——–
כדי שאדם יוכל לעורר את הנשמה, הוא נצרך שנשמתו תהיה בבחינת "עולם ברור". אי אפשר שהדיבורים שהוא מדבר יהיו דיבורים עמומים, בלתי ברורים ובלתי ידועים. עליו לדבר רק את אותן נקודות שהן פשוטות לו, כמו שאמרו חז"ל בענין לימוד התורה: "אמור לחכמה אחותי את (משלי ז) – אם ברור לך הדבר כאחותך שהיא אסורה לך – אומרהו, ואם לאו – לא תאמרהו!" (שבת קמה ע"ב). דבר שהוא נובע מנקודה שהיא ברורה לחלוטין, היא נקודה פשוטה אצל האדם, אבל דיבור שנאמר בזמן או במדרגה שהנפש אינה מבוררת – הוא דיבור שאינו שייך לנשמה.
הדברים יובהרו יותר עפ"י משל. אדם נוסע ברכב והוא רוצה להגיע למקום פלוני. מעולם הוא לא היה שם, וממילא אינו מכיר את הדרך. לפני שיצא לדרך הסבירו לו כיצד עליו לנסוע: "סע עד הרמזור, שם תפנה ימינה וכו' וכו"'. גם לאחר שהסבירו לו את הדברים מאוד בבירור, הוא כל הזמן חושש שמא לא שמע טוב, שמא לא הבין כראוי, או אולי אינו זוכר בדיוק מה שנאמר לו. זאת משום שאינו יודע מה מצפה לו באותה סמטה, וא"כ מי יודע, אולי היא מוסתרת ע"י עצים ולא יראנה וכו'.
לעומת זאת אדם שהיה במקום פלוני, אף שכבר זמן רב לא היה שם והוא לא זוכר בדיוק את הדרך, אך לאחר שמסבירים לו איך מגיעים לשם, ממילא מתעורר אצלו הזכרון הישן שהיה שם, ואחרי שהוא זוכר פשוט וברור לו לבד מהי הדרך הנכונה.
כלומר, נקודת החילוק בין שני המקרים היא יסודית: במקרה שהאדם לא היה במקום מעולם, אפילו אחרי שמסבירים לו את הדברים, הוא אינו יודע אותם בבירור, והלב אינו שלם עם הדברים. משא"כ אם אדם ידע את הדברים ורק נשכחו מלבו, בשעה שמזכירים לו אותם ומתעורר אצלו הזכרון של העבר – לבו רגוע והוא בטוח ויודע מהי הדרך הנכונה בה עליו לצעוד.
הנשמה היא בבחינת "עולם ברור". בגמ' (ב"ב י ע"ב) מסופר על רב יוסף בריה דרב יהושע שחזר מעולם האמת. שאלו אותו: מה ראית שם? וכשסיפר ש"עולם הפוך ראיתי – עליונים למטה ותחתונים למעלה", ענו לו: "עולם ברור ראית".
מה הכוונה "עולם ברור"?
בשעה שהנשמה יוצאת מן הגוף, היא רואה עולם ברור. ברירות זו היא הנקודה שצריכה להחיות ולעורר את הנשמה. כל זמן שאדם משתמש לצורך עבודת ה' בדברים שאינם ברורים לו לגמרי – דברים עמומים אינם יכולים לעורר את הנשמה, כיון שהמהות של הדברים אינה מהות של הנשמה. כדי שיוכל האדם לעורר את הנשמה, עליו להשתמש עם הנקודות הברורות ופשוטות לו במאת האחוזים.
כאשר הוא משתמש עם דברים כאלו, ישנה איזו התאמה בין ידיעת השכל והכרת הלב – הנשמה – והנשמה יכולה להתעורר ולהתגלות.
אם שומע אדם רעיון עמוק מאוד, והוא מנסה על ידו לעורר את הנשמה, ישנו סיכוי קלוש שיצליח. רק דקי דעת יכולים לעורר את נשמתם באופן כזה, כיון שבדרך-כלל ככל שהדבר יותר עמוק, יותר מורכב, הפשיטות שאדם חש בנפש איננה פשיטות גמורה, ממילא אין כאן כח שיכול לעורר את הנשמה.
ניתן כאן דוגמא נפלאה אחת לנקודה פשוטה מאוד שאיתה ניתן לעורר את הנשמה. באים אל הרבש"ע ואומרים לו: "רבש"ע, אבינו אתה!"
נקודה זו, שהקב"ה הוא אבינו, מיוסדת אצל כל יהודי מאמין. ואף אם בלב הדבר עדיין אינו כה פשוט, אבל ההכרה שהקב"ה נקרא "אבינו", היא הכרה ידועה, וניתן לעורר עמה את נקודת הנשמה.
אם אדם יקח נקודה פשוטה, ובתוכה יכניס "עומק לפנים מעומק" – הרי איבד בזה את הפשיטות של הנקודה, ושוב נופל הוא מן הנשמה אל הגוף. כדי לעורר את הנשמה, נצרך כל יחיד ויחיד לקחת את הנקודות הפשוטות ביותר שישנן, ולאומרן לא מכח עיון שכלי, אלא מכח הבנת הדברים כמציאות ברורה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב המחבר שליט"א
בלבבי משכן אבנה – א
ספר זה בא להראות וללמד דעת כיצד יזכה האדם לדברי המס"י (פ"א) שכתב כי השלמות האמתי הוא רק הדבקות בו ית"ש
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5