פֶּרֶק שֵׁנִי [קכ] – ספר מנורת המאור עם פירוש

בְּכָל הַחֲסָדִים שֶׁעוֹשֶׂה הָאֵל יִתְבָּרַךְ עִם הָאָדָם בְּכָל עֵת, חַיָּב לְהוֹדוֹת לוֹ וּלְבָרְכוֹ. עַל כֵּן תִּקְּנוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבְּכָל יוֹם יְבָרֵךְ הָאָדָם בְּשָׁכְבוֹ בָּעֶרֶב וּבְקוּמוֹ בַּבֹּקֶר לְהוֹדוֹת לְבוֹרְאוֹ עַל כָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ. כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק הָרוֹאֶה (ברכות ס, ב): הַנִּכְנָס לִישֹׁן עַל מִטָּתוֹ, אוֹמֵר מִ"שְּׁמַע" עַד "וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ". וְאוֹמֵר: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמַּפִּיל חֶבְלֵי שֵׁינָה עַל עֵינַי וּתְנוּמָה עַל עַפְעַפָּי וּמֵאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עַיִן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי, שֶׁתַּשְׁכִּיבֵנִי לְשָׁלוֹם וְתַעֲמִידֵנִי לְשָׁלוֹם וּתְהֵא מִטָּתִי שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֵּאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדוֹ.

ותהא מטתי שלמה. שלא יהא פסול ורשע בזרעי:

כִּי מִתְעַר מַאי אוֹמֵר? "אֱלֹהַי נְשָׁמָה" וכו'. כִּי שָׁמַע קוֹל תַּרְנְגוֹלָא אוֹמֵר: "בָּרוּח אַתָּה ה' הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִּינָה". כִּי לָבִישׁ אוֹמֵר וכו'. וּלְפִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְבָרֵךְ עַד לְאַחַר נְטִילָה, עַל כֵּן סִדְּרוּם לְאַחֲרֶיהָ.

כי מתער. כי ננער בשחרית משנתו אומר אלהי נשמה וכו': כי שמע קול תרנגולא. דאיכא דוכתי דקרו לתרנגול שכוי אומר ברוך שנתן לשכוי בינה לידע עת שקורא והוא הדין אפילו כי לא שמע דאין ברכה זו אלא להבחנה על הנאת האור שהתרנגול מבחין והוא נהנה מן האור:

וִיבָרֵךְ בִּרְכַּת תְּפִלִּין וְצִיצִית וּשְׁאָר הַמִּצְוֹת שֶׁיּוּכַל לְקַיֵּם, עַד שֶׁיַּשׁלִים בְּכָל יוֹם מֵאָה בְרָכוֹת, שֶׁהֵם מָסֹרֶת בְּיָדֵינוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ, שֶׁחַיָּב כָּל אָדָם לְבָרֵךְ בְּכָל יוֹם. וּרְאָיָה לַדָּבָר, מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַנְּבִיאִים וּמִן הַכְּתוּבִים. מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ" וגו' (דברים י, יב), אַל תִּקְרִי מָה, אֶלָּא מֵאָה. מִן הַנְּבִיאִים מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: "וּנְאֻם הַגֶּבֶר הֻקַם עָל" (שמואל־ב כג, א). וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים זַ"ל, שֶׁהָיוּ מֵתִים בְּכָל יוֹם מִיִּשְׂרָאֵל מֵאָה, עָמַד דָּוִד וְתִקֵּן לָהֶם מֵאָה בְרָכוֹת. נִמְצָא, כִּי לְאַחַר שֶׁתִּקְּנָם מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּשְׁכָחוּם, בָּא דָּוִד וְיִסְּדָן. מִן הַכְּתוּבִים מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנֵּה כִי־כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה"' (תהלים קכח, ד). פֵּרוּשׁ: גֶּבֶר יְרֵא ה' יְבָרֵךְ בְכָל יוֹם מֵאָה בְרָכוֹת כְּמִנְיָן כִּ"י כֵ"ן. עַל כֵּן סִדְּרוּ חֲכָמִים זַ"ל אֵלּוּ הַמֵּאָה בְּרָכוֹת בְּסֵדֶר הָעוֹלָם וּבְהַנְהָגָתוֹ בְּכָל יוֹם. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לִיזָהֵר בָּהֶן וְאַל יִפְחוֹת מֵהֶן. הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ מֵאָה בְרָכוֹת בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה" וגו'. וּבְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים שֶׁגּוֹרְעִין י"א בְּרָכוֹת מִן הַתְּפִלּוֹת וּמַשְׁלִימִין אוֹתָם, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת מְנָחוֹת, פֶּרֶק הַתְּכֶלֶת (מג, ב): רַב חִיָּא בְּרֵיהּ דְּרַב אִוְיָא, בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב טָרַח וּמְמַלְּאָם בְּאִסְפַּרְמְקֵי וּמְגָדֵי.

