עַל פַּךְ וּמַסְמֵר – דובב שפתי ישנים

תוכן עניינים הצג

——–

ל"ב, כ"ה: וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר.

פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((חולין צ"א.))) שָׁכַח פַּכִּים קְטַנִּים וְחָזַר עֲלֵיהֶם.

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: *(((שם. ומובא בספרים הקדושים (בתורת האריז"ל ועוד): שכל כלי שהגיע לידיו של האדם, יש בו ניצוצות קדושה אותן צריך הוא לתקן, ובד"כ יש להן קשר לאותו אחד שנזדמנו לידו. ולכשיגיעו אותן ניצוצות לתיקונן – יאבד הכלי את קיומו, שיישבר או יצא מכלל שימוש (ולכן העולם אומר על כלי שנשבר "מזל טוב", שכנראה הגיע הדבר על תיקונו…). וזה נכון לגבי כל דבר ודבר בעולם: הבגדים והספרים, המזון וארון הבגדים, אפילו הרצפות שבביתו וכן ע"ז הדרך. ובהיות שהצדיקים עיקר רצונם הוא לתקן את עצמם ולהועיל לאחרים, לכן חביב עליהם ממונם שבו ממלאים הם את שאיפתם עלי אדמות. ולכן הזהירה והקפידה התורה הקדושה על איסור "בל תשחית" אפילו בדבר קל שאין לאדם כ"כ צורך בו, שאי אפשר לדעת איזה צורך יש לכלי באדם עצמו… ))) צַדִּיקִים, חָבִיב עֲלֵיהֶם מָמוֹנָם יוֹתֵר מִגּוּפָם, וְכָל כָּךְ לָמָּה? לְפִי שֶׁאֵין פּוֹשְׁטִין יְדֵיהֶם בַּגֶּזֶל. הָא לָמַדְתָּ מִדָּה טוֹבָה וִישָׁרָה לָאָדָם, שֶׁלֹּא לְזַלְזֵל וְלֹא לְאַבֵּד מָמוֹנוֹ עַל חִנָּם, וְלֹא לְהוֹצִיא הוֹצָאוֹת אֶלָּא עַל הַנִּצְרָךְ לוֹ.

*(((ראה בספר "טובך יביעו" ח"א.))) וְהֵעִיד הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים קַנְיֵבְסְקִי שְׁלִיטָ"א שֶׁאָבִיו הַ"סְּטַיְיפְּלֶר" הַקָּדוֹשׁ זִיעָ"א הָיָה מְיַשֵּׁר מַסְמֵר עָקֹם וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ שֵׁנִית, מֵהַזְּהִירוּת בַּדָּבָר. וְכַמָּה הַיּוֹם שׁוֹקְעִים בְּחוֹבוֹת עַד צַוָּארָם, מֵחֲמַת שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים לִשְׁמֹר מָמוֹנָם, *(((וראה בחתם סופר עה"ת (פרשת וישלח) שבתוך ממונו של האדם טבועים ניצוצות מנשמתו ואורו, ועל ידי שמוסר ומוציא ממונו לריק שלא לטובה ולתועלת – הרי זה ממעט מצלמו ומחליש את אורו (א"ה: ואולי אף י"ב כדוג' הוצ' שז"ל, ולכן בשניהם נאמר איסור "השחתה". וצ"ע).))) וּמוֹצִיאִים זְהָבָ'ם לְבַטָּלָה, *(((ערובין מ"א ע"ב. ופירושו: סכר המים, כיוון שנפרץ מעט – נפרץ לגמרי.))) וּכְבִדְקָא דְּמַיָּא כֵּיוָן דְּעַל – עַל.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב דוד רחימי שליט"א
דובב שפתי ישנים

על פרשת השבוע
יכיל בקרבו הגיגים ופנינים יקרים, הליכות הלכות ומוסרים, את הלב מעוררים,
לתשובה ולמעשים, העולים ונלמדים, מדבריו הטהורים, ופירושיו המאירים,
על חמשת החומשים, של גדול המפרשים רבינו שלמה יצחקי – רש"י ז"ל.
ונלווה בכתובים, "דובב מישרים", באור הדברים, ומקור המאמרים.
נתחבר בעזרת ה' יתברך – מאתי דוד רחימי יצ"ו – חולון יע"א
שנת "יראת ה' אלמדכם" (תשע"ב) לפ"ק

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן