פֶּרֶק רִאשׁוֹן [רכ] – ספר מנורת המאור עם פירוש

אֶחָד מֵהָעֲמוּדִים שֶׁעוֹמֶדֶת עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ וְיוֹשְׁבֶיהָ הוּא גְּמִילוּת חֲסָדִים עִם כָּל אָדָם, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּפֶרֶק קַמָּא דְּאָבוֹת: שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, הוּא הָיָה אוֹמֵר: עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים.

העולם עומד. לא נברא העולם אלא בשביל ג' דברים הללו אלמלא הם לא נתקיים העולם בטובה אלא ח"ו רעה אחר רעה באה לעולם והיא חרבות והריסות עולם: על התורה. דכתיב אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי ומאי היא חקות שמים וארץ השמים יתנו טלם והארץ יבולה ואם אין תורה אין קמח: ועל העבודה. עבודת הקרבנות שכך שנינו במס' תענית אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ היינו אותן משמרות שהיו עומדין אצל הקרבנות ומתפללין על צרכיהם של ישראל ושיקבלו קרבנותיהם לרצון ומצינו שבשביל הקרבנות שהקריב נח נשבע הקב"ה שלא יביא מבול לעולם הרי שהעולם עומד על הקרבנות: ועל גמילות חסדים. דכתיב עולם חסד יבנה וגמילות חסד הוא לחיים לשמח חתן וכלה ולנחם אבלים ולבקר חולים וגמילות חסד ואמת הוא מה שעושין עם המתים ואין למעלה מזה שאינו מצפה לגמול עד שכהן גדול ההולך למול את בנו ולהקריב פסחו יבטל הכל ועוסק במת מצוה והוא מדה שמשלים כל צדקות הצדיק להיות שלם במדותיו להתהלך עם השכינה ולידבק בו דביקות עולם:

וּמָצִינוּ, שֶׁהַתּוֹרָה תְּחִלָּתָהּ וְסוֹפָהּ גְּמִילוּת חֲסָדִים, כִּדְאָמְרִינָן בְּסוֹף פִּרְקָא קַמָּא דְּסוֹטָה (יד, א): דָּרַשׁ רַבִּי שַׂמְלַאי: תּוֹרָה תְּחִלָּתָהּ גְּמִילוּת חֲסָדִים וְסוֹפָהּ גְּמִילוּת חֲסָדִים. תְּחִלָּתָה גְּמִילוּת חֲסָדִים, דִּכְתִיב: "וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר" (בראשית ג, כא); וְסוֹפָהּ גְּמִילוּת חֲסָדִים, דִּכְתִיב: "וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי" (דברים לד, ו).

וּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים הוּא מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ וְאוֹהֵב מִדּוֹתָיו, שֶׁהָיָה בּוֹ מִדַּת חֶסֶד, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת כַּלָּה, פֶּרֶק כֵּיצַד מְרַקְּדִין: דָּרַשׁ רָבָא: כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שָׁלֹשׁ מִדּוֹת הַלָּלוּ בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ: רַחֲמָן וּבַיְּשָׁן וְגוֹמֵל חֲסָדִים. בִּשְׁלָמָא גּוֹמֵל חֲסָדִים, דִּכְתִיב: "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" וגו' (מיכה ז, כ); בַּיְּשָׁן נַמֵּי, כִּדְדָרַשׁ רָבָא, דְּדָרַשׁ רָבָא: "הִנֵּה נָא־יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת־ מַרְאֶה אָתְּ" (בראשית יב, יא), וְלֹא עַד עַכְשָׁו; אֶלָּא רַחֲמָן, הָא אַבְרָהָם לֹא רָחֵים עַל בְּרֵיהּ? הַיְנוּ רְבוּתֵיהּ דְּאַבְרָהָם, לְהוֹדִיעֲךָ חִבָּתוֹ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

לא רחים על בריה. יצחק ולקחו לשחטו ולהקריבו:

וּגְמִילוּת חֲסָדִים הִיא אֶחָד מֵהַדְּבָרִים שֶׁשְּׂכָרָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת פֵּאָה, פִּרְקָא קַמָּא: אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. וְאֵלּוּ הֵן: כִּבּוּד אָב וָאֵם וּגְמִילוּת חֲסָדִים וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ; וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם.

ותלמוד תורה כנגד כלם. כי אע"פ שאדם צדיק בכל צדקותיו אי אפשר לו להשיג ידיעת אהבת הקב"ה ולדעת איך יקיים המצות ובאיזה דרך שיעשה שהוא רצון הקב"ה אם לא לומד תורה אין לדעת דרך המצות ואיך יתנהג בהם על כן שכרה כנגד כולם שהיא מביאה לאדם לקבל שכר מצותיו כהוגן:

וְהָרוֹצֶה לִכָּנֵס בְּמַעֲלַת הַחֲסִידוּת וְלִדָּבֵק בַּמִּדּוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ גְּמִילוּת חֲסָדִים יַעֲשֶׂה לְכָל אָדָם לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגַּע בְּשׁוּם עָוֶל וְחָמָס. וְיִשְׁמֹר עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יָבוֹא וִיגַלְגֵּל שׁוּם נֶזֶק בְּגוּף חֲבֵרוֹ, אוֹ שׁוּם הֶפְסֵד בְּמָמוֹנוֹ עַל יָדוֹ אֲפִילוּ בִּגְרָמָא. וִיהֵא בָקִי בְּכָל דִּבְרֵי מוּסָר וּבְהַנְהָגַת הַמִּדּוֹת עִם כָּל אָדָם. וִיבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעוֹשֶׂה עִמּוֹ וְעִם אַנְשֵׁי בֵיתוֹ בְּכָל יוֹם. וְעַל זֶה אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת קַמָּא, פֶּרֶק הַמַּנִּיחַ אֶת הַכַּד (ל, א): אָמַר רַב יְהוּדָה: הַאי מַאן דְּבָעֵי לְמֶהֱוֵי חֲסִידָא – לְקַיֵּם מִילֵי דִנְזִיקִין; וַאֲמְרֵי לָהּ: מִילֵי דְּאָבוֹת; וַאֲמְרֵי לָהּ, דִּבְרָכוֹת. כְּלוֹמַר, בְּדִבְרֵי נְזִיקִין, יִשְׁמֹר עַצְמוֹ מִכָּל דִּבְרֵי נְזִיקִין שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ עַל יָדוֹ; וּבַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת, יִקְנֶה וְיִלְמֹד כָּל מוּסָר וְכָל מִדּוֹת טוֹבוֹת; וּבְדִבְרֵי בְּרָכוֹת, יְשַׁבַּח וְיוֹדֶה לָאֵל יִתְבָּרַךְ הַמַּזְמִין לוֹ כָּל צָרְכּוֹ וְעוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד, וְהוּא יִלְמֹד לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִם בְּרִיּוֹתָיו, כֵּיוָן שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ.

אפילו בגרמא. שהוא גרם בדבר שע"י יגרום הדבר לבא היזק לחבירו והיינו ישמור עצמו מכל דברי נזיקין שלא יגרום להזיק לחבירו בשום דבר: כיון שהכל שלו. כל מה שיש לו הוא ביד הקב"ה והוא הנותן לו וכל מה שברא ברא לכבודו על כן מי שגמל חסד עם בריותיו כאילו גמל עם בוראם:

ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א

לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א

ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה מיוחדת – אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5