פֶּרֶק שֵׁנִי [פט] – ספר מנורת המאור עם פירוש

מִי שֶׁהוּא מְלַמֵּד תַּלְמִידִים גְּדוֹלִים אוֹ קְטַנִּים לֹא יָכוֹף אוֹתָם תָּמִיד בַּשּׁוֹטִים וּבְיִסּוּרִין שֶׁל דְּבָרִים קָשִׁים, אֶלָּא, פְּעָמִים יָכוֹף וּפְעָמִים יַגְזִים וּפְעָמִים יְפַיֵּס, כְּפִי טֶבַע הַתַּלְמִידִים וּכְפִי הַשָּׁעָה. וְעִם כָּל זֶה, לְעוֹלָם יַטִּיל פַּחְדּוֹ עֲלֵיהֶם כְּפִי שֶׁהָיוּ רַבּוֹתֵינוּ נוֹהֲגִים. כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁצִּוָּה רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ וְאָמַר לוֹ: זְרֹק מָרָה בַּתַּלְמִידִים, כִּדְגַּרְסִינַּן בִּכְתֻבּוֹת, פֶּרֶק הַנּוֹשֵׂא (קג, ב). וְגַּרְסִינַּן בְּפֶרֶק בַּמֶּה מַדְלִיקִין (שבת ל, ב): אָמַר רַב גִּדָּל אָמַר רַב: כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁיּוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ וְאֵין שִׂפְתוֹתָיו נוֹטְפוֹת מֹר תִּכָּוֶינָה וכו', כִּדְאִיתָא לְמַעְלָה בְּנֵר ב, כְּלָל ח, חֵלֶק א, פֶּרֶק ב (סימן סז).

יגזים. יחתך ויפסוק מלכופם וי"מ מלשון גוזמא כמו עביד אינש דגזם ולא עביד שיראה עצמו כאלו רוצה ללקות ולא ילקה:

וְגַּרְסִינַּן בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה, פֶּרֶק עֶגְלָה עֲרוּפָה (מז, א): לְעוֹלָם תְּהֵא שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת, לֹא כֶאֱלִישָׁע, שֶׁדְּחָפוֹ לְגֵחֲזִי בִּשְׁתֵּי יָדָיו [וְלֹא כִּיהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה, שֶׁדְּחָפוֹ לְיֵשׁוּ הַנָּצְרִי בִּשְׁתֵּי יָדָיו].

אֱלִישָׁע מַאי הִיא? דִּכְתִיב: "וַיֹּאמֶר נַעֲמָן הוֹאֵל וְקַח כִּכָּרָיִם" וגו' (מלכים־ב ה, כג). וּכְתִיב: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא־ לִבִּי הָלַךְ כַּאֲשֶׁר הָפַךְ־אִישׁ מֵעַל מֶרְכַּבְתּוֹ לִקְרָאתֶךָ (וכתיב) הַעֵת לָקַחַת אֶת־הַכֶסֶף וְלָקַחַת בְּגָדִים וְזֵיתִים וּכְרָמִים וְצֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת" (שם שם, כו). מִי שָׁקִיל כּוּלֵי הַאי, כֶּסֶף וּבְגָדִים הוּא דְשָׁקִיל? אָמַר רַבִּי יִצְחָק: בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה אֱלִישָׁע עוֹסֵק בִּשְׁמוֹנָה שְׁרָצִים, בָּא וְעָמַד לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: רָשָׁע, הִגִּיעַ הָעֵת לִטּוֹל שְׂכַר שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים – "וְצָרַעַת נַעֲמָן תִּדְבַּק־בְּךָ" (שם שם, כז). "וְאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים הָיוּ מְצֹרָעִים" (שם ז, ג). אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זֶה גֵחֲזִי וּשְׁלֹשֶׁת בָּנָיו. כְּתִיב: "וַיָּבֹא אֱלִישָׁע דַּמֶּשֶׂק" (שם ח, ז). לָמָּה הָלַךְ? אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן, שֶׁהָלַךְ לְהַחֲזִיר לְגֵחֲזִי בִּתְשׁוּבָה וְלֹא חָזַר. אָמַר לוֹ: חֲזֹר בְּךָ. אָמַר לוֹ: כָּךְ מְקֻבְּלָנִי מִמְּךָ: כָּל שֶׁחָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת הָרַבִּים אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. מַאי עָבַד? אִיכָּא דְּאָמְרֵי: אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת (אבן שמגבהת את המתכת מן הארץ ומעמידתה באויר) תָּלָה לֵיהּ לְחַטָּאת יְרָבְעָם וְהֶעֱמִידָה בֵּין אֶרֶץ לְשָׁמַיִם. אִיכָּא דְּאָמְרֵי: שֵׁם חָקַק עַל שְׂפָתָהּ וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת: "אָנֹכִי" וְ"לֹא יִהְיֶה לְךָ". וְאִיכָּא דְּאָמְרֵי: רַבָּנָן דָחָה מְקַמֵּיהּ (שלא יעסקו בתורה), דִּכְתִיב: "וַיֹּאמְרוּ בְנֵי־ הַנְּבִיאִים אֶל אֱלִישָׁע הִנֵּה־נָא הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ יֹשְׁבִים שָׁם לְפָנֶיךָ צַר מִמֶּנּוּ" (שם ו, א), מִכְלָל דְּעַד הַשְׁתָּא לָא הֲווּ דְחִיקֵי.

