פֶּרֶק שֵׁנִי [קלד] – ספר מנורת המאור עם פירוש

לְפַרְסֵם בְּיִשְׂרָאֵל הַנֵּס הַגָּדוֹל הַזֶּה תִּקְּנוּ רַבּוֹתֵינוּ לַעֲשׂוֹת בְּכָל שָׁנָה זֵכֶר לַדָּבָר, בְּעִנְיָן שֶׁיְּהֵא גָלוּי וּמְפֻרְסָם, כִּדְגַרְסִינָן הָתָם, בְּפֶרֶק בַּמֶּה מַדְלִיקִין (כא, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: מִצְוַת חֲנֻכָּה נֵר אִישׁ וּבֵיתוֹ. וְהַמְהַדְּרִין נֵר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. וְהַמְהַדְּרִין מִן הַמְהַדְּרִין, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יוֹם רִאשׁוֹן מַדְלִיק שְׁמוֹנָה, מִכָּאן וָאֵילָךְ פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: יוֹם רִאשׁוֹן מַדְלִיק אֶחָד, מִכָּאן וְאֵילָךְ מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ. טַעֲמַיְהוּ דְבֵית שַׁמַּאי: כְּנֶגֶד פָּרֵי הֶחָג; אִי נַמֵי: כְּנֶגֶד הַיָּמִים הַנִּכְנָסִים. טַעֲמַיהוּ דְבֵית הִלֵּל: כְּנֶגֶד יָמִים הַיּוֹצְאִים; אִי נַמֵּי: מִשּׁוּם מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְאֵין מוֹרִידִין.

נר איש וביתו. נר אחד בכל לילה לאיש ובני ביתו סגי להו בנר אחד: והמהדרין. במצות שעושין המצות בהידור נאה לוקחין נר לכל א' וא' שבבית: פרי החג. פרים שהקריבו בחג הסוכות מתמעטין והולכין בקרבנו' כדכתיב בפרשת פינחס: כנגד הימים הנכנסין. העתידים לבא והם ח' מדליק ח' בלילה ראשון וביום שני נשארו ז' ימים מדליק ז' וכן כולם: ימים היוצאים. שיצאו כבר ויום זה שהוא עומד בו נמנה עם הימים שיצאו: מעלין בקודש. כל דבר שהוא קדוש מעלין אותו לעילוי ומרבין עליו ולא מורידין למעט ממנו או לקדושה שהיא קלה ממנו וכן הוא במנחות דף צ"ט וילפינן לה מקרא:

וַאֲמְרִינָן נַמֵּי הָתָם: תָּנוּ רַבָּנָן: נֵר חֲנֻכָּה מִצְוָה לְהַנִּיחוֹ עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ מִבַּחוּץ. וְאִם הָיָה דָּר בַּעֲלִיָּה מַנִּיחוֹ בַּחֲלּוֹן הַסָּמוּךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים. וּבִשְׁעַת הַסַּכָּנָה מַנִּיחוֹ עַל שֻׁלְחָנוֹ וְדַיּוֹ.

מבחוץ. משום פרסומי ניסא ולא ברה"ר אלא בחצירו שבתיהן היו פתוחין לחצר: בעליה. אם אין לו מקום בחצירו להניח שם מניחה בפנים נגד חלון הסמוך לרה"ר: ובשעת הסכנה. שהיה להם לפרסיים חק שלא יבעירו נר ביום אידם אלא בבית עבודת כוכבים שלהם כדאמרי' בגיטין:

וַאֲמְרִינָן נַמֵּי הָתָם (כב, א): אָמַר רַבָּה: נֵר חֲנֻכָּה מִצְוָה לְהַנִּיחָהּ בְּטֶפַח הַסָּמוּךְ לַפֶּתַח. הֵיכָא מָנַח לָהּ? רַב אַחָא בְּרֵיה דְרָבָא אָמַר: מִיָּמִין. וְרַב יִרְמְיָּה מִדִּפְתֵּי אָמַר: מִשְּׂמֹאל. וְהִלְכְתָא מִשְּׂמֹאל, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא מְזוּזָה מִיָּמִין וְנֵר חֲנֻכָּה מִשְּׂמֹאל.