הוקם על. על בגימטריא מאה: בסדר העולם ובהנהגתו בכל יום. יש לברך אותן מאה ברכות שהם מסודרים על בריאת העולם איך שברא הקב"ה העולם בחכמה ובתבונה ואיך הוא מנהג עולמו וזן הבריות בחסדו הגדול ונותן לכל אחד צרכיו וכן בכל דברים כאלו מה בא"ת ב"ש מאה: שגורעין י"א ברכות מן התפלות. מן הג' שמונה עשרה ערבית שחרית מנחה י"א ברכות מן כל שמונה עשרה: טרח וממלאם. הברכות: באספרמקי. בשמים: ומגדי. מיני פירות או מאכלים מתוקים שטעונין ברכה:

וְחוּץ מִזֶּה מַשְׁלִים אָדָם וְגַם מוֹסִיף עַל זֶה כַּמָּה בְרָכוֹת בְּכָל יוֹם בִּתְנוּעוֹתָיו וּבְהוֹדָאוֹתָיו וּבִרְאוֹתוֹ מְקוֹם נֵס וּבִרְאוֹתוֹ אוֹתוֹת הַשָּׁמַיִם וּבִדְבָרִים אֲחֵרִים.

בתנועותיו. דברים שאדם עושה בגופו ע"י פעולת אבריו וחושיו שמנענעים אותם לפעולה זו ומה שצריך לגופו:

בִּתְנוּעוֹתָיו כֵּיצַד? כְּשֶׁנִּכְנַס לְבֵית הַכִּסֵּא, אוֹמֵר: הִתְכַּבְּדוּ מְכֻבָּדִים וכו'; כְּשֶׁיָּצָא, אוֹמֵר: אֲשֶׁר יָצַר וכו'. כְּשֶׁנִּכְנָס לַמֶּרְחָץ, אוֹמֵר: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' וכו'; וּכְשֶׁיּוֹצֵא – מוֹדֶה אֲנִי. כְּשֶׁנִּכְנָס לְהָקִיז דָּם, אוֹמֵר: יְהִי רָצוֹן וכו'; וּכְשֶׁמֵּקִיז דָּם, אוֹמֵר: בָּרוּךְ אַתָּה ה' רוֹפֵא חִנָּם. וּכְשֶׁיָּצָא לַדֶּרֶךְ וּכְשֶׁנִּכְנָס לַכְּרָךְ מִתְפַּלֵּל שְׁתַּיִם וּבִיצִיאָתוֹ שְׁתַּיִם, כִּדְאִיתָא, בְּפֶרֶק הָרוֹאֶה (ברכות ס, א). וּבִכְנִיסָתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, אוֹמֵר: יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא אֶכָּשֵׁל בִּדְבַר הֲלָכָה וכו'; וּבִיצִיאָתוֹ – מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ. גַּם כְּשֶׁיֵּרְדוּ הַגְּשָׁמִים בְּעִתָּם יִתֵּן הוֹדָאָה. וְגַם בְּפִרְקָא קַמָּא דְּתַעֲנִיּוֹת (ח, ב) וּבְפֶרֶק הַמַּפְקִיד (בבא מציעא מב, א): הַהוֹלֵךְ לָמוּד אֶת גָּרְנוֹ, אוֹמֵר: יְהִי רָצוֹן; וְאַחַר שֶׁיַּתְחִיל לָמוּד נוֹתֵן הוֹדָאָה. וְגַם בִּתְנוּעוֹת אֲחֵרוֹת.

