——–
"לא מרבכם מכל העמים חשק ה' בכם כי אתם המעט מכל העמים" (דברים ז, ז)
פעמים רבות עולה הרגשת חלישות הדעת, הרי אנו עם המועט ביותר, הסובל ביותר, הנרדף ביותר, נתון לחסדי אמות העולם חסר עצמאות לחלוטין, האם באמת כך צריך להגיע לנו אחר שאנו תכלית רצונו יתברך בבריאה? כיצד נוכל לראות עצמנו התכליתים ביותר בבריאה אחר שהמציאות טופחת לנו על פנינו, "הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל" (תהלים ע"ג), יושבים להם איש תחת גפנו ותחת תאנתו בעשר ובנכסים עבדים ושפחות, ואלו אנו עם ישראל מלקטים את העצמות הנזרקים מתחת שלחנם של אחרים.
וביותר נחלשת הדעת שהרי גם בעם ישראל עצמו, החרדים לדבר ה', המה הנרדפים ביותר על אף היותם נקדת היעד והתכלית של הבורא בעולמו, ודוקא שופרא דשופרא אלו נאנחים ונאנקים תחת גלות העולם והערב רב, כיצד יתחזק לבנו שאכן באמת אנו תכלית רצון ה' ומאתנו יבנה עולם חדש וכלם יכרעו ויפלו תחת קמץ אנשים החרדים לדבר ה' ובכן, לחזק עצמנו יש לנו להתבונן פשוט מנסי מצרים, עם נרדף ומשעבד עבודת פרך, עם הנתון בתכלית השפלות מפקר לכל ריק ופוחז, נתון תחת האימפריה של האמות דאז – מצרים שמשלה בכפה, מעולם לא ברח עבד ממצרים, אמה המפתחת ביותר בתקופתם בעשר בחכמה בכח ובכשוף, מי נתן סכוי לעם הזה להחלץ פעם ממצבו, וכי את אותה חלישות הדעת לא היתה מאז לעם ישראל במצרים, בודאי שהיתה פי כמה וכמה ממה שתארנו אחר ששום תקדים לא היה להם מעולם, והנה, בא מושיען של ישראל משה רעיא מהימנא שליח ה' – ובאותות ובמופתים וביד חזקה ובזרוע נטויה הוציאנו ה' ממצרים, אם כן הוכחו להם כל הידיעות שהיו להם – כהרף עין, לראות ולהאמין שאכן בני בכורי ישראל והם עמי ונחלתי, ופתאום ראו הכל אמת, מה שחשבו שהם אינם נחשבים למאומה, והנה להפך הם הבנים המפנקים ביותר על הקדוש ברוך הוא, ובהם הוא רוצה וחפץ, וכלם אינם נחשבים אצלו לכלום לגביהם, ומערב עצמו כביכול – הקדוש ברוך הוא – בעבי הקורה, ונוקם נקמת בניו ממעבידיהם, ומתעולל בהם בעשרה מכות עד שמטביעם בים ומחסלם לגמרי, ואת עמו לוקח למדבר שמם ומתיחד שם עמם, ומוסר להם מסר נצחי פנים בפנים – ומוליכם בענני כבוד לשמרם ולהאיר להם, מן מן השמים יורד להם בכל יום, באר מים מתלוה עמם, והכל בתנאי מדבר קשים – ארץ נחש שרף ועקרב המדבר הגדול והנורא הזה, והרי ראינו במו עינינו עולם מלא – אדום וישמעאל הכנעני והחתי וכו' אין מספר של בני אדם מדינות וממלכות, ובכל זאת עיני ה' אלקיך רק בקמץ אנשים קטן זרוקים במדבר שמם, וכל מעיניו של הקדוש ברוך הוא באותם פנינים לתת להם ולהראות להם נסים גלויים עין בעין, על אף שכלפי חוץ מי ראה אותם ומי שמע עליהם.