מצוה להניחה. בחצר או ברשות הרבים בטפח הסמוך לפתח שאם ירחיקנה להלן מן הפתח אינו ניכר שבשביל נר חנוכה הניח שם: מימין. בכניס' לביתו לימין: מזוזה. קיי"ל דבימין דכתיב ביתך דרך ביאתך וכי עקר אינש כרעיה דימינא עקר ברישא:

וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ (שם כג, א): אָמַר רַב חִיָּא בַּר אַשֵּׁי אָמַר רַב: הַמַּדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה צָרִיךְ לְבָרֵךְ. וְרַבִּי יִרְמִיָּה בַר אַבָּא אָמַר: הָרוֹאֶה נֵר חֶנֻכָּה חַיָּב לְבָרֵךְ. מַאי מְבָרֵךְ? אָמַר רַב יְהוּדָה: יוֹם רִאשׁוֹן הַמַּדְלִיק מְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ וְהָרוֹאֶה מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם. מִכָּאן וְאֵילָךְ מַדְלִיק מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם וְהָרוֹאֶה מְבָרֵךְ אַחַת. מַאי מְבָרֵךְ? בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל חֲנֻכָּה; וְ"שֶׁעָשָׂה נִסִּים" וְ"שֶׁהֶחֱיָנוּ".

והרואה. חבירו שמדליק מברך שתים שעשה נסים ושהחיינו אבל לא ברכה ראשונה להדליק שהרי הוא אינו מדליק ולא הוזקקו ברכה זו אלא למי שלא הדליק עדיין או ליושב בספינה:

וַחֲבִיבָה מִצְוָה זוֹ, שֶׁאִם אֵין לָאָדָם בְּשַׁבָּת וַחֲנֻכָּה אֶלָּא לְקִדּוּשׁ אוֹ לְנֵר חֲנֻכָּה, נֵר חֲנֻכָּה עָדִיף, כְּדַאֲמְרִינָן עֲלָהּ (כג, ב): אָמַר רָבָא: פְּשִׁיטָא לִי, נֵר בֵּיתוֹ וְנֵר חֲנֻכָּה נֵר בֵּיתוֹ עָדִיף, מִשּׁוּם שְׁלוֹם בֵּיתוֹ. נֵר בֵּיתוֹ וְקִדּוּשׁ הַיּוֹם נֵר בֵּיתוֹ עָדִיף, מִשּׁוּם שְׁלוֹם בֵּיתוֹ. בָּעֵי רָבָא: נֵר חֲנֻכָּה וְקִדּוּשׁ הַיּוֹם אֵי זֶה מֵהֶם עָדִיף? קִדּוּשׁ הַיּוֹם עָדִיף, מִשּׁוּם דְּתָדִיר, אוֹ דִילְמָא, נֵר חֲנֻכָּה עָדִיף מִשּׁוּם פִּרְסוּמֵי נִסָּא? בָּתַר דְּבָעְיָא הֲדָר פָּשְׁטָא: נֵר חֲנֻכָּה עָדִיף מִשּׁוּם פִּרְסוּמֵי נִסָּא.

נר ביתו ונר חנוכה. נר ביתו בשבת והוא עני ואין לו כדי לקנות שמן לנר חנוכה ולנר שבת: שלום ביתו. נר שבת והכי אמרינן ותזנח משלום נפשי זה הדלקת נר בשבת שבני ביתו מצטערים לישב בחושך: וקידוש היום. יין לקידוש ואין לו מעות אלא או ליין או לנר שבת: דתדיר. בכל שבת הוא קידוש ונר חנוכה משנה לשנה: פרסומי ניסא. בנרות חנוכה מפרסמין לזכור הנס שעשה הקב"ה לישראל בימים האלו:

