ספר חיי אדם – שבת ומועדים ל״ז

א׳ הכותב (סי' ש"מ):הכותב בדיו או בכל דבר המתקיים ע"ג קלף או נייר ועל כל דבר המתקיים אפילו לא כתב רק ב' אותיות חייב ולרמב"ם אפילו לא כתב אותיות אלא רשם ב' רשימות בדבר המתקיים ועל דבר המתקיים בכותל ובשטר כדרך שהציירים רושמים חייב (סי' ש"מ): ב׳ הכותב על בשרו חייב אע"פ שחמימות בשרו מעברת הכתב לאחר זמן ה"ז דומה לכתב שנמחק אבל המשרט על בשרו אעפ"י שיצא דם פטור שאין דרך כתיבה בכך ונ"ל דאם חקק בבשרו חייב ג׳ הקורע על העור או נייר וכיוצא בו צורת אותיות חייב משום כותב אבל הרושם כתבנית כתב פטור. ורשימה בעלמא שאין בו שום תמונת כתב על הנייר אסור דמתקיים ובקלף שהוא קשה ט"ז מתיר והמגן אברהם בשם הב"ח אוסר (וע' בא"ע סימן קכ"ה בב"ש ס"ק ו'): ד׳ אסור לכתוב באצבעו במשקין על השלחן ועל החלונות כשהם לחים וכן בחול ובאפר דאף על פי שכותב בדבר שאינו מתקיים על דבר שאינו מתקיים מכל מקום מדרבנן אסור אבל מותר לרשום כמו אותיות באויר דהיינו שמוליך אצבעותיו באויר או על השלחן כמו אותיות כיון שאין רישומו ניכר כלל: ה׳ לרוב הפוסקים הכותב בכל כתב ולשון חייב ואם כן אסור לומר לנכרי לכתוב אגרת. ואפשר במקום הפסד גדול כגון לצורך חולה או לצורך מצוה יש לסמוך על המתירין על ידי נכרי וגם בזה צ"ע ובלא"ה אין להקל כלל (סימן ש"ז ועיין בא"ע ר"ס קכ"ו ובב"ש שם): ו׳ אסור לחבר אותיות כסף לפרוכת וכיוצא בו. ונ"ל דיחברם ע"י מחט דרך ב' נקבים לבד דאז לא הוי חיבור דלא יתקיים שהרי יפול וגם זה יעשה ביד שמאל דהכותב בשמאל פטור דאין דרך כתיבה בשמאל ואם הוא איטר אזי שמאל שלו הוא כימין של כל אדם והשולט בב' ידיו חייב בשתיהם (שם):

לעילוי נשמת רבי אברהם דנציג בן רבי יחיאל מיכל זיע"א מחבר ספר חיי אדם.