פֶּרֶק שֵׁנִי [קמד] – ספר מנורת המאור עם פירוש

הַתּוֹרָה הָיְתָה כְּלִי חֶמְדָּה שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: מַחֲשַׁבְתָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל קָדְמָה לַכֹּל, כְּדֵי שֶׁיְּקַיְּמוּ אֶת הַתּוֹרָה. וְעַל כֵּן אָמְרוּ בְּפֶרֶק אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא (שבת פח, א): אָמַר חִזְקִיָּה: מַאי דִּכְתִיב: "מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה" (תהלים עו, ט)? אִם יָרְאָה לָמָּה שָׁקָטָה וְאִם שָׁקָטָה לָמָּה יָרְאָה? אֶלָּא, בִּתְחִלָּה יָרְאָה וּלְבַסּוֹף שָׁקָטָה. וְלָמָּה יָרְאָה? כִּדְאֲמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב "וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי" (בראשית א, לא)? מְלַמֵּד שֶׁהִתְנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וְאָמַר לָהֶן: אִם יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין אֶת הַתּוֹרָה מוּטָב וְאִם לָאו אֲנִי מַחֲזִיר אֶתְכֶם לְתוֹהוּ וָבוֹהוּ.

מחשבתן של ישראל. שחשב הקב"ה לבראן: אלא בתחלה. קודם שאמרו ישראל נעשה ונשמע יראה שמא לא יקבלוה ויחזור העולם לתוהו ובוהו ולבסוף כשקבלוה שקטה: יום הששי. מאי שנא דכתיב ה' ביום גמר מעשה בראשית: מלמד שהתנה. הששי משמע הששי המיוחד במקום אחר כדאמרי' בעלמא הירך המיומנת אף כאן ויהי ערב ויהי בוקר של גמר בראשית תלוי ביום ו' והוא ו' בסיון שנתנה תורה לישראל מרבוי דה' דריש ביה נמי הא:

וְעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דוֹרוֹת שֶׁהָיָה הָעוֹלָם בְּלֹא תוֹרָה קִיְּמוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּחַסְדּוֹ וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל, בְּשָׁמְרוֹ לָתֵת תּוֹרָתוֹ לְאֻמָּה הֲגוּנָה לָהּ, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק עַרְבֵי פְסָחִים (פסחים קיח, א): אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הַנֵּי עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה "לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (תהלים, קלו) כְּנֶגֶד מִי? כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דוֹרוֹת שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ וְלֹא נָתַן לָהֶם תּוֹרָה וְזָן כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חִנָּם בְּחַסְדּוֹ.

וּלְפִי שֶׁמָצְאוּ כָתוּב: "דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר" (תהלים קה, ח), שֶׁמּוֹכִיחַ מִכָּאן שֶׁנִּתְנָה תּוֹרָה לְאֶלֶף דּוֹר, אָמְרוּ, שֶׁהָיְתָה גְנוּזָה תְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה דוֹרוֹת קֹדֶם בְּרִיאַת הָעוֹלָם, כִּדְגַרְסִינָן פֶּרֶק אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא (שבת פח, ב): וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כְּשֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַה לִּילוּד אִשָּׁה בֵּינֵנוּ? אָמַר לָהֶם: לְקַבֵּל תּוֹרָה בָא. אָמְרוּ לוֹ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, חֶמְדָּה גְנוּזָה שֶׁגָּנַזְתָּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה דוֹרוֹת קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וְאַתָּה מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהּ בְּכָל יוֹם, אַתָּה רוֹצֶה לְתִתָּהּ בְּיָד בָּשָׂר וָדָם? "מָה־אֱנוֹשׁ כִּי־תִזְכְּרֶנּוּ" וגו' (תהלים ח, ה), "ה' אֲדֹנֵנוּ מָה־ אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל־הָאָרֶץ" (שם שם, ב)?

