פֶּרֶק שְׁלִישִׁי [קמ] – ספר מנורת המאור עם פירוש

אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה מַגִּיעַ קֵץ גָּלוּת מִצְרַיִם, לֹא הָיוּ רְאוּיִים לִגָּאֵל כְּפִי מַעֲשֵׂיהֶם, לוּלֵי מִפְּנֵי הַצְּעָקָה הַגְּדוֹלָה שֶׁעָשׂוּ מֵרֹב הָעֲבוֹדָה. וּבִשְׁמֹעַ אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם וּבְזָכְרוֹ בְּרִית אָבוֹת, שָׁלַח אֶת מֹשֶׁה נְבִיאוֹ לְהַעֲלוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל מֵהַגָּלוּת הַקָּשֶׁה שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים בּוֹ. וּמָסַר לוֹ סוֹד שְׁמוֹ הַגָּדוֹל לְשַׁנּוֹת טֶבַע הַמְּצִיאוּת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁיְּהֵא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת. וְגַם שֵׁם "אֶהֱיֶה" רוֹמֵז לִהְיוֹת עִמָּהֶם שָׁם לְהַצִּילָם מִיָּד אוֹיְבֵיהֶם עַד שֶׁיֵּצְאוּ מִתַּחַת יָדָם, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק קַמָּא דִבְרָכוֹת (ט, ב): "אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה" (שמות ג, יד), אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: לֵךְ אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: אֲנִי הָיִיתִי עִמָּהֶם בְּשִׁעְבּוּד זֶה וַאֲנִי אֶהְיָה עִמָּהֶם בְּשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, דַּיָּהּ לַצָּרָה בִּשְׁעָתָהּ. "וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם" (שם).

דיה לצרה בשעתה. גלות מצרים ולמה אבשרם גלות הבאים אמר הקב"ה לך גליתי ולהם תאמר אהיה וגו':

וּפַרְעֹה, בְּסַרְבָּנוּתוֹ וּבְחֹזֶק לִבּוֹ, כִּשְׁמֹעַ דִּבְרֵי הַשֵּׁם, חֵרֵף וְאָמַר: "מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ" (שם ה, ב). וְהַשֵּׁם נִפְרַע מִמֶּנּוּ בְּעַצְמוֹ, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין צד, א): תַּנְיָא, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: פַּרְעֹה שֶׁחֵרֵף בְּעַצְמוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרַע מִמֶּנּוּ בְּעַצְמוֹ, כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק ב מֵחִבּוּר זֶה (סימן ג).

וִיחַזֵּק הַשֵּׁם אֶת לִבּוֹ לָתֵת מָקוֹם לְהַעֲנִישׁוֹ עַל הַשִּׁעְבּוּדִים הַגְּדוֹלִים וְרָעִים שֶׁעָשָׂה אֶת יִשְׂרָאֵל. וְעַל כֵּן עָנְשׁוֹ הָרָאוּי הָיָה שֶׁלֹּא הִסְפִּיק בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, עַד שֶׁבָּאוּ עָלָיו וְעַל עַמּוֹ מַכּוֹת גְּדוֹלוֹת.

הָאַחַת הָיְתָה מַכַּת מֵי הַיְאוֹר, וְזֹאת גָּרְמָה לוֹ גַּאֲוָתוֹ שֶׁעַל הַיָּאוֹר, לְהַרְאוֹת כֹּחַ הָאֵל יִתְבָּרַךְ בִּיסוֹד הַמַּיִם שֶׁבַּיְּאוֹר שֶׁהָיָה מִתְגָּאֶה עָלָיו. וְזֶה שֶׁאָמַר: "בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי ה"' וגו' (שם ז, יז).

