פֶּרֶק שֵׁנִי [קעד] – ספר מנורת המאור עם פירוש

הַתּוֹרָה הִמְשִׁילָה הַשִּׂמְחָה שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשַׂמֵּחַ אֶת יִשְׂרָאֵל בִּזְמַן הַנֶּחָמָה לְשִׂמְחַת הֶחָתָן עִם הַכַּלָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא: "וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל־כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ" (ישעיה סב, ה). וְהֶעֱרִיכָהּ לְשִׂמְחָה זֹאת, לְפִי שֶׁלֹּא מָצָא שִׂמְחַת מְרֵיעוּת גְּדוֹלָה מִזּוֹ שֶׁיֵּשׁ לְחָתָן בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ. וְהִיא שִׂמְחָה שֶׁל כָּבוֹד וְשֶׁל הֲנָאָה וְשֶׁל מִצְוָה. שֶׁל כָּבוֹד, שֶׁהַכֹּל מְכַבְּדִין אוֹתוֹ, כִּדְאִיתָא לְמַעֲלָה (סימן קעג).

והעריכה. שנערך והשוה שמחת ירושלים לשמחת חתן:

וְגַרְסִינָן נַמֵּי בְּסוֹף מוֹעֵד (מועד קטן כח, ב): אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מִנַּיִן לְחָתָן שֶׁמֵּסֵב בָּרֹאשׁ? שֶׁנֶּאֱמַר: "כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר" (שם סא, י), מַה כֹּהֵן בָּרֹאשׁ אַף חָתָן בָּרֹאשׁ. וְכֹהֵן גּוּפֵיהּ מִנָּא לָן? דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: "וְקִדַּשְׁתּוֹ" (ויקרא כא, ח), לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, לִפְתֹּחַ רִאשׁוֹן וּלְבָרֵךְ רִאשׁוֹן וְלִטּוֹל מָנָה יָפָה רִאשׁוֹן. וְשֶׁל הֲנָאָה שֶׁאֵין לְךָ הֲנָאָה גְדוֹלָה מִזּוֹ, הַכֹּל רָצִים אַחֲרֶיהָ מִנַּעֲרוּתָם, בַּיִת חָדָשׁ וְאִשָּׁה חֲדָשָׁה וַעֲבָדִים לְשַׁמְּשׁוֹ וְכָל הֲנָאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. וְשֶׁל מִצְוָה, מְקַיֵּם מִצְוַת נִשּׂוּאִין וּמִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה וּמִצְוַת עוֹנָה וּבוֹנֶה בִּנְיָן לְקִיּוּם הַמִּין.

כל הנאות שבעולם. הכל בא לו מן האשה הנדוניא וסבלונות: ובונה בנין. כלומר נשיאת האשה שנא' בה ויבן ה' אלהים את הצלע לאשה לשם פריה ורביה: לקיום המין. להוליד בנים:

וְאִם יִזְכֶּה לָקַחַת אִשָּׁה צְנוּעָה יִרְאַת ה' אֲשֶׁר יָבֹא מִמֶּנָּה זֶרַע כָּשֵׁר – אַשְׁרָיו וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ, מַה נָּעִים גּוֹרָלוֹ, מַה יָּפָה מְאֹד יְרוּשָׁתוֹ. עָלָיו נֶאֱמַר: "אַשְׁרֵי כָּל־יְרֵא ה"' (תהלים קכח, א), כִּי לְפִי שֶׁהָיָה יָרֵא אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהוֹלֵךְ בִּדְרָכָיו, זָכָה לְבַיִת שֶׁיֹּאכַל בּוֹ יְגִיעַ כַּפָּיו וְלֹא יִצְטָרֵךְ לִידֵי מַתְּנוֹת בָּשָׂר וָדָם. אַשְׁרָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא.

"אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה" (שם שם, ג), לָמָּה נִמְשָׁלָה אִשָּׁה לְגֶפֶן? לוֹמַר לְךָ, מַה גֶּפֶן פֹּרִיָּה לִבְרָכָה אַף אִשָּׁה כְּשֵׁרָה פֹּרִיָּה לִבְרָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אֶצָּק מַיִם עַל־צָמֵא וְנוֹזְלִים עַל־יַבָּשָׁה אֶצֹּק רוּחִי" וגו' (ישעיה מד, ג). "בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ" (תהלים קכח, ג), שֶׁתְּהֵא צְנוּעָה וְלֹא תְהֵא יַצְאָנִית. וְזוֹ שֶׁבַח הָאִשָּׁה, שֶׁנֶאֱמַר: "כָּל־כְּבוּדָּה בַת־מֶלֶךְ פְּנִימָה" (שם מה, יד).

