עַל פִּי הַמְבֹאָר בְּחוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת שַׁעַר "עֲבוֹדַת הָאֱלֹקִים" (פרק ד) שֶׁאֵין אֶלָּא ב' גְּדָרִים מִצְוָה אוֹ עֲבֵרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁבְּכָל פְּעֻלָּה שֶׁעֹשֶׂה הָאָדָם, אִם מְכַוֵּן בָּהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם זוֹהִי מִצְוָה וְאִם לָאו זוֹהִי עֲבֵרָה, אִם כֵּן לֹא שָׁבְקַת חַיִּים לִבְרִיָּה, שֶׁהֲרֵי בְּנֵי אָדָם אוֹכְלִים קְצָת יוֹתֵר מִכְּדֵי צָרְכָּם, יְשֵׁנִים קְצָת יוֹתֵר מִכְּדֵי צָרְכָּם, וְאִם יֵחָשֵׁב לַהֵם זֹאת לַעֲבֵרָה מַה תְּהֵא עֲלֵיהֶם?

——–

ענין זה הוא על דרך שאמרו לעולם יעסוק האדם בתורה שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה, ובכן נבוא לדון באדם זה, האם לעת עתה שעוסק הוא בתורה שלא לשמה עוון בידו או מצוה בידו, הרי אין מצב של אמצע, ובכן פשוט הוא שמאחר שבדעתו ובשאיפתו של אדם זה להגיע ללימוד לשמה, אלא שעדיין אינו בדרגה זו, ולכך מתחיל הוא כעצת חכמים – בלימוד שלא לשמה, בוודאי למצוה תחשב לו אחר שזו מדרגתו עתה.

כן הוא באדם שאינו בדרגה שכזו לאכול ולשתות בדיוק כדי קיום גופו ולא יותר משהו, וכן לישון רק כדי קיום גופו ולא יותר משהו.

או כשאינו בדרגה של התמדת התורה יום ולילה, וכי אפשר שיענש על ביטול תורה כדי בליעת הרוק וכיוצא.

אלא הביאור הוא, אכן כשהאדם אינו בדרגה מסוימת, אינו נתבע במה שלמעלה מדרגתו, וכשהיא באמת למעלה מיכולתו, אולם בתנאי אחד, שיודע הוא שהנו עתה בשלב זמני, אולם בדעתו להתעלות יותר, אולם אם מחליט הוא, שמצבו של עתה כך יהא לעולם, ואינו שואף להתעלות, הרי שחוטא הוא, וכמו זה הלומד שלא לשמה, ואין בדעתו לבוא מכך ללשמה, הרי שמאחר ושלם הוא עם עצמו בלי מוצא זה שלא לשמה, חוטא הוא, כן זה שעתה אוכל יותר, ישן יותר, מטייל מעט, הגם שהוא באופן שאין צרכים אלו חיוניים עבורו, ואינו נצרך לו לבריאות להרבות בחומריות, אולם עתה זו דרגתו, ואינו מסוגל מבלי זה, אזי אם בדעתו להתעלות ויודע הוא שהנו ב"מחדל" במצבו של עתה, אין נחשב לו זה לעוון, אולם אם שאנן ושלו הוא במצבו, ואין מצפונו נוקפו על כך כלל, ואין בדעתו להשתנות למעליותא, עבירה היא בידו.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נפשי בשאלתי חלק א – שו"ת

הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5