פֶּרֶק רִאשׁוֹן [רטז] – ספר מנורת המאור עם פירוש

הַהוֹלֵךְ לְנַחֵם אֶת הָאֲבֵלִים הָעֲגוּמִים בְּיָגוֹן וַאֲנָחָה וּמְדַבֵּר עַל לִבָּם דִּבְרֵי נִחוּמִין, גּוֹמֵל עֲלֵיהֶם חֶסֶד וּמִתְדַּבֵּק בְּמִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, פֶּרֶק (יח): גְּמִילוּת חֲסָדִים לַאֲבֵלִים מִנַּיִן אָנוּ לְמֵדִין? מִן הַמָּקוֹם שֶׁהוּא גָּמַל חֶסֶד לְבַדּוֹ לְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ וּקְבָרוֹ בְּיָדוֹ. וְאִלּוּלֵי שֶׁהַדָּבָר כָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי" (דברים לד, ו). רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר לֹא לְמֹשֶׁה לְבַדּוֹ גָּמַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֶסֶד, אֶלָּא אַף לְאַהֲרֹן, כְּשֶׁעָלוּ אֶל הֹר הָהָר מְרַנְּנִין כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים: מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הִנִּיחוּ אֶת אַהֲרֹן בְּהֹר הָהָר וְיָרְדוּ לָהֶם וְלֹא גָּוַע אַהֲרֹן. וּלְגָמְלוֹ חֶסֶד מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? נָטַל אֲרוֹנוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְהֶעֱבִירוֹ מֵעַל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וְרָאוּ אֶת אֲרוֹנוֹ פוֹרֵחַ וְטָס בָּאֲוִיר – וְהֶאֱמִינוּ כִּי גָּוַע אַהֲרֹן וּגְמָלוּהוּ לוֹ חֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּרְאוּ כָּל־הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן" (במדבר כ, כט).

ולא גוע אהרן. הוא עצר המלאך המות בעת המגפה שנאמר ויעמוד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה ואיך ימות ביד המלאך המוות:

לְמֹשֶׁה גָּמְלוּ חֶסֶד הָאֲנָשִׁים בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־מֹשֶׁה וגו' (דברים לד, ח). וּלְאַהֲרֹן גָּמְלוּ חֶסֶד הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף. לָמָּה? שֶׁהָיָה אַהֲרֹן אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם וְעוֹבֵר בְּכָל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם וּמֵשִׂים שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ וּבֵין אִישׁ לְרֵעֵהוּ, לְפִיכָךְ גָּמְלוּ לוֹ חֶסֶד כָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּבְכּוּ אֶת־אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם וגו' (במדבר כ, כט).

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שִׁבְעַת יְמֵי הָאֵבֶל מִנַּיִן אָנוּ לְמֵדִין? מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁכָּךְ עָשָׂה לוֹ יוֹסֵף בְּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים" (בראשית נ, י). גְּמִילוּת חֲסָדִים לָאֲבֵלִים מִנַּיִן אָנוּ לְמֵדִין? מֵאִיזֶבֶל שֶׁהָיָה בֵיתָהּ סָמוּךְ לַשּׁוּק וְכָל מֵת שֶׁהָיָה עוֹבֵר דֶּרֶךְ שָׁם הָיְתָה יוֹצְאָה מִבֵּיתָהּ וּמַכָּה בְּכַפֵּי יָדֶיהָ וּמְקוֹנֶנֶת בְּפִיהָ וּמְהַלֶּכֶת עֶשֶׂר צְעָדוֹת. וְכָל חָתָן שֶׁהָיָה עוֹבֵר בַּשּׁוּק הָיְתָה יוֹצְאָה מִתּוֹךְ בֵּיתָהּ וּמְצַלְצֶלֶת בְּכַפֵּי יָדֶיהָ וּמְקַלֶּסֶת בְּפִיהָ וּמְהַלֶּכֶת עֶשֶׂר צְעָדוֹת. וּמִתְנַבֵּא עָלֶיהָ אֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב: "בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים אֶת־בְּשַׂר אִיזָבֶל" (מלכים־ב ט, לו). וְהָאֵיבָרִים שֶׁהָיוּ גּוֹמְלִין לֹא שָׁלְטוּ הַכְּלָבִים בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּלְכוּ לְקָבְרָהּ וְלֹא־מָצְאוּ בָהּ כִּי אִם־הַגֻּלְגֹּלֶת וְהָרַגְלַיִם וְכַפּוֹת הַיָּדָיִם" (שם שם, לה).