אצוק רוחי. על זרעך כגשם שמגדל הזרעים יגדל רוח ה' על הבנים כשרים:

"בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים" (שם קכח, ג), לָמָּה נִמְשְׁלוּ הַבָּנִים לְזֵיתִים? לוֹמַר לְךָ, מַה זֵּיתִים בִּתְּחִלָּה מָרִים וּמִתּוֹךְ טֹרַח גָּדוֹל וּטְחִינָה וּכְתִשָׁה יִמָּתְקוּ וְיֵצֵא מֵהֶם יִצְהָר לְכַבֵּד אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים, אַף הַבָּנִים מָרִים מִתְּחִלָּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו" (בראשית ח, כא). וּמִתּוֹךְ דֹּחַק וְצַעַר יִלְמְדוּ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת שֶׁהֵם מְתוּקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים" (תהלים יט, יא). "סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ" (שם קכח, ג), שֶׁלֹּא יְהוּ צְרִיכִין לַבְּרִיּוֹת, אֶלָּא סוֹמְכִין עַל שֻׁלְחַן אֲבִיהֶם. וְגַם כֵּן שֶׁלֹּא יְהֵא בָהֶם שְׁכוֹל, אֶלָּא יִהְיוּ כְּמוֹ שְׁתִילֵי זֵתִים, שֶׁאֵין נוֹשְׁרִים בְּכָל הַשָּׁנָה וְיִהְיוּ כֻלָּם סָבִיב לְשֻׁלְחָנְךָ.

שלא יהא בהם שכול. שאין מפלת נפלים ואין מתים בחייה שאשה שאין לה בנים נקראת שכולה:

"הִנֵּה כִי־כֵן" וגו' (שם שם, ד), זֹאת בְּרָכָה שְׁלֵמָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבָרֵךְ אֶת יְרֵאָיו. "יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן" (שם שם, ה), לְעוֹלָם יְהֵא מְבֹרָךְ מֵהַשֵּׁם הַמַּשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְצִיּוֹן. "וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָםִ" וגו' (שם), שֶׁלֹּא יֵחָרֵב הַבַּיִת בְּיָמָיו, אוֹ אִם הוּא בַגָּלוּת, שֶׁיִּרְאֶה בַּנֶּחָמָה. "וּרְאֵה־בָנִים לְבָנֶיךָ" (שם שם, ו), שֶׁיִּרְאֶה בָנִים לְבָנָיו שֶׁיְּגַדְּלֵם בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה. "שָׁלוֹם עַל־יִשְׂרָאֵל" (שם), שָׁלוֹם לוֹ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל בְּיָמָיו וּבִזְכוּתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַבֵּל צַעַר עִמָּהֶם. זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא.

וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ מִכָּאן בְּפִרְקָא קַמָּא דִּבְרָכוֹת (ח, א): אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַמֵּי מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָא: גָּדוֹל הַנֶּהֱנֶה מִיגִיעוֹ יוֹתֵר מִירֵא שָׁמַיִם, דְּאִלּוּ בִּירֵא שָׁמַיִם כְּתִיב: "אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת־ה"' וגו' (תהלים קיב, א) וְאִלּוּ בַנֶּהֱנֶה מִיגִיעוֹ כְּתִיב: "אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" (שם קכח, ב), "אַשְׁרֶיךָ" בָּעוֹלָם הַזֶּה "וְטוֹב לָךָ" לָעוֹלָם הַבָּא. וְאַל יַחֲשֹׁב אָדָם שֶׁהָיְתָה כַוָּנָתָם בַּנֶּהֱנֶה מִיגִיעוֹ וְאֵינוֹ יְרֵא שָׁמַיִם, אֲבָל זֶה וְזֶה הֵם יְרֵאֵי שָׁמַיִם וְאָמְרוּ, שֶׁגָּדוֹל הַיְּרֵא שָׁמַיִם שֶׁהוּא מִתְפַּרְנֵס מִיגִיעַ כַּפָּיו, מֵאוֹתוֹ יְרֵא שָׁמַיִם שֶׁמַּטִּיל פַּרְנָסָתוֹ עַל הַצִּבּוּר וּמִתְפַּרְנֵס בִּשְׁבִיל תּוֹרָתוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא יְרֵא שָׁמַיִם.

יותר מירא שמים. שיושב ועוסק בתורה ובתפלה ונצרך לבריות והם מפרנסים אותו:

וְגַם דָּרְשׁוּ עַל פָּסוּק "וּרְאֵה בָנִים" וגו', פֶּרֶק נַעֲרָה שֶׁנִּתְפַּתְּתָה (כתובות נ, א): אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כֵּיוָן שֶׁבָּנִים לְבָנֶיךָ – שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל, דְּלָא אָתוּ לִידֵי חֲלִיצָה וְיִבּוּם. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר: כֵּיוָן שֶׁבָּנִים לְבָנֶיךָ – שָׁלוֹם עַל דַּיָּנֵי יִשְׂרָאֵל, דְּלָא אָתוּ לְאִינְצוּיֵי.

לאנצויי. מי קודם לירושה ונחלה:

ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א

לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א

ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה מיוחדת – אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5