תשע מאות ושבעים וארבעה דורות. שני אלפים שנה שקדמה תורה לעולם היו עתידים דורות הללו להברא שנא' דבר צוה לאלף דור וראה הקב"ה שאין העולם מתקיים בלא תורה כל כך והעבירם ולא בראם ונתנה התורה לכ"ו דורות הרי שחסרו תתקע"ד דורות מאלף: מה אדיר שמך. אדיר הוא הרבה בארץ ואין ראוי לך ליתן הודך שם כי אם על השמים:

אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: מֹשֶׁה, חֲזֹר לָהֶם תְּשׁוּבָה. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁמָּא יִשְׂרְפוּנִי בְּהֶבֶל שִׂפְתוֹתֵיהֶם. אָמַר לוֹ: אֱחֹז בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד וְהַחְזֵר לָהֶם תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "מְאַחֵז פְּנֵי־כִסֵּה פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ" (איוב כו, ט). וְאָמַר רַבִּי תַּנְחוּם: מְלַמֵּד שֶׁפָּרַשׂ שַׁדַּי מִזִּיו שְׁכִינָתוֹ עָלָיו. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תּוֹרָה שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם, מַה כְתִיב בָּהּ: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ" וגו' (שמות כ, ב). אָמַר לָהֶם: לְמִצְרַיִם יְרַדְתֶּם? לְפַרְעֹה נִשְׁתַּעְבַּדְתֶּם? תּוֹרָה לָמָּה לָכֶם? שׁוּב מַה כְתִיב בָּהּ: "לֹא־ יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל־פָּנַי" (שם שם, ג). אָמַר לָהֶם: בֵּין עֲרֵלִים אַתֶּם שְׁרוּיִים, שֶׁעוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה? שׁוּב מַה כְתִיב בָּהּ: "לֹא תִשָּׂא" וגו' (שם שם, ז) – מַה מַּשָּׂא וּמַתָּן יֵשׁ בֵּינֵכֶם, שֶׁאַתֶּם צְרִיכִים שְׁבוּעָה? שׁוּב מַה כְתִיב בָּהּ: "זָכוֹר" (שם שם, ח) וְ"שָׁמוֹר" (דברים ה, יב) – מְלָאכָה אַתֶּם עוֹשִׂים, שֶׁאַתֶּם צְרִיכִים שַׁבָּת? שׁוּב מַה כְתִיב בָּהּ: "כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ" (שמות כ, יב) – כְּלוּם אָב וָאֵם יֵשׁ לָכֶם? שׁוּב מַה כְתִיב בָּהּ: "לֹא תִרְצַח. לֹא תִנְאָף. לֹא תִגְנֹב" (שם שם, יג־טו) – כְּלוּם יֵשׁ בֵּינֵכֶם קִנְאָה? יֵשׁ בֵּינֵכֶם יֵצֶר הָרָע? יֵשׁ בֵּינֵכֶם גִּלּוּי עֲרָיוֹת שֶׁאַתֶּם צְרִיכִים לַתּוֹרָה? מִיָּד חָזְרוּ וְהוֹדוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' אֲדֹנֵינוּ מָה־אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ" (תהלים ח, ב). וְאִלּוּ "אֲשֶׁר־תְּנָה הוֹדְךָ עַל־הַשָּׁמָיִם" (שם) לָא קָאָמְרֵי. מִיָּד כָּל אֶחָד וְאֶחָד מָסַר לוֹ דָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: "עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי" וגו' (שם סח, יט). בִּשְׂכַר שֶׁקְּרָאוּךָ אָדָם – לְשׁוֹן שִׁפְלוּת, נוֹצַר מֵאֲדָמָה – לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת. וְאַף מַלְאַךְ הַמָּוֶת מָסַר לוֹ דָבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּתֵּן אֶת־הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל־הָעָם" (במדבר יז, יב). וְאִי לָאו דַּאֲמַר לֵיהּ מִי הֲוָה יָדַע?

שפירש שדי מזיו שכינתו. נוטריקון של פרשז: יש ביניכם קנאה. שאתם באים על ידה לידי רציחה: מסר. למד לו שהקטורת מעצרת המגפה שהרי לא כתוב בתורה:

