——–
אין עומדים להתפלל לא מתוך עצבות, ולא מתוך עצלות, ולא מתוך שחוק, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך שיחה, ולא מתוך דברים בטלים, ולא מתוך מריבה, ולא מתוך כעס, אלא מתוך שמחה של מצוה. (ברכות לא ע"א. רמב"ם תפלה פ"ד הי"ח)
אמר רבי אייבו: "כשאתה עומד להתפלל, יהיה לבך שמח עליך, שאתה עובד לאלוקים שאין כמוהו בעולם". (שבולי הלקט בשם מדרש שוחר טוב. ה שלה)
כתב בספר חסידים (סימן יח): שורש התפלה, שמחת הלב בהקב"ה, שנאמר: "הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ, יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי ה'". ולפיכך היה דוד מלך ישראל מנגן בכינור על כל תפלותיו וזמירותיו, כדי למלאות לבבו שמחה באהבתו להקב"ה. וכתב עוד (סימן תשעג): המתפלל ונפלה בלבו שמחת אהבת ה' פתאום, ידע כי חפץ ה' לעשות רצונו, וזהו שנאמר: "מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים", ונאמר: "וְהִתְעַנַּג עַל ה' וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ". ואם בברכת 'שמע קולנו' או ב'אלוקי נצור' נפלה בלבו השמחה, יבקש כך: "יהי רצון מלפניך שזאת האהבה תהיה לעולם קשורה ונטועה בלבי ובלב כל זרעי", ואל יבקש אלא על האהבה ורצון ה'. ואם באיזו שעה ביום או בלילה בלא תפלה נפלה בלבו השמחה, בעוד שלבו שמח ונפשו גילה בהקב"ה, אל ידבר עם אדם עד שתצא מלבו. וכדרך הנביאים שבשעה שהיתה נפשם קשורה באהבה עזה בהקב"ה, היו נראים כאילו אינם בזה העולם. ע"כ.
כתב בשער הכוונות: אסור לאדם להתפלל בעצבון, ואם התפלל כך, אין נפשו יכולה לקבל אור העליון הנמשך עליו בעת התפלה, ונמשך לו נזק גדול על ידי עצבותו. וְיַרְאֶה לפניו יתברך הכנעה גדולה באימה ויראה, אך תהיה בשמחה יתירה וגדולה ככל האפשר, כדמיון העבד שמשמש את רבו בשמחה יתירה. ואם משמשו בעצבות, עבודתו נמאסת לפניו, וכמעט שעיקר המעלה והשלימות והשגת רוח הקודש תלויה בדבר זה, בין בעת תפלתו ובין כשעושה איזו מצוה משאר המצוות, ושכרו גדול מאוד. (ה שלו)
סימן לשמחה אמיתית – שגופו קל עליו להתפלל בהתלהבות, ואינו מרגיש עייפות וכבדות, ושכלו מתגבר ופתוח. והבכיה בעת התפילה יפה, אם היא מתוך שמחה של דביקות והתקשרות למלך העליון שברוב רחמיו וחסדיו קירבו אליו. (פס"ת א תשלו)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5