——–
איתא בבא בתרא (דף כה.) ורבי אושעיא סבר שכינה בכל מקום, דאמר רבי אושעיא, מאי דכתיב אתה הוא ה' לבדך אתה עשית את השמים וגו'? שלוחיך לא כשלוחי בשר ודם, שלוחי בשר ודם – ממקום שמשתלחים לשם מחזירים שליחותן, אבל שלוחיך – למקום שמשתלחין משם מחזירין שליחותן, שנאמר התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו, יבואו ויאמרו לא נאמר אלא וילכו ויאמרו, מלמד שהשכינה בכל מקום. ואף רבי ישמעאל סבר: שכינה בכל מקום, דתנא דבי רבי ישמעאל: מנין ששכינה בכל מקום? שנאמר הנה המלאך הדובר בי יוצא ומלאך אחר יוצא לקראתו, אחריו לא נאמר אלא לקראתו, מלמד ששכינה בכל מקום. ואף רב ששת סבר: שכינה בכל מקום, דא"ל רב ששת לשמעיה: לכל רוחתא אוקמן לבר ממזרח, ולאו משום דלית ביה שכינה, אלא משום דמורו בה מיני. ורבי אבהו אמר: שכינה במערב, דא"ר אבהו: מאי אוריה? אויר יה וכו'.
נמצא שיכול לכוון פניו בתפלתו לכול רוח שירצה למעט כוון מזרח מדמורו בה מיני. וכן פירשו התוספות שם כל הני אמוראי לית להו הא דתניא בברכות (דף ל.) שחייב אדם להתפלל נגד ירושלים משום דכתיב והתפללו אליך דרך ארצם אלא סברי כר' ישמעאל דאמר בכ"מ שכינה ומאן דאמר שכינה במערב סבר כר"ע דאמר מפני שהיא תדירה ור' חנינא דשמעתין דאמר כגון אתון דיתבון לצפונא דארעא דישראל אדרימו סבר לה כברייתא דברכות.
ובגמרא בברכות (דף ל.) מוכח שצריך בדוקא שפניו יהיו לכוון בית המקדש. ובא"י הכוון יהיה מזרחה תנו רבנן סומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות יכוין לבו כנגד אביו שבשמים, שנאמר והתפללו אל ה'; היה עומד בחוץ לארץ יכוין את לבו כנגד ארץ ישראל שנאמר והתפללו אליך דרך ארצם; היה עומד בארץ ישראל יכוין את לבו כנגד ירושלים, שנאמר והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת היה עומד בירושלים יכוין את לבו כנגד בית המקדש, שנאמר והתפללו אל הבית הזה; היה עומד בבית המקדש יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים, שנאמר והתפללו אל המקום הזה; היה עומד בבית קדשי הקדשים – יכוין את לבו כנגד בית הכפורת; היה עומד אחורי בית הכפורת – יראה עצמו כאילו לפני הכפורת; נמצא: עומד במזרח – מחזיר פניו למערב, במערב – מחזיר פניו למזרח, בדרום – מחזיר פניו לצפון, בצפון – מחזיר פניו לדרום; נמצאו כל ישראל מכוונין את לבם למקום אחד. אמר רבי אבין ואיתימא רבי אבינא: מאי קראה כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות, תל שכל פיות פונים בו. וכן איתא בירושלמי ברכות (פרק ד דף ח טור ג) דכתי' כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים אמר רבי יהושע בן לוי הוא ההיכל לפני לפנים היכל שכל הפנים פונין לו עד כדון בביניינו בחורבנו מניין אמר רבי אבון בנוי לתלפיות תל שכל הפיות מתפללין עליו.
וכן מוכח במדרש תנאים (לדברים פרק ג פסוק כז) וספרי דברים (פיסקא כט) מיכן אמרו העומדים בחוצה לארץ הופכים פניהם כנגד ארץ ישראל ומתפללים שנאמר והתפללו אליך דרך ארצם. ובסידור רש"י (סימן כג) וברבינו ירוחם (תולדות אדם נתיב ג חלק ג דף כה טור א) ועוד. יכול יתפלל לכל רוח שירצה, כבר מפורש על ידי דניאל, וכוין פתיחן ליה בעיליתה נגד ירושלם. ומטעם זה כתב הרמב"ם (בהלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ה הלכה ו) ותלמידי ה"ר יונה שהובא בב"י והב"ח (באו"ח סימן צ) שצריך לפתוח חלונות או פתחים כנגד ירושלים כדי להתפלל כנגדן שנאמר וכוין פתיחן ליה בעיליתיה וגו'.