כשירדו הגשמים בעתם. צריך ליתן שבח והודיה להקב"ה: ההולך למוד את גרנו. התבואה שבגורן:

בְּהוֹדָאוֹתָיו כֵּיצַד? אַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת: יוֹרְדֵי הַיָּם וְהוֹלְכֵי מִדְבָּרוֹת וְחוֹלֶה שֶׁנִּתְרַפָּא וּמִי שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין וְיָצָא וכו'. וְגַם הַנִּכְנָס לִרְאוֹת אֶת הַחוֹלֶה כְּשֶׁסּוֹעֵד מֵחָלְיוֹ, אוֹמֵר: בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּיָהַבָךְ לָן וכו'. וְגַם חַיָּב לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה וכו', כִּדְגַרְסִינָן הָתָם.

כשסועד מחליו. שנתרפא מחליו כמו ה' יסעדנו על ערש דוי:

בִּרְאוֹתוֹ מְקוֹם נֵס כֵּיצַד? הָרוֹאֶה מָקוֹם שֶׁנַּעֲשׂוּ בּוֹ נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה נִסִּים וכו'. וְגַם בְּמָקוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה בוֹ נֵס לְאָבִיו, אוֹ לְעַצְמוֹ, אוֹ לְרַבּוֹ. וְעַל כֻּלָם יוֹדֶה לָאֵל יִתְבָּרַךְ.

בִּרְאוֹתוֹ אוֹתוֹת הַשָּׁמַיִם כֵּיצַד? אָמַר רַב יְהוּדָה: הָרוֹאֶה לְבָנָה בְּחִדּוּשָׁהּ, אוֹמֵר: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֲשֶׁר בְּמַאֲמָרוֹ בָּרָא שְׁחָקִים וכו'. אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: עַד מָתַי מְבָרְכִין עַל הַחֹדֶשׁ וכו'. עַל הַזִּיקִים וְעַל הַזְּוָעוֹת, כִּדְאִיתָא בִּבְרָכוֹת (שם). וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ בַּגְּמָרָא: מַאי זִיקִים וכו'. תָּנוּ רַבָּנָן: הָרוֹאֶה חַמָּה בִּתְקוּפָתָהּ וּלְבָנָה בְּטָהֳרָתָהּ וכו'.

וּבִרְאוֹתוֹ דְּבָרִים אֲחֵרִים כֵּיצַד? תָּנוּ רַבָּנָן: הָרוֹאֶה מַרְקוּלִיס, אוֹמֵר וכו'. אָמַר רַב הַמְנוּנָא: הָרוֹאֶה בָּבֶל הָרְשָׁעָה חַיָּב לְבָרֵךְ חֲמִשָּׁה בְרָכוֹת. תָּנוּ רַבָּנָן: הָרוֹאֶה אוֹכְלוּסֵי יִשְׂרָאֵל וכו'. תָּנוּ רַבָּנָן: הָרוֹאֶה מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וכו'. תָּנוּ רַבָּנָן: הָרוֹאֶה בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל בְּיִשּׁוּבָן וכו'. תָּנוּ רַבָּנָן: הָרוֹאֶה קִבְרֵי יִשְׂרָאֵל וכו'. תָּנוּ רַבָּנָן: הָרוֹאֶה הַכּוּשִׁי וכו'. תָּנוּ רַבָּנָן: הָרוֹאֶה אֶת הַפִּיל וְאֶת הַקּוֹף וכו'. אָמַר רַב יְהוּדָה: הַאי מָאן דְּנָפִיק בְּיוֹמֵי נִיסָן וכו'. אָמַר רַב יוֹחָנָן: הָרוֹאֶה חֲלוֹם וְנַפְשׁוֹ עֲגוּמָה וכו'. כָּל זֶה לְלַמְּדֵנוּ שֶׁהַחֲסָדִים בָּאִים מִן הַשָּׁמַיִם.

מרקוליס. שם עבודת כוכבים ועבודתה שזורקין בה אבנים: את הפיל. מן חיה עליפנ"ט בל"א וכן הקו"ף אפי"א או מערקא"ץ בל"א:

ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א

לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א

ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה מיוחדת – אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5