וְלֹא נִשְׁאָר פִּתְחוֹן פֶּה לָאֻמּוֹת לוֹמַר: אִלּוּ הָיָה נוֹתְנָהּ לָנוּ הָיִינוּ מְקַבְּלִים אוֹתָהּ, כִּי לְכֻלָּן אָמַר שֶׁיְּקַבְּלוּהָ, לְכָל אֶחָד בִּלְשׁוֹנוֹ. וְלֹא רָצוּ, בִּלְתִּי יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מוּכָנִים לַתּוֹרָה, כִּדְגַרְסִינָן בְּסִפְרִי, פָּרָשַׁת וְזֹאת הַבְּרָכָה: "ה' מִסִּינַי בָּא" (דברים לג, ב), כְּשֶׁנִּגְלָה הַמָּקוֹם לִתֵּן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, לֹא בְלָשׁוֹן אֶחָד נִגְלָה, אֶלָּא בְּאַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת: "ה' מִסִּינַי בָּא", זֶה לָשׁוֹן עִבְרִי; "וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ" (שם), זֶה לָשׁוֹן רוֹמִי; "הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן" (שם), זֶה לָשׁוֹן עַרְבִית; "וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ" (שם), זֶה לָשׁוֹן אֲרָמִי.

"וַיֹּאמַר ה' מִסִּינַי בָּא",. כְּשֶׁנִּגְלָה הַמָּקוֹם לִתֵּן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, לֹא עַל יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד נִגְלָה, אֶלָּא אַף עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. בִּתְחִלָּה הָלַךְ אֵצֶל בְּנֵי עֵשָׂו, אָמַר: מְקַבְּלִים אַתֶּם אֶת הַתּוֹרָה? אָמְרוּ לוֹ: מַה כְתִיב בָּהּ? אָמַר לָהֶם: "לֹא תִרְצַח" (שמות כ, יג). אָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּל עַצְמָן שֶׁל אוֹתָן אֲנָשִׁים, אֲבִיהֶם רוֹצֵחַ הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו" (בראשית כז, כב); וְעַל כֵּן הִבְטִיחוֹ אָבִיו: "וְעַל־חַרְבְּךָ תִחְיֶה" (שם שם, מ). הָלַךְ אֵצֶל בְּנֵי עַמּוֹן, אָמַר לָהֶם: מְקַבְּלִין אַתֶּם אֶת הַתּוֹרָה? אָמְרוּ לוֹ: מַה כְתִיב בָּה? אָמַר לָהֶם: "לֹא תִנְאָף" (שמות כ, יד). אָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּל עַצְמָהּ שֶׁל עֶרְוָה שֶׁלָּהֶן הִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתַּהֲרֶיןָֹ שְׁתֵּי בְנוֹת־לוֹט מֵאֲבִיהֶן" (בראשית יט, לו). הָלַךְ אֵצֶל בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, אָמַר לָהֶן: מְקַבְּלִין אַתֶּם אֶת הַתּוֹרָה? אָמְרוּ לוֹ: מַה כְתִיב בָּהּ? אָמַר לָהֶם: "לֹא תִגְנֹב" (שמות כ, טו). אָמְרוּ לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּל עַצְמוֹ שֶׁל אֲבִיהֶם לִיסְטִים הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם" (בראשית טז, יב). לֹא הָיְתָה אֻמָּה שֶׁבָּאֻמּוֹת שֶׁלֹּא הָלַךְ וְדִבֵּר וְדָפַק עַל פִּתְחָהּ, שֶׁאִם יִרְצוּ יְקַבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "יוֹדוּךָ ה' כָּל־מַלְכֵי אָרֶץ כִּי שָׁמְעוּ אִמְרֵי־פִיךָ" (תהלים קלח, ד). יָכוֹל שָׁמְעוּ וְקִבְּלוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאוֹתָם לֹא יַעֲשׂוּ" (יחזקאל לג, לא); וְאוֹמֵר: "וְעָשִׂיתִי בְּאַף וּבְחֵמָה נָקָם אֶת־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא שָׁמֵעוּ" (מיכה ה, יד). וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִלּוּ שֶׁבַע מִצְוֹת שֶׁקִּבְּלוּ בְנֵי נֹחַ עֲלֵיהֶם לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד בָּהֶן עַד שֶׁפֵּרְקוּם, וּנְתָנָם לְיִשְׂרָאֵל. מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁשָּׁלַח חֲמוֹרוֹ וְכַלְבּוֹ לְגֹרֶן וכו'. לָכֵן נֶאֱמַר: "ה' מִסִּינִי בָּא".

לגורן. לחמור טען לתך תבואה ולכלב טען רק ג' סאין החמור הולך וטוען הכלב מלחית פי' גורר עצמו ולא יכול לטעון לוקח ממנו ונותן על החמור כך ז' מצות בני נח נתן לישראל:

ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א

לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א

ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה מיוחדת – אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5