וגם התוספות שם כתבו כהך שמעתתא קי"ל וכן מסקינן בלא יחפור (ב"ב דף כה:) דקאמר אתון דקיימיתון לצפונא דא"י אדרימו ולא כהני אמוראי דלעיל (שם) דפליגי אי השכינה במזרח או במערב עכשיו אנו במערבה של א"י על כן אנו פונין למזרח. וכ"כ בתוספתא שם (ליברמן פרק ג הלכה טו) וילקוט שמעוני (מלכים א רמז קפד) והרמב"ם שם (הלכה ג) וגם הרא"ש כתב (בברכות פרק ד סימן יט) מאי קרא כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות תל שהכל פונין לו וכהך שמעתתא קי"ל ודלא כהאי שמעתתא דב"ב פ' לא יחפור (דף כה) דפליגי תנאי ואמוראי התם אם שכינה במזרח או במערב והתם נמי מסיק כשמעתתא דהכא אמר ליה רב חביבא לרב אשי אתון דקיימתון אצפונה דא"י אדרמו אדרומי מה שאנו מכוונים האידנא למזרח מפני שאנו במערבה של א"י וכ"כ והטור ומרן בשו"ע (או"ח סימן צד סעיף א) וכל הראשונים והאחרונים שצריך שיכוון פניו לא"י ועיין לרבינו יונה ודברי חמודות בברכות שם לא תימא כנגד א"י בלבד אלא כנגד א"י וכנגד ירושלים וכנגד בית המקדש וכנגד קה"ק.
נמצאנו למדים שאין לכוון פניו לצד השכינה אף אם אחוריו למערב (צד השכינה) אלא יכוון פניו לצד א"י כנגד קדשי הקדשים ולכבוד השם השרוי בתוכו ולא די פניו אלא שיכוון לבו לקה"ק עיין למאירי שם וערוך השולחן שם (אות ב) והיא הלכה פסוקה עפ"י ברייתא ברכות (דף ל:) ובמס' ב"ב דף (כה:) אמר ליה רב חנינה וכו' ע"כ. היה עומד בחו"ל יכוין לבו כנגד א"י שנאמר והתפללו אליך דרך ארצם וכו' וטעמא דכולהו משום ששם שער השמים שכל התפילות עולות דרך שם כף החיים שם (אות א) והלכה זו גם לזמן הזה נאמרה ואם לא יכוין שתעלה תפלה דרך ירושלים או שתעלה התפלה במקום אחר אפילו עיר מלאה חכמים וסופרים הרי זה בכלל מין ואין תפלתו תפלה כלל ואינו עולה השמימה וז"ש יעקב אבינו אפשר עברתי מקום שהתפללו בו אבותי שזה המקום שהתפללו שם אבותי משם התפלות עולות השמימה עד עולם ואך ורק דרך שם ויהיב דעתיה למיהדר וכו'. והובא בשו"ת משנה הלכות (חלק יא סימן ד). ומטעם זה כתב רבינו ירוחם שם (חלק ח דף כח טור א) שאין אנו עושין פתח למזרח משום שמשתחוים למזרח לצד ארץ ישראל.
וע"פ הגמרא בב"ב דלעיל יהי' קשה איך אנו מתפללין לצד מזרח. וראיתי בשו"ת אורח משפט (או"ח סימן ל) שעמד בזה וכתב שכבר כתב הרא"ש בברכות שמה שאנו מכוונים האידנא למזרח מפני שאנו במערבה של א"י, וכ"כ הטור (או"ח בסי' צ"ד) א"כ אנו רואין שבמה דברים אמורים שיש מקום לחוש משום דמורי בה מיני דוקא בזמן שאין טעם למה אנו מכוונים למזרח, והיינו לדעת הסוברים דמותר להתפלל גם שלא לצד א"י וירושלים, וכמו שכתבו התוס' בב"ת כ"ה א' שם בד"ה לכל רוחתא אוקמן, דכל הני אמוראי לית להו הא דתניא בברכות שחייב אדם להתפלל נגד ירושלים משום דכתיב והתפללו אליך דרך ארצם אלא סברי כר' ישמעאל דאמר בכ"מ שכינה עיי"ש, וא"כ אין שום הכרח לדידהו להתפלל לצד מזרח, ואם הוא מדייק להתפלל לצד מזרח יהי' נראה כמחקה את המינים, אבל לדידן דקיי"ל שצריכין להתפלל דרך א"י וירושלים אין אנו חוששין כלל משום דמורי בה מיני.