מתגאה. ואמר לי היאור ואני עשיתני ועשה עצמו לאלוה:

הַמַּכָּה הַשְּׁנִיָּה, הוֹצִיא צְפַרְדְּעִים מִן הַיְאוֹר לְהַזִּיקָם בְּחַדְרֵי מִשְׁכָּבָם וּבְכָל כְּלֵי בֵּיתָם, לְהַרְאוֹת גְּבוּרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁמִּן הַיְאוֹר שֶׁהָיוּ מוֹצִיאִים דָּגִים לְהַנְאוֹתָם, מִמֶּנּוּ הוֹצִיא בַּעֲלֵי חַיִּים מַזִּיקִים לָהֶם לְהַרְאוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ שֶׁהִיא כְפִי רְצוֹנוֹ, לְטוֹב אוֹ לְרַע כְּפִי הַמְקַבְּלִים. אֵלּוּ הַשְׁנֵי שְׁפָטִים הָיוּ בִּיסוֹד הַמַּיִם.

כפי. שראוי למקבל הטוב דגים. וכן להפוך לרע העונש: שני שפטים. שהפך לדם ושרץ צפרדעים:

וְאַחַר כָּךְ עָשָׂה שְׁנֵי שְׁפָטִים אֲחֵרִים בִּיסוֹד הֶעָפָר: הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּהְפַּךְ הֶעָפָר לְכִנִּים, כְּמוֹ הַמַּיִם לְדָם; וְהַשֵּׁנִי, הֵבִיא בַּעֲלֵי חַיִּים מַזִּיקִים, הֶעָרוֹב מִן הָאָרֶץ כְּמוֹ הַצְּפַרְדְּעִים מִן הַמַּיִם. וְאָמַר: "לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' בְּקֶרֶב הָאָרֶץ" (שם ח, יח).

וְהָאַרְבַּע מַכּוֹת הָאֲחֵרוֹת בָּאוּ בִּשְׁנֵי הַיְסוֹדוֹת הָאֲחֵרִים, שֶׁהֵם הָאֲוִיר וְהָאֵשׁ, וּבָא בִתְחִלָּה הַדֶּבֶר, אֲשֶׁר הוּא מֵעִפּוּשׁ הָאֲוִיר. וְהַשְּׁחִין אֲשֶׁר בָּא מֵחִמּוּם יְסוֹד הָאֵשׁ. וְגַם הַבָּרָד בָּא כְּמוֹ כֵן. וְהָאַרְבֶּה, שֶׁהוּא מִמִּינֵי הָעוֹפוֹת וְהַמַּזִּיקִין בָּאָרֶץ שֶׁעָפִים בַּאֲוִיר, נֶגֶד הֶעָרוֹב אֲשֶׁר בָּא מֵהָאָרֶץ וְהַצְּפַרְדְּעִים שֶׁיָּצְאוּ מֵהַמַּיִם. הַלָּלוּ הֵן שְׁמוֹנֶה מַכּוֹת שְׁנַיִם מִכָּל יְסוֹד מֵהָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הַשָּׁפֵל, לְהוֹדִיעַ, כִּי הוּא מוֹשֵׁל בַּכֹּל, גַּם בִּיסוֹדוֹת הָעוֹלָם הַשָּׁפֵל וְלֹא עָזַב ה' אֶת הָאָרֶץ כְּמוֹ שֶׁחוֹשְׁבִים הַכּוֹפְרִים.

מעפוש. קיטור ריח רע הבא מן האויר כמו הלחם שעפש: הערוב. חיות רעות הרבה באין בערבוביא ע"כ נקראו ערוב:

וְאַחַר שֶׁהֶרְאָה מֶמְשַׁלְתּוֹ בִּיסוֹדוֹת הָאַרְבָּעָה, הֶרְאָה כֹחוֹ בַּשָּׁמַיִם, שֶׁהֵם הַיְסוֹד הַחֲמִשִּׁי בַּמּוֹשֵׁל הַגָּדוֹל שֶׁבִּצְבָא הַשָּׁמַיִם. מָנַע אוֹרוֹ לְמִצְרַיִם שְׁלֹשָׁה יָמִים, לְהַרְאוֹת גְּבוּרָתוֹ אֵצֶל הַכּוֹפְרִים בְּמֶמְשֶׁלֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל צְבָאָיו. "וּלְכָל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם" (שם י, כג), לְהוֹדִיעַ שֶׁהַכֹּל בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת בּוֹ כִּרְצוֹנוֹ.