וּלְפִי שֶׁמִּצְוָה זוֹ הִיא תַּקָּנַת חֲכָמִים, הַזָּהִיר בָּהּ יֵצְאוּ מִמֶּנּוּ בָּנִים חֲכָמִים, כְּדְקָתָנִי עֲלָהּ (שם): אָמַר רַב הוּנָא: הָרָגִיל בְּנֵר חֲנֻכָּה הַוְיָן לוֹ בָּנִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. הָרָגִיל בִּמְזוּזָה זוֹכֶה לְדִירָה נָאָה. הָרָגִיל בְּצִיצִית זוֹכֶה לְטַלִּית נָאָה. הָרָגִיל בְּקִדּוּשׁ הַיּוֹם זוֹכֶה וּמְמַלֵּא גַּרְבֵי יַיִן וכו', כִּדְאִיתָא לְמַעֲלָה, בַּגְּמוּלִים הַבָּאִים מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.

בנים תלמידי חכמים. דכתיב כי נר מצוה ותורה אור ע"י נר מצוה דשבת וחנוכה בא אור דתורה:

וְכָל שְׁאָר הֲלָכוֹת נֵר חֲנֻכָּה אִיתְנְהוּ בַּפֶּרֶק הַנִּזְכָּר.

וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבַּעֲוֹנוֹתֵינוּ נִגְזְרוּ עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת רַבּוֹת, לֹא הִנִּיחָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמִּקְרִים הַמְזֻמָּנִים בָּעוֹלָם; וְגַם לֹא נְתָנָנוּ מִכֹּל וָכֹל בְּיָד אוֹיְבֵינוּ לַעֲשׂוֹת בָּנוּ כִּרְצוֹנָם, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לָאֻמּוֹת שֶׁגָּלוּ תַּחַת אֻמָּה אַחֶרֶת, שֶׁמִּקְצָתָם נִבְטְלוּ וּמִקְּצָתָם נִטְבְּעוּ בֶּאֱלֹהוּתָם, אֲבָל בְּכָל זְמַן הִשְׁגִּיחַ בָּנוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ בָנוּ כְּלָיָה. וּמִכָּל הַצָּרוֹת הִצִּילָנוּ וּמִכָּל הַגְּזֵרוֹת וְהַשְּׁמָדוֹת הוֹצִיאָנוּ וְהֶעֱמִיד לָנוּ בְּכָל עֵת עַמּוּדֵי עוֹלָם הָעוֹמְדִים בַּפֶּרֶץ לְעוֹזְרֵנוּ וּלְסָמְכֵנוּ בְּכָל צָרוֹתֵינוּ. וְגַרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דִּמְגִלָּה (יא, א): בְּמַתְנִיתָא תָּאנָא: "לֹא־ מְאַסְתִּים" (ויקרא כו, מד) בִּימֵי כַשְׂדִּים, שֶׁהֶעֱמַדְתִּי לָהֶם חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה; "וְלֹא־גְעַלְתִּים" (שם) בִּימֵי יְוָנִים, שֶׁהֶעֱמַדְתִּי לָהֶם מַתִּתְיָהוּ וַחֲבֵרָיו; "לְכַלֹּתָם" (שם) בִּימֵי הָמָן, שֶׁהֶעֱמַדְתִּי לָהֶם מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר; "לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם" (שם) בִּימֵי רוֹמִיִּים, שֶׁהֶעֱמַדְתִּי לָהֶם שֶׁל בֵּית רַבִּי וַחֲכָמִים שֶׁל דּוֹרוֹת; "כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (שם). לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁאֵין כָּל אֻמָּה וְלָשׁוֹן שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם.

למקרים המזומנים. לגזרות שבאות עלינו על ידי העובדי כוכבים שהיה רצונם לכלותנו: מקצתם נטבעו באלהותם. שעובדים העבודת כוכבים שלהם ונתערבו בהם: עמודי עולם. צדיקים שבזכותם נצלנו ובזכותם העולם עומד: כי אני ה' אלהיהם לעתיד לבא. שנאמר ביום ההוא יהיה ה' אחד וגו' במהרה בימינו אמן:

ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א

לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א

ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה מיוחדת – אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5