למה לא נלמד מכך על גאלתנו העתידה, ובפרט שאנו יש לנו תקדימים מפלאים בהיסטוריה מעברנו העשיר: גאלת מצרים, קבלת התורה, בית מקדש ראשון ושני, תקופת תנאים ואמוראים, ועוד ועוד, בודאי שעלינו לחזק את דעתנו ולא לפל לחלישות הדעת, ובעצם בכל משך ההיסטוריה אנו רואים שישועתנו באה לאחר יאוש וכהרף עין.
ונעתיק לכאן את דברי המדרש בהקדמת דברי החפץ חיים זכר צדיק וקדוש לברכה:
ואל יפלא בעיני האדם לחשב איך יכול להיות שאנחנו אמה ישראלית אשר כעת הם השפלים והמבזים לעיני הכל, דוקא הם שיתרוממו לאות ולתפארת לעיני הכל? היפלא מה' דבר אשר כל מעשיו המה ככה להורות כי יש מנהיג על הארץ?
ובאמת כל מצבנו מאז ומקדם היה הכל בענין זה. מתי הוליד אברהם את יצחק בנו? – כשהיה בן ק' שבטבעו אז להיות עץ יבש.
מתי זכה יוסף למלוכה? – כשהיה כבר משפל בבור השבי י"ב שנה
מתי זכה יעקב לי"ב שבטים שבטי יה, ולהתעשר בהון רב, וגם להלחם עם מלאך ה' ולנצחו? – אחר שפגעו אליפז בדרך ורצה להרגו והכרח לתן לו כל אשר לו ורק במקלו עבר את הירדן, והתגורר בבית לבן הארמי ושרתו ביום ובלילה, כמאמר הכתוב. "הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה" וגו'
מי היה מחכה בעת שראה יעקב ויוסף בימי ענים שיעלו למדרגה רמה ונוראה גם בעולם הזה כמו שהיה סוף הדבר?
וכן במשה רבנו, בעת שאמו לא יכלה עוד הצפינו והיתה מכרחת להשליכו ליאור, מי היה מחכה שיהיה סוף הדבר שהוא יהיה שליח מיד הקדוש ברוך הוא להיות גואל צדק לעמו ישראל, ולתן להם התורה הקדושה על ידו?
מי היה מחכה בעת שהיו ישראל שפלים ונבזים במצרים עד שהיו כקוצים בעיניהם, כמו דכתיב: "ויקוצו מפני בני ישראל", וכמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה: שיהיו לבסוף לחן בעיניהם, ופרעה מלך מצרים יקום בעצמו לילה וילך למקום משכן משה ואהרן וישתטח לפניהם לאמר "קומו צאו מתוך עמי"? וכן למאות ולאלפים ענינים, כמו זה אשר עשה אתנו ה' אלהינו, אין זה כי אם להודיע לכל שה' הוא אלהי הארץ, והוא מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם, אם כן אף אנו לא נתיאש חס ושלום ונדע שבודאי דבר אלהינו יקום לעולם.
ומצאנו רעיון זה במדרש פרשת "ויגש" וזה לשונו
מי היה מחכה לאברהם ושרה זקנים שיולד להם בן?
מי היה מחכה ליעקב שעבר במקלו את הירדן, שיתעשר?
מי מחכה ליוסף שעברו עליו כל הצרות האלה, שיהיה מלך?
מי מחכה למשה שהשלך ליאור, שיהיה כמו שנהיה? מי מחכה לרות שהיתה גיורת, שתהיה חוזרת למלכות ישראל?
מי מחכה לדוד (ר"ל שהיה נרדף גדול), שיהיה מלך עד סוף כל הדורות?
מי מחכה ליהויכין, שיצא מבית האסורין?
מי מחכה לחנניה מישאל ועזריה, שיצאו מתוך האש?
מי מחכה לישראל בימי המן, שיצילם הקדוש ברוך הוא?
מי מחכה לגליות, שיהיו לשם ולתהלה?