וכשיש מראה וכד' בצד מזרח אין לכוון פניו למזרח כדלעיל עיין לכף החיים (אות ח) ולקיצור שולחן ערוך (סימן יח סעיף י) ולשו"ת בצל החכמה (חלק ב סימן פד) שכתבו אם מתפלל במקום שאינו יכול לכוין לצד שכנגד ארץ ישראל, יכוין לבו לאביו שבשמים, שנאמר והתפללו אל ה'. ואם עמד כנגד צפון או דרום, ונזכר באמצע שמונה עשרה שאינו עומד כראוי, לא יעקור רגליו, אלא יטה פניו למזרח, ואם אי אפשר לו, או שהוא עומד במערב יגמור תפלתו כך ויכוין לבו לבית קדש קדשים, ולא יעקור רגליו. וכן אם הוא מתפלל במקום שיש צורות במזרח, יתפלל לצד אחר אף שאינו מזרח. וברכ"י שם (אות א) כתב בשם הרדב"ז אנסוהו עכו"ם להיות בין כותל המערבי ובין קודש הקודשים והגיע זמן תפילה יהפוך פניו אל קדש הקדשים אף שאחוריו אל כותל המערבי לית לן בה.
הא מהאמור למדת שהתפלה (העמידה) צריכה להיות כנגד בית המקדש בכדי שימצאו כל ישראל מכוונים לבם למקום אחד תל שכל פיות פונים בו. הא שאר תפלה וקדושה אין צריך לכוון פניו לא"י וכן ראיתי בשו"ת נודע ביהודה (מהדורה תנינא – או"ח סימן יג) שנשאל כשמתפללים בבית בעשרה והחלונות הם במערב והקורא צריך לראות לאור החלון וצריך להיות פני הקורא למערב אם רשאים לעשות כן. השיב לא ידעתי שום חשש בזה ובתפלה הוא שהקפיד הכתוב שיתפללו דרך ארצם ויהיו פניו לירושלים אבל קריאת התורה יכול להיות לאיזה צד שירצה. ואי משום ההשתחואה שהעולה משתחוה לצד מערב ג"כ אין קפידא שעיקר השתחואה היא רק לכבוד התורה ע"ש. ועיין לשו"ת נבחר מכסף (חלק או"ח סימן י) דמצוה להשתחות לס"ת וכל שאינו כורע לס"ת בחושבו שהוא אסור לעשות כבוד זה לס"ת מנדים אותו ומפרסמים קלונו וסכלותו לרבים ועכשיו נוהגים לכרוע והיא בתשובות אהלי יעקב (סי' נ"ז) ובפי' כתב שם דהנכון להשתחות מול הס"ת ומול ההיכל שס"ת בו ומנהגם של ישראל תורה וכל המשנה במזיד הוי בכלל ודבר ה' בזה ובר נדוי הוא.
והמאירי שם כתב שאם התפלל למערב אף לירושלמי בדיעבד יצא. וכן כתבו שם הט"ז, והמג"א, והמשנ"ב, ורבנו זלמן, וערוך השולחן, ושו"ת משיב דבר (חלק א סימן י) ועוד. לפי שצריך להתפלל לצד מזרח נהגו לקבוע ההיכל שס"ת בתוכו בכותל מזרחי ואם א"א לו לקבוע במזרח יקבע בדרום ועכ"פ לא למערב שיהיה אחורי העם להיכל ומיהו אפילו קבעו ההיכל בכותל אחר צריך למתפלל להחזיר פניו למזרח. שכח ועמד למערב לא יהפוך את עצמו למזרח בדיעבד יש לסמוך על הסוברים שהשכינה בכל מקום עיין עוד לכף החיים (אות ז) שמצדד לעקור רגליו למזרח.
אלא שראיתי במחזור ויטרי (סימן רעח) שגם קדיש צריך לכוון פניו למזרח וז"ל קברוהו מכוין החזן פניו כלפי מזרח שהוא כלפי ירושלים. ואומר קדיש ואינו אומרו אלא בעשרה. דכל דבר שבקדושה אינו בפחות מעשרה. וכתב עוד (בסימן תעה) לענין ברכת אירוסין וז"ל מכוין פניו כלפי מזרח נגד צד ירושלים. שכל תפילות שאנו מתפללים. אנו מביטין אל היכל ה'. כי כן מצינו בדניאל. וכוין פתיחן לה בעליתה נגד ירושלים. לבד משאר כל הברכות שאין אנו קפידין להביט שם. לכך צריך לכוין פניו כלפי מזרח בברכת חתנים.
