִסּוּג הָאֲנָשִׁים, שֶׁקַּל יוֹתֵר לְהַקִּיז מֵהֶם דָּם, מֵאֲשֶׁר לַחְלֹב דִּמְעָה מֵעֵינָם. בַּנְּקֻדָּה הַזֹּאת הִגַּעְתִּי לְקַרְקָעִית הַמַּשְׁבֵּר. נוֹתַרְתִּי מְרוֹקָן מִכֹּל, הַקִּיטוֹר שֶׁיָּרַקְתִּי עַד תֹּם הִשְׁאִיר אוֹתִי בְּלִי ווֹלְט אֶחָד שֶׁל אֶנֶרְגְיָה. יָשַׁבְתִּי כָּךְ, הָמוּם מֵעַצְמִי וּמִן הַשֶּׁקֶט שֶׁהִשְׂתָּרֵר פִּתְאוֹם, מַבִּיט בָּ'רֹאשׁ-חַבּוּרָה' הַמְהֻרְהָר, תּוֹמֵךְ אֶת מִצְחוֹ בְּכַפּוֹ, וּמְסַלְסֵל אֶת פְּאוֹתָיו עַד דַּק, וּפִתְאוֹם זֶה הִגִּיעַ: זֶרֶם שֶׁל דְּמָעוֹת חַמּוֹת, מְלוּחוֹת מִשְׁתֵּי הָעֵינַיִם, בְּלִי שׁוּם בְּכִי, לֹא יְפָחוֹת, רַק זֶרֶם חֲסַר הַתְחָלָה וְסוֹף, שֶׁלֹּא הָיָה בִּי אֲפִלּוּ הַכֹּחַ לִמְחוֹת אוֹתוֹ בְּטִישׁוּ.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נר לרגלי
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5