פֶּרֶק שְׁלֹשָׁה עָשָׂר [רא] – ספר מנורת המאור עם פירוש

הַצְּדָקָה שֶׁאָדָם נוֹתֵן לְשֵׁם שָׁמַיִם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת עִם דִּבְרֵי נִחוּמִים בְּדֶרֶךְ חֶסֶד וְרַחְמָנות נִקְרָא "גְּמִילוּת חֲסָדִים", וּשְׂכָרוֹ מְרֻבֶּה כִּשְׂכַר הַדְּבָרִים שֶׁנִּקְרְאוּ "גְּמִילוּת חֲסָדִים", כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא" (בראשית כו, יב) וְכִי זָרַע יִצְחָק דָּגָן? חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא לָקַח מָמוֹנוֹ וְזָרַע צְדָקָה לָעֲנִיִּים, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: "זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה קִצְרוּ לְפִי־חֶסֶד" (הושע י, יב). מַאי "לְפִי־חֶסֶד"? רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁשְּׂכַר צְדָקָה זוֹ מְרֻבֶּה כִּשְׂכַר (כשאר) גְּמִילוּת חֲסָדִים. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁגְּמִילוּת חֲסָדִים גְּדוֹלָה מִן הַצְּדָקָה, אִם תִּזְרְעוּ מְעַט לִצְדָקָה תִּקְצְרוּ הַרְבֵּה לְפִי גְּמִילוּת חֲסָדִים שֶׁבָּהּ, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: "קִצְרוּ לְפִי־חֶסֶד".

לפי גמילות חסדים. שבצדקה צדקה הוא המעות וגמילות חסד שבה שנותן צדקה למי שהגון הוא ובן טובים ושולח אותה לביתו ולא ימתין עד שיבא אליו ויתבייש על ידו למי שנותנה וכן כל הדינים שיש בה אז נוטל השכר לפי אותו חסד שעשה בצדקה זו:

וְעַל צְדָקָה כַּזֹּאת אָמְרוּ בְּפֶרֶק לוּלָב וַעֲרָבָה (סוכה מט, ב): אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּל הָעוֹשֶׂה צְדָקָה כְּאִלּוּ מִלְּאוֹ לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" וגו' (תהלים לג, ה). שֶׁמָּא תֹּאמַר כָּל הַבָּא לִקְפֹּץ יִקְפֹּץ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים" (שם לו, ח). יָכוֹל אַף לִירֵא שָׁמַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְחֶסֶד ה' מֵעוֹלָם וְעַד־עוֹלָם" וגו' (שם קג, יז).

כל הבא לקפוץ. לעשות צדקה וחסד כמו שהוא רוצה רק להתגאות בה ועל נתינתו נתבייש העני שמספיקין לו לעשות וממציאין לו אנשים מהוגנים לכך ת"ל מה יקר חסדך אלהים כשהוא צדיק ויקר לאלהים ויתן לבו לשמים וירדוף אחריה ככל דין גמ"ח לפי שאינה מצויה תמיד לזכות בה למהוגנים אז יישר ה' דרכיו:

זוֹהִי צְדָקָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֶסֶד וְעַל זֹאת נֶאֱמַר: "רֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד" (משלי כא, כא). וְזוֹכֶה וּמְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי־צַדִּיק ה' צְדָקוֹת אָהֵב יָשָׁר" וגו' (תהלים יא, ז).

וְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּקַמָּא (יז, א): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: מַאי דִּכְתִיב: "אַשְׁרֵיכֶם זֹרְעֵי עַל־כָּל־מָיִם מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל־הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר (ישעיה לב, כ)? כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים זוֹכֶה לְנַחֲלַת שְׁנֵי שְׁבָטִים; וְאֵין זְרִיעָה אֶלָּא צְדָקָה, דִּכְתִיב: "זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה קִצְרוּ לְפִי־חֶסֶד"; וְאֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "הוֹי כָּל־צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם" (שם נה, א). "מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל" וגו', וְזוֹכֶה לְנַחֲלָה כְּיוֹסֵף, דִּכְתִיב, דִּכְתִיב: "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ" (דברים לג, יז) וְזוֹכֶה לְנַחֲלָה כְּיִשָׂשכָר, דִּכְתִיב: "יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם" (בראשית מט, יד). וְאִיכָּא דְּאָמְרֵי: אוֹיְבָיו נוֹפְלִין לְפָנָיו כְּיוֹסֵף, דִּכְתִיב: "בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי־אָרֶץ" (דברים לג, יז). וְזוֹכֶה לְבִינָה כְּיִשָׂשכָר, דִּכְתִיב בֵּיהּ: וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים לָדַעַת מַה־ יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל" (דברי הימים־א יב, לב).