וכן ראיתי בספר מהרי"ל (מנהגים הלכות תפילה) הנהגת מהר"י סג"ל בבה"כ בסוף ימיו. לא היה עומד כשאמר הפסוקים לך ה' הגדולה וכו' דויברך דוד. וכשאמר מודים אנחנו לך דבסוף אותן פסוקים היה משתחוה מיושב בפנים נגד מזרח. ועוד כתב (במנהגים הלכות נישואין) שהיה הרב עומד במערב ופניו למזרח, וכשאמר שמח תשמח רעים האהובים הפך פניו לקראת החתן והכלה. והובא גם בשו"ת חתם סופר (חלק ג אה"ע א סימן צח) בשם מהר"ם מינץ (סימן כ"ט) וגם בסדר תפילות חג הסוכות למהרי"ל כתוב שבכל הנענועים פניו כלפי מזרח. אך הפך ידיו עם הלולב נגד הרוחות. והובא במגן אברהם (או"ח סימן נא ס"ק ח) ובשו"ת יחווה דעת (חלק ה סימן יא).
ושו"ר בשו"ת פעולת צדיק (חלק ב סימן פ) לרבי יחיא בן יוסף צאלח (מהרי"ץ) שציין לספר זקן אהרן שהאריך להוכיח שצריך לחבר האתרוג עם הלולב בשעת ברכה ונענוע, ובסוף התשו' כתב וז"ל: וראוי לדעת שמדברי הרא"ש וטור ויתר הפוסקים המחייבים הנענוע בד' רוחות יש לדייק שהאיש ראוי להיות פניו למזרח בשעת נטילה וברכה ונענוע ולכן אמרו מחזיר פניו אח"כ וזו ראיה שכל בקשותיו ומצותיו של אדם ראוי להיות לתלפיות תל פיות שהכל פונים (אליו) וכ"ש בתפלה שהיא מצוה ע"ש ושוב ראיתי במג"א (או"ח ס' רכ"ג ס"ק ב) על מי שילדה אשתו זכר וישתחווה נגד המזרח ויברך.
ומה שכתב במחזור ויטרי שם שצריך בקדיש לכוון פניו למזרח נראה משום שצריך לכרוע באמירת הקדיש כמובא בתשובות הגאונים (החדשות עמנואל נספח סימן יא) הכי אמ' רב נחשון ריש מתיבותא כריעות שכורעין בקדיש כיון שאמ' יתגדל ויתקדש כורע, בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישר' כורע, יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא ויתברך כורע, ויתעלה ויתהלל כורע. עושה שלום במרומיו כורע, וכריעה זו של רשות היא. והללו ארבע כריעות כנגד מי, כנגד ארבע שמות יש בפסוק זה כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים אמ' יי' צבאות ובכל מקום מוקטר ומוגש לשמי מנחה טהורה היא כי גדול שמי בגוי' אמר יי' צבאות. וכן הובא בסידור רש"י (סימן יב) ובפירושי סידור התפילה לרוקח (עמוד רמז) ובמחזור ויטרי (סימן י) ובספר אבודרהם (הקדיש ופירושו) ובטור ובב"י (או"ח סימן נו) וכתב שם השו"ע (סעיף ד) כשאומר החזן יתגדל, כורע וכן ביהא שמיה רבא, וכן בבריך הוא, וכן באמן. וכן כתבו כל האחרונים. וצריך לומר שכריעותיו יהיו לכוון מזרח פניו לירושלים נמצא שהאומר קדיש צריך לכוון פניו לירושלים וגם בשו"ת נודע ביהודה דלעיל שהתיר השתחווה בכוון אחר משום ההשתחואה שמשתחוה לצד מערב עיקר השתחואה היא רק לכבוד התורה הא בכריעה בקדיש או במודים או בבריך שמיה או בעלינו לשבח וכד' שיש שם מצוה לכרוע צריך לכוון פניו לירושלים. עיין בזה בשו"ת רבי אברהם בן הרמב"ם (סימן סב) ובשו"ת יביע אומר (חלק ה או"ח סימן ח).
