פֶּרֶק חֲמִשָּׁה עָשָׂר [קה] – ספר מנורת המאור עם פירוש

בְּאַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לַצַּדִּיקִים, מְנַסֶּה אוֹתָם בְּחֶמְדַת תְּפִלָּתָם וְעוֹנֶה אוֹתָם וּמְרַחֵם עֲלֵיהֶם, כִּדְגַרְסִינָן פֶּרֶק הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ (יבמות סד, א): אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִפְּנֵי מָה הָיוּ אָבוֹתֵינוּ עֲקָרִים? מִפְּנֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים, דַּאֲמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לָמָּה נִמְשְׁלָה תְפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים לְעֶתֶר? מָה עֶתֶר זֶה מְהַפֵּךְ אֶת הַתְּבוּאָה בַגֹּרֶן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אַף תְּפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים מְהַפֶּכֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמִּדַּת רַגְזָנוּת לְמִדַּת רַחְמָנוּת. וְגַם בְּפֶרֶק קַמָּא דְּסֻכָּה (יד, א), אִיתָא הַאי מֵימְרָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר. וְגַרְסִינָן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (מה, ד): לָמָּה נֶעֶקְרוּ אִמָּהוֹת? רַבִּי לֵוִי אָמַר, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן וְשִׂיחָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע" וגו' (שיר השירים ב, יד). וְגַרְסִינָן בְּאֵלֶּה הַדְּבָרִים רַבָּה (ג, ו): "בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל־הָעַמִּים לֹא־יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה" וגו' (דברים ז, יד), מַהוּ עָקָר וַעֲקָרָה שֶׁלֹּא תְהֵא תְפִלַּתְכֶם עֲקָרָה שֶׁלֹּא תַעֲשֶׂה פֵרוֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה" (ישעיה סה, כד).

בחמדת תפלתם. ששולח הקב"ה צרה או יסורין לצדיקים כדי שיתפללו אליו שחמד לתפלתם: לעתר. דכתיב ויעתר יצחק וגו': עתר. ווינ"ד שויפ"ל בל"א: יונתי בחגוי הסלע. וכתיב השמיעני וגו' היינו התפלה:

לָמַדְנוּ, שֶׁהֶעָקָר הָאֲמִתִּי מִי שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמַעַת תְּפִלָּתוֹ. אֲבָל אֲבוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁהָיְתָה נִשְׁמַעַת תְּפִלָּתָן, לֹא הָיוּ עֲקָרִים. וּמִי שֶׁעָנָה לְיַעֲקֹב אָבִינוּ בְּכָל צָרוֹתָיו, כְּדִכְתִיב: "לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי" (בראשית לה, ג), הוּא עוֹנֶה לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל צָרוֹתָם אִם מִתְפַּלְּלִים בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ. כִּדְגַרְסִינָן בְּמִדְרַשׁ תְּהִלִּים (כ, א): "יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה" (תהלים כ, ב), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ" וגו' (שם צא, טו), אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בְּשָׁעָה שֶׁמַּגַּעַת צָרָה לְיִשְׂרָאֵל וּמְבַקְּשִׁין אוֹתִי וּמִשְׁתַּתְּפִים כְּבוֹדִי עִמָּהֶם – אֶעֱנֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: "יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ" וגו'.

שהעקר האמתי. מי שאינו מוליד על שהוא עקר באמת ועומד בעקרתו הוא על שלא רצה הקב"ה לקבל תפלתו בעבור חטאיו:

אָמַר רַבִּי יוּדָן: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאִשָּׁה עֻבָּרָה שֶׁהָיְתָה עִם אִמָּהּ בְּכַעַס. בִּשְׁעַת לֵידָתָהּ עָלְתָה אִמָהּ לְמַעְלָה וְהָיְתָה הִיא צוֹוַחַת מִלְּמַטָּה וְאִמָהּ שׁוֹמַעַת קוֹלָהּ וְנוֹהֶמֶת גַּם הִיא כְּנֶגְדָּהּ. וְהָיוּ הַשְּׁכֵנוֹת אוֹמְרוֹת לָהּ: מַה טִּיבֵךְ – וְכִי אַתְּ יוֹלֶדֶת עִמָּהּ? אָמְרָה לָהֶן: בִּתִּי יוֹלֶדֶת בְּצַעַר, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִכְעִיסָה אוֹתִי אֵינִי יְכוֹלָה לִסְבֹּל צִוְחָתָהּ, אֶלָּא הֲרֵינִי צוֹוַחַת עִמָּהּ, לְפִי שֶׁצָּרַת בִּתִּי שֶׁלִּי הִיא. כָּךְ כְּשֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְכִי וִילָלָה בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקָרְחָה וְלַחֲגֹר שָׂק" (ישעיה כב, יב). וְלֹא עוֹד אֶלָּא צִוָּה לַשָּׁמַיִם לְהִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת" וגו' (שם נ, ג). אָמְרוּ לְפָנָיו מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. וכו'.

ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א

לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א

ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה מיוחדת – אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5