פֶּרֶק שֵׁנִי [קסט] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כְּשֵׁם שֶׁמֻּזְהָר אָדָם שֶׁלֹּא יִשָּׂא בַת עַם הָאָרֶץ, כָּךְ הוּא מֻּזְהָר שֶׁלֹּא יַשִּׂיא בִתּוֹ לְעַם הָאָרֶץ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִלְמַד מִדְּרָכָיו. וַאֲמְרִינָן פֶּרֶק אֵלּוּ עוֹבְרִין (פסחים מט, ב): תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי מֵאִיר: כָּל הַמַּשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ לְעַם הָאָרֶץ, כְּאִלּוּ כּוֹפְתָהּ וּמַנִּיחָהּ לִפְנֵי אֲרִי, מַה אֲרִי דוֹרֵס וְאוֹכֵל וְאֵין לוֹ בֹשֶׁת פָּנִים, אַף עַם הָאָרֶץ מַכֶּה וּבוֹעֵל וְאֵין לוֹ בֹשֶׁת פָּנִים.

מכה ובועל. ואינו מפייסה לבעול אלא מכה אותה אם אינה מרוצה ובועל:

וְהַמַּשִּׂיא בִתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם חָשׁוּב לוֹ כְּאִלּוּ מִתְדַּבֵּק בַּשְּׁכִינָה, כִּדְגַרְסִינָן בְּסוֹף מַסֶּכֶת כְּתֻבּוֹת (קיא, ב): אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עַמֵּי הָאָרֶץ אֵינָן חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: "מֵתִים בַּל־יִחְיוּ רְפָאִים בַּל־יָקֻמוּ לָכֵן פָּקַדְתָּ וַתַּשְׁמִידֵם וַתְּאַבֵּד כָּל־זֵכֶר לָמוֹ" (ישעיה כו, יד). תַּנְיָא נַמֵּי הָכֵי: "מֵתִים בַּל־יִחְיוּ", יָכוֹל לַכֹּל? תַּלְמוּד לוֹמַר: "רְפָאִים בַּל־יָקֻמוּ", בַּמַרְפֶּה עַצְמוֹ מִדִּבְרֵי תוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן: לָא נִיחָא לְמָרַיהוּ דַּאֲמֶרֶת לְהוּ הָכֵי, אֲנָן בַּמַּרְפֶּה עַצְמוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה מוֹקְמִינָן לָהּ. אֲמַר לֵיהּ: רַבִּי, מִקְרָא אֲנִי דוֹרֵשׁ: "כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ" (שם שם, יט), כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹר תּוֹרָה, אוֹר תּוֹרָה מְחַיֵּהוּ: וְכָל שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹר תּוֹרָה, אֵין אוֹר תּוֹרָה מְחַיֵּהוּ. כֵּיוָן דְּחָזְיֵיהּ דְקָא מִצְטַעֵר, אֲמַר לֵיהּ: רַבִּי, מָצָאתִי לָהֶם תַּקָּנָה מִמָּקוֹם אַחֵר: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם" (דברים ד, ד) וְכִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לִדָּבֵק לַשְּׁכִינָה? אֶלָּא כָּל הַמַּשִּׂיא בִתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם וְהָעוֹשֶׂה פְרַקְמַטְיָא לְתַלְמִיד חָכָם וְהַמְהַנֶּה תַלְמִיד חָכָם מִנְּכָסָיו, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מֻדְבָּק בַּשְּׁכִינָה. כַּיוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: "לְאַהֲבָה אֶת־ה' אֱלֹהֶיךָ" וגו' (שם ל, כ) וְכִי אֶפְשָׁר לוֹ לָאָדָם לִדָּבֵק בַּשְּׁכִינָה – וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא" (שם ד, כד)? אֶלָּא לוֹמַר לְךָ, כָּל הַמַּשִּׂיא בִתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם כְּאִלּוּ נִדְבָּק בַּשְּׁכִינָה.

רפאים בל יקומו. המתרפה עצמו מדברי תורה ועובד כוכבים ומזלות: מצאתי להם תקנה. יתנו מנכסיהם לת"ח: העושה פרקמטיא. מתעסקין בממון ת"ח כדי להגיע לידם שכר טוב והם פנוים לעסוק בתורה על ידיהם וכתיב חיים כולכם היום ע"י דבוקן של ת"ח יזכו לחיים:

וְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (לד, ב) וּבְפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין צט, א): אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַנְּבִיאִים כֻּלָּם לֹא נִתְנַבְּאוּ אֶלָּא לַמַּשִּׂיא בִתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם וְלָעוֹשֶׂה פְרַקְמַטְיָא לְתַלְמִיד חָכָם וְלַמְהַנֶּה תַלְמִיד חָכָם מִנְּכָסָיו, אֲבָל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים עַצְמָן – "עַיִן לֹא־רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ" (ישעיה סד, ג).

לא נתנבאו. כל הטובות והנחמות אלא וכו': עין. של נביא לא ראתה הטוב הגדול שיבא לת"ח עצמן כי אין מספר לרוב שכרן:

ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א

לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א

ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה מיוחדת – אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5