——–
אמן של ברכות – אחר שהתחיל יוצר אור, מנהג ספרד שלא לענות אמן של ברכות כלל. אבל מנהג אשכנז לסיים את הברכות [יוצר ואהבת עולם] קודם החזן, ולענות אמן אחר ברכתו, מלבד ברכת 'גאל ישראל' שלא עונים כדלהלן, וכן עונים הם אמן אחר ברכות 'האל הקדוש' ו'שומע תפלה'. (ד תסב, תפז. הרמ"א נט ס"ד, סו ס"ג. פסקי תשובות א תקסז)
קדיש – השומע קדיש, עונה חמשה אמנים של חצי הקדיש הראשון, וכן עונה יהא שמיה רבא עד יתברך בלבד. והטעם שאין עונים עד "דאמירן בעלמא" כבכל קדיש, מאחר ולדעת רוב הראשונים בכל קדיש עונים רק עד יתברך, אך על פי הקבלה נהגו בני ספרד לענות עד דאמירן בעלמא, אבל כאן שנמצא בברכות קריאת שמע, שאין להפסיק בהם אלא לצורך גמור, יענה עד יתברך. ומכל מקום אם הוא נמצא בין ברכה לברכה [דהיינו בין 'יוצר המאורות' ל'אהבת עולם' או בין 'אהבת עולם' ל'שמע ישראל',] או בין פרק לפרק [דהיינו בין 'ובשעריך' ל'והיה אם שמוע', או בין 'על הארץ' ל'ויאמר'], עונה עד "דאמירן בעלמא". (בית יוסף סימן נו. ד תפג, תפו, תצא)
היה אומר "וחרה אף ה' בכם" ושמע קדיש, יענה אמן, אף שזו קללה ונראה כעונה אמן עליה, כיון שהוא מכוון לקדיש. אך לכתחילה יזהר שלא יבוא לידי כך. (ו תרמט)
קדושה – השומע קדושה, עונה שני פסוקים בלבד: "קדוש, קדוש, קדוש ה' צבאות מלוא כל הארץ כבודו". ו"ברוך כבוד ה' ממקומו". ולא יאמר את שאר הנוסח: נקדישך וכו', לעומתם משבחים ואומרים וכו'. (ד תפו, תקעח. עיין חזו"ע חנוכה שכח)
מודים דרבנן – אם הגיע השליח ציבור בחזרה לברכת 'מודים', והוא באמצע קריאת שמע וברכותיה, ישחה מעט ויענה שלוש תיבות בלבד, 'מודים אנחנו לך'. (סו ג. ד תיב)
ברכת כהנים – השומע ברכת כהנים, עונה אמן אחר ברכת "אשר קדשנו בקדושתו של אהרון" ואחר פסוקי הברכה. ואף על פי שביארנו לעיל שאין עונים אמן של ברכות? מכל מקום כיון שאין ברכת כהנים נאמרת בפחות מעשרה, הרי דינה כקדיש וקדושה שעונה. (ד תעז, תקעט)
ברכות התורה – השומע את ברכות העולים לתורה, עונה אמן. והטעם, כנ"ל בברכת כהנים, שהרי אין קוראים בתורה בפחות מעשרה, נמצא שברכות אלו כקדיש וקדושה. (ד תעט, תקעט)
רעמים – השומע קול רעמים, מברך מיד: "ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, שכוחו וגבורתו מלא עולם". מאחר וברכה זו כמצוה עוברת, שאם לא יברך עתה, יעבור זמנה ולא יוכל לברך. (ד תצג, תקעח)
שליח ציבור – בכל האופנים הנ"ל, הוא הדין לשליח ציבור שנמצא בקריאת שמע או בברכות קריאת שמע, ושמע מהמנין הסמוך קדיש וכיוצא, שעונה אחריהם, ובלבד שברור לו שלא יתבלבל בתפלתו. (ד תצד, תקעט)
עליה לתורה – כהן שנמצא בקריאת שמע וברכותיה וקראוהו לעלות לתורה, לא יעלה. והטעם, כתב הרשב"א, שהסיבה שאמרו חז"ל להקדים את הכהן היא משום כבוד כהונתו, וכשהוא פנוי ומקדימים אחר בפניו, נמצאו מקילים בכבוד הכהונה, אבל כהן זה שאינו יכול לעלות מחמת שהוא עסוק בקריאת שמע, אין כאן הקלה בכהונתו. (החיד"א. ה"ב ד תיג)
ומנהג בני אשכנז שאם יש כהן אחד או אפילו ישראל שקראוהו בשמו, יעלה לתורה, ויקרא עם החזן בלחש, כדי שלא יהיו ברכותיו לבטלה. (ה"ב ד תיד)
קורא בתורה – אם אין לציבור מי שיקרא להם בספר התורה, יפסיק המתפלל אפילו באמצע קריאת שמע, ויקרא להם. (ד תעט, תקעט)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5