הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה כְּאִלּוּ כּוֹפֵר בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָהּ. וְעַל כֵּן שִׁבֵּר מֹשֶׁה רַבֵּינוּ הַלּוּחוֹת מִדַּעְתּוֹ כְּשֶׁשָּׁמַע מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, כִּי מֵאַחַר שֶׁהָיוּ מוֹדִים בַּעֲבוֹדָה זָרָה אֵין לָהֶם חֵלֶק בַּתּוֹרָה וּלְפִיכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְכִּים בַּדָּבָר, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (פז, א): תַּנְיָא, שְׁלֹשָׁה דְבָרִים עָשָׂה מֹשֶׁה מִדַּעְתּוֹ וְהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיָדוֹ: הוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ וּפֵירַשׁ מִן הָאִשָּׁה וְשִׁבֵּר אֶת הַלּוּחוֹת.
ופירש מן האשה. לגמרי לאחר מתן תורה מיד משפירש עם חבריו שוב לא חזר לתשמיש:
הוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ, מַאי דָּרַשׁ? "וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר" (שמות יט, י). מַה מָּחָר לֵילוֹ עִמּוֹ, אַף הַיּוֹם לֵילוֹ עִמּוֹ. וְלַיְלָה דְהָאִידְנָא הָא נָפַק לָהּ, שְׁמַע מִנָּה תְּרֵי יוֹמֵי לְבַר מְהָאִידְנָא. וּמִנָּלָן דְּהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יָדוֹ? דְּלָא שָׁרְיָא שְׁכִינָה עַד צַפְרָא בְּשַׁבַּתָּא.
אף היום. צריך להיות לילה עמו והא לא אפשר:
פֵּירַשׁ מִן הָאִשָּׁה, מַאי דָּרַשׁ? מַה יִּשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא דִבְּרָה הַשְּׁכִינָה עִמָּהֶם, אֶלָּא לְפִי שָׁעָה, וְקָבַע לָהֶם זְמַן, אָמְרָה תוֹרָה "אַל־תִּגְּשׁוּ אֶל־אִשָּׁה" (שם שם, טו), אֲנִי, שֶׁהַשְּׁכִינָה מְדַבֶּרֶת עִמִּי בְכָל שָׁעָה וְלֹא קָבַע לִי זְמַן, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וּמִנָּלָן דְּהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יָדוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: "לֵךְ אֱמֹר לָהֶם שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֱלֵיכֶם" (דברים ה, כז), וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: "וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי".
וקבע להם זמן. אימתי ידבר עמהם אמרה תורה והיו נכונים וגו' פרשו מנשותיהן: ולא קבע לי זמן. לדיבורו שאוכל לפרוש קודם לכן: שובו לכם לאהליכם. להתיר נשותיכם לתשמיש שאסרתי לכם:
שִׁבַּר אֶת הַלּוּחוֹת, מַאי דָּרַשׁ? וּמַה פֶּסַח, שֶׁהוּא אֶחָד מִתַּרְיַ"ג מִצְווֹת, אָמְרָה תוֹרָה, "כָּל־בֶן נֵכָר לֹא־יֹאכַל בּוֹ" (שמות יב, מג), הַתּוֹרָה כֻלָּה כָּאן, וְיִשְׂרָאֵל מוּמָרִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וּמִנָּלָן שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יָדוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ" (שם לד, א). וַאֲמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשָּׁבַרְתָּ.
בן נכר. מומר שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים: התורה כולה. תלויה בלוחות הללו וישראל מומרים עאכ"ו שאינם כדאי ליתן להם הלוחות: אשר. אישור שאישרו ושבחו על שבירתן:
וְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין, פֶּרֶק אַרְבַּע מִיתוֹת (סג, א): "וַיִּשְׁתַּחֲווּ־לוֹ וַיִּזְבְּחוּ־לוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שם לב, ח). אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אִלְמָלֵא וָי"ו שֶׁבְּ"הֶעֱלוּךָ" נִתְחַיְּבוּ שׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּלָיָה. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: וַהֲלֹא כָּל הַמְשַׁתֵּף שֵׁם שָׁמַיִם וְדָבָר אַחֵר נֶעְקָר מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ" (שם כב, יט), אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ"? מְלַמֵּד שֶׁאִוּוּ לֶאֱלֹהוֹת הַרְבֵּה.
