א מִי שֶׁאֵינוֹ בָּקִי בַּתְּקִיעוֹת וְלֹא בְּסֵדֶר תְּפִלַּת מוּסָף, וּלְפָנָיו שְׁתֵּי עֲיָרוֹת בְּאַחַת בְּקִיאִים בַּתְּקִיעוֹת וְלֹא בִּתְפִלַּת מוּסָף וּבְאַחַת בְּקִיאִין בִּתְפִלַּת מוּסָף וְלֹא בַּתְּקִיעוֹת, הוֹלֵךְ לְמָּקוֹם שֶׁבְּקִיאִים בַּתְּקִיעוֹת, אֲפִלּוּ שֶׁל מוּסָף וַדַּאי וְשֶׁל תְּקִיעוֹת א סָפֵק. { הַגָּה: מִיהוּ אִם יָכוֹל לֵילֵךְ לִמְקוֹם שֶׁמִּתְפַּלְּלִים וְיֵשׁ שְׁהוּת בַּיּוֹם שֶׁיִּשְׁמַע אַחַר כָּךְ הַתְּקִיעוֹת בַּמָּקוֹם שֶׁתּוֹקְעִין, יְקַיֵּם שְׁתֵּי הַמִּצְוֹת, דְּכָל הַיּוֹם כָּשֵׁר לִתְקֹעַ } (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם יְרוּשַׁלְמִי).
א א ספק. משום דתקיעות דאורייתא וברכות דרבנן. וה"ה אם אין יודעים רק סדר א' ילך להם ואם יש בעיר א' שופר ורוצה לילך למקום שמתפללין ולשלוח עכו"ם שיביא לו השופר והוא חוץ לתחום ויכול לקיים שניהם שרי דתחומין דרבנן. וה"ל שבות דשבות. מ"א ע"ש:
א׳ ספק. משום דתקיעות דאוריי' וברכות דרבנן וה"ה אם בא' אין יודעין רק סדר אחד ילך להם דזהו נמי בכלל ספק עסי' תקצ"ג: ב׳ דכל היום. אף על גב דמוסף נמי זמנה כל היום מ"מ לכתחל' אין לאחרה יותר מז' שעו' עסי' רפ"ו: ונ"ל דאם יש בעיר א' שופר ורוצ' לילך למקום שמתפללין ולשלוח עכו"ם שיביא לו השופר לשם והוא חוץ לתחום ויוכל לקיים שניהם אסור דהא יכול לילך ממקומו לעיר שיש בה שופר ואף על גב שלא יוכל להתפלל מ"מ תפל' הוא דרבנן ולא דחינן דרבנן מקמי דרבנן כמ"ש סי' תרנ"ה ומיהו י"ל כיון דתחומין דרבנן ה"ל שבות דשבות ושרי:
א׳ אפי' של מוסף ודאי כו'. הטעם שהתקיעה מן התורה והברכות מד"ס:
תקצ״ה:א׳תתקע״ז א׳ (ס"ק א) ספק משום דתקיעות דאורייתא ואפי' להפוסקים דס"ל ספק תורה מן התורה לקולא ומאי דקי"ל ספק תורה לחומרא הוא מדרבנן מ"מ עדיף ספק תקיעות מודאי ברכות אע"ג דשניהם דרבנן מ"מ התקיעות עיקר דאורייתא וה"ה בא' כו נמי בכלל ספק דהא מן התורה בא' מן הסדרים סגי אלא דמספקא לן באיזה מהן יוצא לכן מספקא עושים כלם כמש"ל סי' תק"צ כ"ש לרב האי דס"ל דבודאי יוצאים בכל א' מהסדרים כדלעיל אלא בהא מסופקים אם ברי לו שבמקום א' מתפללים ובמקום אחר יודעים לתקוע אבל אין יודעים יותר מסדר אחד ואותו סדר שיודעים ספק לו אם יתקעו ולדעת רב האי דבכ"א מהסדרים ודאי יוצא אין ספק שצריך ללכת למקום התוקעים דהוא ספק שמא לא יתקעו מ"מ הוי ספק תורה כנ"ל אלא לדעת שאר המפרשים דמה שאנו תוקעים תשר"ת תש"ת תר"ת הוא משום ספק ממש כה"ג אפשר דעדיף ילך למקום שמתפללים דעכ"פ הוי ודאי דרבנן משא"כ מקום התוקעים הוי ס"ס חדא שמא לא יתקעו כלל ואת"ל שיתקעו סדר א' דלמא באותו סדר שיתקעו אין יוצאים וס"ס אפי' בדאורייתא לקולא: תקצ״ה:א׳תתקע״ח א׳ (ס"ק ב) דכל היום כו' אע"ג דמוסיף נמי כו' דמלשון רמ"א דהכי עדיף לילך תחלה למקום שמתפללים דתקיעה זמנה כל היום ולכן הוקשה למ"א דהא גם תפלה זמנה כ"ה: ב׳ ורוצה לילך כו' ר"ל מעי"ט דבי"ט א"א דהא הוא חוץ לתחום: ג׳ מ"מ תפלה כו' רל"ל הא דרצו להתיר תחומין אינו משום מצות תקיעה שהיא דאורייתא דהא אפשר לילך למקום התוקעים אלא שעי"ז יפסיד התפלה אם כן מה שיעבור תחומין יהיה משום מצות תפלה וכיון דתפלה ג"כ דרבנן אין לדחות מפני תחומין דרבנן אבל אם כבר הלך מעי"ט למקום שמתפללים רשאי לשלוח חוץ לתחום עבור שופר דהוי השתא התרת תחומין משום שופר דהוא דאורייתא שפיר דמי: ד׳ ה"ל שבות דשבות דהא אמירה לגוי אפי' באיסור תורה אילו אלא שבות. ושרי במקום מצוה אפי' מצוה דרבנן וחוץ לי"ב מיל עסי' תקפ"ו ס"ק כ"ד:
לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.
בס"ד –
שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…