וְעִם מַכָּה זוֹ הִשְׁלִים לְתֵשַׁע מַכּוֹת הַנִּרְאוֹת לָעַיִן, כְּנֶגֶד תִּשְׁעָה גַלְגַּלִּים שֶׁמַּשִּׂיגִים בְּנֵי הָאָדָם בִּרְאוֹת הָעַיִן. וְהַתְּשִׁיעִי, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין בּוֹ כּוֹכָב, הוּא הַמֵּנִיעַ לְכֻלָּם תְּנוּעָה יוֹמִית כִּתְנוּעַת הַחֵלֶק בַּכֹּל. וְלָכֵן נִמְשְׁלָה הַמַּכָּה הַתְּשִׁיעִית לָרָקִיעַ הַתְּשִׁיעִי הַמֵּנִיעַ אֶת כֻּלָּם וּבָאָה בְּחֶשְׁכַת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁבָּאָה בְּכָל לַיְלָה בְּסִבַּת הָרָקִיעַ הַתְּשִׁיעִי שֶׁמֵנִיעַ אֶת הַכֹּל תְּנוּעָה יוֹמִית.

תשעה גלגלים שמשיגים בני האדם בראות העין. לא שיכולין לראותם אלא להשיג בשכלם מה שנגלה להם בסוד ה' על יראיו לדעת הוייתם ומהלכם. והגלגל הט' שהוא על גלגל הח' אין בו כוכב והוא מגלגל הח' גלגלים אחרים ומזלות וכוכבים קבועים בהם אף שהם מתגלגלים בזמנים שונים וארוכים הגלגל התחתון שהמאורות קבועין בהן מגלגלן תנועה יומית לכ"ד שעות והם יום ולילה: כתנועת החלק בכל. שכל הגלגלים הקבועים בו כשעליון מסבב מסבבין כולם רק גלגל היותר קטן ממהר לסבב:

וּבְכָל זֶה, בְּעֹנֶשׁ עֲוֹנוֹ הִקְשָׁה לִבּוֹ וְלֹא שָׁלַח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁהָאֵל יִתְבָּרַךְ, בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, רָצָה לִנְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּבְכוֹרֵיהֶם שֶׁל מִצְרַיִם, עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ, בְּפַחֲדוֹ שֶׁיָּמוּת, קָם מִמִּשְׁכָּבוֹ בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וְהָלַךְ לְבַקֵּשׁ לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וּלְיִשְׂרָאֵל וּפִיְּסָם, שֶׁיֵּצְאוּ מִמִּצְרַיִם וְיֵלְכוּ לַעֲבֹד לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְהַרְאוֹתֵינוּ גְּבוּרָתוֹ עַל כָּל בְּרוּאָיו, אֵיךְ מִיִּרְאָתוֹ בָּא אֲדוֹן הָאָרֶץ לְבַקֵּשׁ מֵעֲבָדָיו וּלְהִתְחַנֵּן לָהֶם שֶׁיֵּלְכוּ בְשָׁלוֹם מִתַּחַת יָדוֹ. וַיֵּלְכוּ בְּיָד רָמָה.

כָּתוּב בְּמִדְרָשׁ תַּנְחוּמָא, בְּפָרָשַׁת בֹּא (ד): רַבָּנָן אָמְרֵי: בְּטַכְסִיס שֶׁל מְלָכִים הֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַמַּכּוֹת עֲלֵיהֶן. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם כְּשֶׁמְּדִינָה מוֹרֶדֶת עָלָיו מְשַׁלֵּחַ עָלֶיהָ לִגְיוֹנוֹת וּמְקִיפִין אוֹתָהּ, בִּתְחִלָּה סוֹכֵר אַמַּת הַמַּיִם שֶׁלָּהּ, חָזְרוּ – יָפֶה, וְאִם לָאו מֵבִיא עֲלֵיהֶם וכו'.

בטכסיסי. כמנהג ודרך המלך שבא לכבוש העיר סותם המעינות כדי שלא יהיה להם מים לשתות כך הפך המים לדם וכסדר הזה היו כל המכות במצרים:

ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א

לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א

ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה מיוחדת – אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5