גְּמִילוּת חֲסָדִים מִנַּיִן אָנוּ לְמֵדִין? מֵאַנְשֵׁי יָבֵשׁ גִּלְעָד, כֵּיוָן שֶׁנֶּהֱרְגוּ שָׁאוּל וּבָנָיו אָמְרוּ אַנְשֵׁי יָבֵשׁ גִּלְעָד: אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁהִצִּילָנוּ מֵחֶרְפַּת בְּנֵי עַמּוֹן חַיָּבִין אָנוּ לִגְמֹל חֶסֶד עִמּוֹ. עָמְדוּ כָל הַגִּבּוֹרִים שֶׁבָּהֶם וְהָלְכוּ כָּל הַלַּיְלָה לְחוֹמַת בֵּית שְׁאָן וְלָקְחוּ אֶת גְּוִיַּת שָׁאוּל וְאֶת גְּוִיַּת בָּנָיו מֵחוֹמַת בֵּית שְׁאָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּקוּמוּ כָּל אִישׁ חַיִל" וגו' (שמואל־א לא, יב). לָאֲבֵלִים מְנַחֲמִין בְּלֶחֶם וְיַיִן מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: "תְּנוּ־ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵינָפֶשׁ" (משלי לא, ו). אַנְשֵׁי יָבֵשׁ גִּלְעָד הָיוּ גּוֹמְלִין חֶסֶד עִם שָׁאוּל וּבָנָיו, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַף אֲנִי אֶתֵּן לָהֶם שְׂכָרָן לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַבֵּץ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאַרְבַּע פִּנּוֹת הָעוֹלָם, רִאשׁוֹן הוּא מְקַבֵּץ שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה" (תהלים ס, ט) וְאַחַר כָּךְ "אֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי" (שם) וְאַחַר כָּךְ "יְהוּדָה מְחֹקְקִי" (שם). "לִי גִלְעָד", זֶה אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁמֵּת בְּרָמוֹת גִּלְעָד; "וְלִי מְנַשֶּׁה", כְּמַשְׁמָעוֹ; "אֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי", זֶה יָרָבְעָם; "יְהוּדָה מְחֹקְקִי", זֶה אֲחִיתֹפֶל; "מוֹאָב סִיר רַחְצִי" (שם שם, י), זֶה גֵּחֲזִי; "עַל־ אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי" (שם) זֶה דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי; "עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי" (שם), אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עָלַי לְפַלֵּשׁ לָהֶם זְכוּת וְלַעֲשׂוֹתָם רֵעִים אֵלּוּ לְאֵלּוּ.

עלי לפלש להם זכות. כך נדרש המקרא פלשת לשון פלש ולחפש להם זכות שיזכו לעוה"ב אחר שסבלו עונם ולהיות כלם אז כאחים ורעים:

וְכָתוּב בְּסוֹף הַפֶּרֶק: מִכָּאן הִתְקִינוּ חֲכָמִים שֶׁיְּהוּ עוֹשִׂין כֵּן לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּגְדוֹלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּתְּנוּם לְחֹק עַל־יִשְׂרָאֵל" (דברי הימים־ב לה, כה). רָאָה שְׁלֹמֹה שֶׁמִּדַּת גְּמִילוּת חֲסָדִים גְּדוֹלָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּכְשֶׁבָּנָה בֵית הַמִּקְדָּשׁ בָּנָה שְׁנֵי שְׁעָרִים אֶחָד לַחֲתָנִים וְאֶחָד לַאֲבֵלִים וְלִמְנֻדִּים. הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הוֹלְכִין וְיוֹשְׁבִין בֵּין שְׁנֵי הַשְּׁעָרִים הַלָּלוּ. וְהַנִּכְנָס לְשַׁעַר חֲתָנִים יוֹדְעִין שֶׁהוּא חָתָן וְהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ: הַמָּקוֹם יְשַׂמֵּחֲךָ בְּבָנִים וּבְבָנוֹת. וְהַנִּכְנָס בְּשַׁעַר אֲבֵלִים וְהָיָה שְׂפָמוֹ מְכֻסֶּה הָיוּ יוֹדְעִין שֶׁהוּא אָבֵל וְהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ: הַמָּקוֹם יְנַחֶמְךָ, וְאִם הָיָה שְׂפָמוֹ מְגֻלֶּה הָיוּ יוֹדְעִין שֶׁהוּא מְנֻדֶּה, הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ: הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יִתֵּן בְּלִבְּךָ לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי חֲבֵרֶיךָ וִיקָרְבוּךָ. כְּדֵי שֶׁיְּהוּ כָל יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן בִּגְמִילוּת חֲסָדִים. וַעֲלֵיהֶם הָיוּ אוֹמְרִין: בָּרוּךְ אַתָּה ה' נוֹתֵן שָׂכָר טוֹב לְגוֹמְלֵי חֲסָדִים.

ויתנם לחק. מצות גמילות חסד כיון שראו שכך גדול הוא לפני הקב"ה וחביב לפניו קבלו עליהם לחק להתאמץ בכל כחם במצות ג"ח ואמת לעולם: היה שפמו מכוסה. האבלים והמנודים היו מתכסים בבגד שחור על ראשם רק האבלים היו מכוסין בה עד פיהם והמנודים רק על ראשם:

וּמִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הִתְקִינוּ חֲכָמִים שֶׁיִּהְיוּ אֲבֵלִים וַחֲתָנִים יוֹצְאִים לְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם רוֹאִין אֶת הָחָתָן וּמְשַׂמְּחִין אוֹתוֹ וְרוֹאִין אֶת הָאָבֵל וְיוֹשְׁבִין עִמּוֹ עַל הָאָרֶץ, כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ כָל יִשְׂרָאֵל יְדֵי חוֹבָתָם בִּגְמִילוּת חֲסָדִים וַעֲלֵיהֶם הָיוּ אוֹמְרִין: בָּרוּךְ אַתָּה ה' נוֹתֵן שָׂכָר טוֹב לְגוֹמְלֵי חֲסָדִים.

ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א

לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א

ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה מיוחדת – אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5