מי שקיל כולי האי. בהאי קרא כתיבי שמונה דברים כסף ובגדים וצאן ובקר ועבדים ושפחות וזיתים וכרמים: כסף ובגדים הוא דשקיל. דכתיב ויצר ככרים כסף בשני חריטים ושתי חליפות בגדים: בשמונה שרצים. בפרק ח' שרצים במסכת שבת: הגיע העת. ליטול שכר תורתך בעולם הזה: רבנן דחה. דוחה היה את התלמידים מלפני אלישע כשהיה משמש לפניו: דכתיב. לאחר שפירש ממנו: המקום אשר אנחנו יושבים. בית המדרש של רבינו: צר. ממנו שניתוספו התלמידים שהיה גיחזי דוחה אותם: יצר. של תשמיש תקרבנו בימין שלא יקוץ בפריה ורביה וכן תינוק פן יברח ויאבד את עצמו ואשה אף היא דעתה קלה ואם ירדנה תצא לתרבות רעה:

[יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה מַאי הִיא? דְכִי קְטַל יַנַּאי מַלְכָּא לְרַבָּנָן, אַטְמַרְתֵּיהּ אַחָתֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח, יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה עָרַק לַאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם. כִּי הֲוָה שְׁלָמָא, שָׁלַח לֵיהּ שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח: מִנִּי יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ, לֵיכִי אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם אֲחוֹתִי. בַּעֲלִי שָׁרוּי בְתוֹכֵךְ וַאֲנִי יוֹשֶׁבֶת שׁוֹמֵמָה. אָמַר: שְׁמַע מִּינָהּ, הֲוָה לֵיהּ שְׁלָמָא. כִּי קָא הָדַר, אִיקְלָע לְהַהוּא אֻשְׁפִּיזָא. עָבְדוּ לֵיהּ יְקָרָא טוּבָא. יָתִיב וְקָא מִשְׁתַּבֵּחַ כַּמָּה נָאָה אַכְסַנְיָא זוֹ. אֲמַר לֵיהּ [יֵשׁוּ תַּלְמִידֵיהּ]: רַבִּי, עֵינֶיהָ טְרוּטוֹת. אֲמַר לֵיהּ: רָשָׁע, בְּכָךְ אַתָּה עוֹסֵק. אַפִּיק אַרְבַּע מֵאוֹת שִׁיפוֹרֵי וְשַׁמְתֵּיהּ. כָּל יוֹמָא הֲוָה אָתֵי לְקַמֵּיהּ וְלָא קִבְּלֵיהּ.

יוֹמָא חַד אָתֵי לְקַמֵּיהּ, הֲוָה קָארִי קְרִיאַת שְׁמַע, הֲוָה בְּדַעְתֵּיהּ לְקַבְּלֵיהּ. אַחְיָה לֵיהּ בְּיָדֵיהּ. סָבַר, מִידְחָא קָא דָחִי לֵיהּ. אָתָא זָקַף לְבֵינְתָא, פָּלְחָא. אֲמַר לֵיהּ: חֲזֹר בְּךָ. אֲמַר לֵיהּ: כָּךְ מְקֻבְּלָנִי מִמְּךָ: מִי שֶׁחָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת הָרַבִּים אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. וַאֲמַר מַר: יֵשׁוּ הַנָּצְרִי כִּשֵּׁף, הֵסִית וְהִדִּיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל (קטע זה הושמט ע"י הצנזור מדפוס מנטובה ואילך, כשם שנשמט מהוצאות התלמוד המאוחרות)].

תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: יֵצֶר, תִּינוֹק וְאִשָּׁה תְּהֵא שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת.

ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א

לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א

ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה מיוחדת – אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5