לנחלת שני שבטים. דהכי משמע רגליכם ישלחו בנחלת שור וחמור יוסף ויששכר: חמור גרם. מתרגמי' עתיר בנכסין:

וְגָרְסִינָן נַמֵּי בְּפִרְקָא קַמָּא דַעֲבוֹדָה זָרָה (ה, ב): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב: "אַשְׁרֵיכֶם זוֹרְעֵי עַל־כָּל־מַיִם" וגו'? אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל, בִּזְמַן שֶׁעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים יִצְרָם מָסוּר בְּיָדָם וְלֹא הֵם מְסוּרִין בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַשְׁרֵיכֶם זוֹרְעֵי" וגו'; וְאֵין זְרִיעָה אֶלָּא צְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה"; וְאֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "הוֹי כָּל־צָמֵא" וגו'. "מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל" וגו', תָּאנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ: לְעוֹלָם יָשִׂים אָדָם עַצְמוֹ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה כְּשׁוֹר לְעֹל וְכַחֲמוֹר לְמַשּׂוֹי.

אשריכם וגו'. משלחי רגל שמשלחים ומשליכים רגלי יצר הרע הבא על האדם מעליהם:

וְגָרְסִינָן בְּחֻפַּת אֵלִיָּהוּ רַבָּה: הַנּוֹתֵן צְדָקָה עוֹלֶה וְיוֹשֵׁב כְּנֶגֶד כִּסֵּא הַכָּבוֹד שֶׁנֶּאֱמַר: "הֹלֵךְ צְדָקוֹת וְדֹבֵר מֵישָׁרִים" וגו' (ישעיה לג, טו) וּכְתִיב בַּתְּרֵיהּ: "הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן" (שם שם, טז) וּכְתִיב: "מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ" וגו' (שם שם, יז). וְכָל הָעוֹשֶׂה צְדָקוֹת נִקְרָא "יְשַׁר דֶּרֶךְ", שֶׁנֶּאֱמַר: "צִדְקַת תָּמִים תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ" (משלי יא, ה). וְהָעוֹשֶׂה צְדָקוֹת נוֹטֵל שָׂכָר בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. בָּעוֹלָם הַזֶּה מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: "צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו" (תהלים פה, יד); כְּשֶׁאָדָם יוֹרֵד יָמִים וּנְהָרוֹת וְהוֹלֵךְ דְּרָכִים וּמִדְבָּרוֹת וּנְוֵה לִסְטִים וְחַיּוֹת – צִדְקָתוֹ הוֹלֶכֶת עִמּוֹ וּמְשַׁמַּרְתּוֹ מִכָּל רַע וּמוֹרֶה אוֹתוֹ דַּרְכֵי יֹשֶׁר וְשׁוֹמֶרֶת פְּעָמָיו שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ. בָּעוֹלָם הַבָּא מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ" (ישעיה נח, ח); כְּשֶׁיִּפָּטֵר אָדָם מִן הָעוֹלָם וּבְיָדוֹ צְדָקוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים הוֹלְכִין לְפָנָיו לָתוּר לוֹ מְנוּחָה וְיִהְיוּ לוֹ מְלִיצֵי יֹשֶׁר בֵּינוֹ וּבֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלֹא יַנִּיחוּ מְקַטְרֵג לְקַטְרֵג עָלָיו, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: "אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ" וגו' (איוב לג, כג).

ונוה לסטים. מקום מדורת לסטים וחיות רעות כגון במדבר:

לָמַדְנוּ שֶׁהַצְּדָקָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ חֶסֶד יֵשׁ לָהּ זְכוּת הַרְבֵּה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א

לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א

ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה מיוחדת – אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5