ומדמוכח לעיל שהשכינה נמצאת במערב רוצה לומר למערבו של עולם ומשום דהשכינה שורה במערב. והמזרח שהוא נגד מערב יש לו ג"כ קדושה. ואין חילוק בין א"י או לשאר העולם וכן אין הכוונה למערב המקדש ששם ק"ק אלא מערבו של עולם שהשכינה שם. עיין עוד בזה מדרש תנאים לדברים (פרק כג פסוק יד) והטור שם ובשו"ת הרדב"ז (חלק ב סימן תרמח) ועטרת זקנים וערוך השולחן שם (ס"ק יב) ורבנו זלמן (ס"ק ז). ומטעם זה כתב הרמב"ם (בהלכות בית הבחירה פרק ז הלכה ט) אסור לאדם לעולם שיפנה או שיישן בין מזרח למערב וכ"כ הב"י (או"ח סימן ג וסימן רמ) שלא יפנה (במקום מגולה) בכל מקום בין מזרח ומערב. והנותן מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים ופירש רש"י בין צפון לדרום ראשה ומרגלותיה זה לצפון וזה לדרום ונראה בעיני שהשכינה במזרח או במערב לפיכך נכון להסב דרך תשמישו לרוחות אחרות וכך הם דברי התוספות שכתבו ודוקא כשישן עם אשתו מפני שהשכינה מצויה בין מזרח למערב והיה הדבר גנאי לשכב אצל אשתו מפני התשמיש וכתבו בשו"ע שם (סעיף ו) ושם (סעיף יז) והב"י שם ציין לדברי הרמב"ם (שם) שאפילו האדם לבדו אסור לישן בין מזרח למערב וכו' ואף על פי שהעולם נוהגים כדברי התוספות נראה לי שהוא מפני שאינם מעיינים בדברי הרמב"ם בהלכות בית הבחירה אלא חד או תרי בדרא והנכון ליזהר כדברי הרמב"ם ז"ל שהוא עמוד ההוראה עכ"ל. אלא שע"פ הזוהר צריך שיהא ראש המטה לצד מערב והטעם ע"פ הסוד עיין במג"א שם (ס"ק ו) וברכי יוסף (ס"ק ב) ומשנ"ב (ס"ק יא) ובשו"ת פעולת צדיק (חלק ג סימן כד) וערוך השולחן (ס"ק יב) ורבנו זלמן (ס"ק י) וכף החיים (ס"ק טז) ועוד.
לסיכום: בקדיש צריך לכוון פניו כלפי מזרח שהוא כלפי ירושלים.
פירות הנושרים:
1. אין עושין פתח בכוון שמשתחוים דהיינו לכוון ירושלים.
2. לדידן דקיי"ל שצריכין להתפלל דרך א"י וירושלים אין אנו חוששין כלל משום דמורי בה מיני.
3. כשמתפלל במקום שיש צורות או מראה במזרח, יתפלל לצד אחר אף שאינו מזרח.
4. הקורא בס"ת וצריך לאור החלון ובשל כך יהיו פני הקורא למערב יכול לקרא למערב.
5. יכוון פניו לא רק נגד א"י בלבד אלא כנגד א"י וכנגד ירושלים וכנגד בית המקדש וכנגד קה"ק.
6. לפי שצריך להתפלל לצד מזרח נהגו לקבוע ההיכל שס"ת בתוכו בכותל מזרחי ואם א"א לו לקבוע במזרח יקבע בדרום ועכ"פ לא למערב שיהיה אחורי העם להיכל ומיהו אפילו קבעו ההיכל בכותל אחר צריך למתפלל להחזיר פניו למזרח.
7. שכח ועמד למערב לא יהפוך את עצמו למזרח יש לסמוך בדיעבד על הסוברים שהשכינה בכל מקום וי"א יעקור רגליו למזרח.
8. התפלל למערב בדיעבד יצא וא"צ לחזור ולהתפלל שנית.
9. ראוי לאדם שכל בקשותיו ותפילותיו יביט אל היכל ה'.
10. צריך לכוין פניו כלפי מזרח בברכת חתנים.
11. מנהג נכון לכרוע בברכת התורה. ונגד ההיכל בצאתו מן הקדש.
12. ראוי להיות פניו למזרח בשעת הברכה על נטילה ד' המינים
13. כשאומר יתגדל, כורע וכן ביהא שמיה רבא, וכן בבריך הוא, וכן באמן.
14. בכריעות שבקדיש או במודים או בבריך שמיה או בעלינו לשבח וכד' שיש שם מצוה לכרוע צריך לכוון פניו לירושלים.
15. לא יפנה אדם בכל מקום מזרח ומערב הוא משום דשכינה במערב לזכר בעלמא בין מזרח למערב אסור בכל מקום באיזה רוח שיהיה. ודוקא כשנפנה במקום מגולה אבל במקום שיש מחיצות כגון בית הכסא שבבית אין צריך לדקדק.
16. נכון ליזהר שלא לישן אפילו אדם לבדו בין מזרח למערב וע"פ הזוהר שרי.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
בריח התיכון
הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א ומו"ר הרה"ג מאיר מאזוז שליט"א והרב חיים חדד שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5