——–
העקר הנדרש לקדשת האכילה – לאכל במתינות ובישוב הדעת ולא בדרך רעבתנות וגרגרנות. ונבאר כמה עצות לזכות לזה:
דע, כי העקר לבטל בחינות מלכות הקלפה של התאוה לכן בעת שיביאו לפניך המאכל, אל תמהר להטות עצמך לקערה, ולהחיש לתקע כף המאכל לפיך כמדת עשו הרשע שאמר הלעיטני נא, כמובא במדרש ומה טוב אם תאמר כמה פעמים הכתוב כי תשב ללחום וגו', ותכון הפשטים הנאמרים בשם המגיד הקדוש ומה שפרשנו בעזרת ה'. ותאמר מאמר רבותינו זכרונם לברכה (אבות פ"ג מ"א) הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עברה, מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד לתן דין וחשבון מאין באת מטפה סרוחה, ולאן אתה הולך למקום עפר רמה ותולעה, ותחשב כי מאלו המאכלים יתהוו פרש ורעי, ותתבונן אשר עתיד אתה להצטער על ידיהם בשביל אלו ההנאות, ומהיכן נחצבת ממקום קדוש ונורא, והאיך תתטפש בתאות טנפת הלזו, ולמי אתה עתיד לתן דין וחשבון, לפני מלך גדול ונורא על כל טעימה וטעימה. ואחר כך מה טוב ונעים אם תוכל לומר אחר אכילת המוציא פרק אחד משניות, כי זה מסגל להכניע היצר, בפרט בעת אכילה, כאשר הזהיר המגיד ל"בית יוסף" ללמד פרק אחד לפני אכילה, ופרק בתוך אכילה, ופרק אחד לאחר אכילה. ואם אין פנאי על זה, על כל פנים תאמר המשנה על שם ששה דברים הזבח נזבח, כמובא בסדר השלחן, ואין צריך לכל זה בטול ואריכות הזמן, רק הרגל על כל דבר נעשה טבע. ואחר כך בעת אכילתך תעשה אחי, שתאכל לאט לאט, וזה באפן שתקבל עליך מסירות נפש, או איזה מחשבה של בחינות מסירות נפש. ובכח זה של מסירות נפש תוכל לאכל במתינות ובישוב הדעת, וזה יגרם לך קדשה גדולה, והכונה של מסירות נפש, שתחשב כי בודאי מוכן אתה למסר נפשך לה', וזה יותר בנקל מלשבר זו התאוה הסרוחה. וגם תתבונן בהכונות ממאמר כונת פשטיות, ויועילו מאד לנפשך, ותראה שתהא בקי בהם ובשמותיהם ואם תראה שמתגבר עליך מאד יצרך, אזי העצה שתנדר נדר וזה נקרא נדרי פרושים, וזה מובא בראשית חכמה בשער הקדשה פרק ט"ו בשם הראב"ד זכרונו לברכה, וטוב שתאמר הריני מקבל עלי שלא לאכל עוד יותר בזו הסעודה או שלא אכל עוד לחם בזו הסעודה, או מיני לפתות וכדומה.
המקדש עצמו באכילתו, מוסיף לו חיות קדשה והתלהבות, ואם לאו – אזי אף בעל מדרגה יכול לפל מכל מדרגותיו
כתב בספר "שלחן הטהור": ודע, אחי, כי מובא בספרי תלמידי בעל-שם-טוב זי"ע, כי כמו שאם האדם אוכל בכונה, הניצוצות הקדושים מעלין אותו בקדשה, כך כשאוכל כמגשם, אז מורידין אותו, חס וחלילה, ומשפילין אותו, ונעשה מגשם כמו בהמה.
ומובא עוד בספרים הקדושים: מי שהוא בעל מדרגה, יכול מחמת אכילה או שתיה אחת בתאוה לפל מכל מדרגתו, וזוהי הירידה הגדולה, בענותינו הרבים, עכשו בדור הזה, מפני שאין אנחנו יודעים לאכל בכונה, וגם בשביל זה הוא מעוט השפע, רחמנא לצלן.
טעם למה קל יותר לכון בתפלה יותר מברכת המזון
עוד שם: מצאתי בספר הקדוש "דגל יהודה" מהרב הקדוש מסטעטין, ששאל אותו אחד, למה מצוי יותר אצל אנשים שמכונים בתפלה יותר מברכת המזון, הלא ברכת המזון הוא דאוריתא ותפלה רק מדרבנן? ותרץ, בשביל שתפלה מתפללין קדם אכילה, מה שאין כן ברכת המזון מברכין אחר האכילה. עד כאן לשונו.
וזאת, כי אחר האכילה נעשה עיף ויגע, ואינו יכול לזוז עצמו מכבד האכילה. ומובא בסדור הקדוש התניא (שער נטילת ידים), באם אוכל בטהרה, אז אדרבא, מוסיף חיות וקדשה וקלות תנועת האיברים לכל עניני קדשה ועבודה, ובפרט בתפלה לדבקות המחשבה, ומוסיף דעת בהשגות האחדות כו,, ועין שם. ולכן התוצאות הפוכות כשאינו אוכל כראוי.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
תפארת ישראל
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5