אלמלא וי"ו שבהעלוך. אלה אלהיך ישראל אשר העלוך לשון רבים דהא לא כפרו בהקב"ה לגמרי שהרי שתפוהו בדבר אחר: שאיוו לאלהות הרבה. אף לאלהות אחרים וקבלו עליהם:
וְהַמֵּסִית לַאֲחֵרִים לַעֲבוֹדָה זָרָה גָּדוֹל מִכֻּלָּם, שֶׁאֵין מְלַמְּדִין עָלָיו זְכוּת [(ומכאן עד "זובח תודה יכבדנני" הופיע בדפוס ראשון, והושמט ע"י הצנזורה בשאר הדפו', וכן הושמט בגמ', ומופיע בחסרונות הש"ס.) כִּדְגַרְסִינָן הָתָם, פֶּרֶק נִגְמַר הַדִּין (סנהדרין מג, א): תַּנְיָא, בְּעֶרֶב הַפֶּסַח תְּלָאוּהוּ לְיֵשׁ"וּ הַנּוֹצְרִי וּכָרוֹז יוֹצֵא לְפָנָיו אַרְבָּעִים יוֹם; יֵשׁ"וּ הַנּוֹצְרִי יוֹצֵא לִסָּקֵל עַל שֶׁכִּשֵּׁף וְהֵסִית וְהִדִּיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל וְכָל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לוֹ זְכוּת יָבוֹא וִילַמֵּד. וְלֹא מָצְאוּ לוֹ זְכוּת וּתְלָאוּהוּ בְּעֶרֶב הַפֶּסַח. אָמַר עוּלָא: וְתִסְבְּרָא, יֵשׁ"וּ הַנּוֹצְרִי בַּר הֲפוּכֵי זְכוּת הוּא, מֵסִית הוּא, וְרַחֲמָנָא אָמַר: "וְלֹא־תַחְמֹל וְלֹא־ תְכַסֶּה עָלָיו" (דברים יג, ט)? אֶלָּא, שָׁאנִי יֵשׁ"וּ הַנּוֹצְרִי, שֶׁקָּרוֹב לְמַּלְכוּת הֲוָה.
תָּנוּ רַבָּנָן: חֲמִשָּׁה תַלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְיֵשׁ"וּ הַנּוֹצְרִי: מַתַּי, נָקִי, נֵצֶר וּבוֹנִי וְתוֹדָה. אַתְיוּהוּ לְמַתַּי, אָמַר לְהוּ: מַתַּי יֵהָרֵג – וְהָכְתִיב: "מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהֵים" (תהלים מב, ג)? אָמְרוּ לוֹ: אִין, מַתַּי יֵהָרֵג, דִּכְתִיב: "מָתַי יָמוּת וְאָבַד שְׁמוֹ". אַתְיוּהוּ לְנָקִי. אָמַר לְהוּ: נָקִי יְהָרֵג – וְהָכְתִיב: "וְנָקִי וְצַדִּיק אַל־תַהֲרֹג" (שמות כג, ז)? אָמְרוּ לוֹ: אִין, נָקִי יֵהָרֵג, דִּכְתִיב: "בַּמִּסְתָּרִים יַהֲרֹג נָקִי" (תהלים י, ח). אַתְיוּהוּ לְנֵצֶר. אָמַר לְהוּ: נֵצֶר יֵהָרֵג – וְהָכְתִיב: "וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה" (ישעיה יא, א)? אָמְרוּ לוֹ: אִין, נֵצֶר יֵהָרֵג, דִּכְתִיב: "וְאַתָּה הָשְׁלַכְתָּ מִקִּבְרְךָ כְּנֵצֶר נִתְעָב" (שם יד, יט). אַתְיוּהוּ לְבוֹנִי. אָמַר לְהוּ: בּוֹנִי יֵהָרֵג – וְהָכְתִיב: "בְנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד, כב)? אָמְרוּ לוֹ: אִין, בּוֹנִי יֵהָרֵג, דִּכְתִיב: "הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג אֶת־בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ" (שם ד, כג). אַתְיוּהוּ לְתוֹדָה. אָמַר לְהוּ: תּוֹדָה יֵהָרֵג – וְהָכְתִיב: "מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ לַה' כָּל־הָאָרֶץ" (תהלים ק, א)? אָמְרוּ לוֹ: אִין, תּוֹדָה יֵהָרֵג, דִּכְתִיב: "זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי" (שם נ, כג)].
וְעוֹד אָמְרוּ עַל הַמֵּסִית שֶׁאֵין דִּינוֹ כִּשְׁאָר דִּינֵי נְפָשׁוֹת: מְכַמְּנִין לוֹ אֶת הָעֵדִים וְאֵין צָרִיךְ הַתְרָאָה. וְאִם יָצָא מִבֵּית דִּין זַכַּאי וְאָמַר אֶחָד: יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה, מַחְזִירִין אוֹתוֹ; יָצָא מִבֵּית דִּין חַיָּב וְאָמַר אֶחָד: יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת, אֵין מַחְזִירִין אוֹתוֹ. וְאֵין טוֹעֲנִין לַמֵּסִית וּמוֹשִׁיבִין בְּדִינוֹ סָרִיס וְזָקֵן וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בָנִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְרַחֲמוּ עָלָיו, שֶׁהָאַכְזָרִיּוּת עַל אֵלּוּ שֶׁמַּטְעִין אֶת הָעָם אַחֲרֵי הַהֶבֶל רַחֲמִים הֵם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְמַעַן יָשׁוּב ה' מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ" וגו' (דברים יג, יח).
ואין טוענין. אם ב"ד רואין שיש לו קצת טענה לזכות והוא אין טוען גם הם אין טוענין וזה נלמד מנחש הקדמוני שהסית את חוה והיה לו לטעון דברי תלמיד ודברי רב דברי מי שומעין ולא טען הקב"ה שהרי נתקלל: רחמים הם. דין אכזריות שעושין במסית בא ע"י כן רחמים בעולם שנאמר למען ישוב וגו' וכתיב ורחמך:
ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א
לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א
ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה מיוחדת – אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…