מי מחכה לסכת דוד הנופלת, שיקימה הקדוש ברוך הוא, שנאמר "ביום ההוא אקים את סכת דוד הנופלת"? עד כאן לשון המדרש
וכונת המדרש במה דנקט דוקא לאלו הדברים, כי ידוע באמה הישראלית כפי מה שיעדו לנו הנביאים, הוא, שיתעשרו לבסוף עשר רב למאד, כמו שכתוב. "תחת הנחשת אביא כסף" וגו', ושב ה' אלהינו את שבותנו וירחמנו וישלח לנו אז מלך המשיח, וגם יציל אותנו מן העובדי גילולים. והסביר לנו המדרש אף שלכאורה עתה הוא דבר פלא מאד איך יצא דבר זה מכח אל הפעל, לכן הביא המדרש אלה הדברים כמו שאלו דברים הראשונים היו גם כן דברים מפלאים לכאורה ואף על פי כן ראינו בעינינו שסוף הדבר היה שנתעלו עד מאד, כן יקרה לבסוף לאמה הישראלית ולמלך המשיח שיקבץ ה' גליות ישראל מכל קצוי ארץ ויקים לנו את סכת דוד הנופלת.
ויפגעו את משה ואת אהרן וגו' ויאמרו אלהם ירא ה' עליכם וישפט וגו' (ה' כ-כא)
יש להבין, מדוע סבב הקדוש ברוך הוא, שיתאכזבו בני ישראל באכזבה שכזו כבר מהשליחות הראשונה של משה ואהרן, עד שכבר זכו להתבשר שהנה הגיעו מושיעיהן לגאלם מיד פרעה, והנה אכזבה נוראה. ובפרט שהרי בין כה וכה עתידים משה ואהרן להצליח בשליחותן להוציא את ישראל ממצרים, ולמה, אם כן, היה צרך שהשליחות הראשונה שלהם לפרעה תכשל, כביכול?
לכך יש להקדים שאלה נוספת: למה הצרכו בני ישראל להשתעבד במצרים לעבודת פרך, מה חטאו, מה עוו ומה פשעו? אלא, מטרתו של הקדוש ברוך הוא בשעבוד, להזקיקם שיהיו תלויים בו, ו"את אשר יאהב ה' יוכיח", ליסרו ולדחקו, כדי שיתלמד להרים עיניו לבורא בלבד, וזאת השיג ה' יתברך בשעבוד מצרים, שנאמר. "ויזעקו ותעל שועתם אל האלקים מן העבדה", ומיד שלח את משה ואהרן להושיעם, אלא שעכשיו עדין היה מקום לפגם בכך, שמעתה יראו ישראל את משה ואהרן כמושיעיהן, ויתרפו מלתלות עיניהם בה', בהיותם סומכים על משה ואהרן, לכך הכשיל הקדוש ברוך הוא את השליחות הראשונה של משה ואהרן, ללמד שגם כאשר נמצאים אתנו מנהיגים קדושים וצדיקים כמשה ואהרן אסור לנו להסיר בטחוננו מצד עצמנו מהקדוש ברוך הוא.
ומכך ישכילו בראותם בהמשך את הצלחתם הנפלאה של משה ואהרן, בעשר מכות וביציאת מצרים, רק את יד ה' בלבד, שהרי הוא ברצונו מכשילם, וברצונו מצליחם, ואין עוד מלבדו.
וישב משה אל ה' ויאמר… למה הרעתה לעם הזה… ויאמר ה' אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה…
ויש להבין מהי תשובת ה' לשאלת משה: למה הרעתה לעם הזה? באמרו: עתה תראה אשר אעשה לפרעה.
והוא על פי המדרש שקשי הגלות קצר את ימי השעבוד, ובכן עונה הקב"ה למשה קשי זה שנתאכזבו בני ישראל מצפיתם לישועה ובכך הכבד עליהם קשי הגלות ביותר זהו היה לצרך "עתה תראה אשר אעשה לפרעה", עתה – מיד ולא לאחר זמן כי בצער זה קצרו לעצמם את ימי גלותם ומיד תראה אשר אעשה לפרעה.
הרי לנו לראות שהצרה מתחזקת סמוך לישועה, ואדרבה, דוקא כאשר הצרה מתהדקת בחזקה ידע שסימן הוא כי קרובה ישועתו לבוא.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
תפארת ישראל
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5