סימן תקסא – דין הרואה ערי יהודה וירושלים והמקדש בחרבנן – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקסא – דין הרואה ערי יהודה וירושלים והמקדש בחרבנן

א הָרוֹאֶה עָרֵי יְהוּדָה א בְּחֻרְבָּנָן אוֹמֵר: עָרֵי קָדְשְׁךָ הָיוּ מִדְבָּר, וְקוֹרֵעַ { וְאֵינוֹ חַיָּב לִקְרֹעַ אֶלָּא כְּשֶׁמַּגִּיעַ סָמוּךְ לָהֶם כְּמִן הַצּוֹפִים לִירוּשָׁלַיִם } (בֵּית יוֹסֵף). ב הָרוֹאֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם בְּחֻרְבָּנָהּ, אוֹמֵר: צִיּוֹן הָיְתָה מִדְבַּר שְׁמָמָה וְקוֹרֵע; וּכְשֶׁרוֹאֶה ב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אוֹמֵר: בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ (בּוֹ) אֲבוֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וְכָל מַחְמָדֵנוּ הָיָה לְחָרְבָּה, ג וְקוֹרֵעַ. וּמֵהֵיכָן חַיָּב לִקְרֹעַ, מִן הַצּוֹפִים; וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁיִּרְאֶה הַמִּקְדָּשׁ קוֹרֵעַ קֶרַע אַחֵר, וְכָל קְרִיעָה טֶפַח; וְאִם בָּא דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר, שֶׁאָז רוֹאֶה הַמִּקְדָּשׁ תְּחִלָּה, קוֹרֵעַ עַל הַמִּקְדָּשׁ, טֶפַח, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁיִּרְאֶה יְרוּשָׁלַיִם מוֹסִיף עַל קֶרַע רִאשׁוֹן כָּל שֶׁהוּא. ג אִם קָרַע עַל אַחַת מֵעָרֵי יְהוּדָה, אֵינוֹ חוֹזֵר וְקוֹרֵעַ כְּשֶׁיִּרְאֶה שְׁאָר עָרֵי יְהוּדָה; חוּץ מִירוּשָׁלַיִם, שֶׁחוֹזֵר וְקוֹרֵעַ עָלֶיהָ קֶרַע אַחֵר בִּפְנֵי עַצְמוֹ; וְאִם קָרַע עַל יְרוּשָׁלַיִם תְּחִלָּה, אֵינוֹ צָרִיךְ לִקְרֹעַ עַל שְׁאָר עָרֵי יְהוּדָה. ד כָּל הַקְּרָעִים הָאֵלּוּ בְּיָדוֹ וּמְעֻמָּד, וְקוֹרֵעַ כָּל כְּסוּתוֹ שֶׁעָלָיו עַד שֶׁיְּגַלֶּה אֶת לִבּוֹ, וְאֵינוֹ ד מְאַחֶה קְרָעִים אֵלּוּ לְעוֹלָם; אֲבָל רַשַּׁאי לְשָׁלְלָן, לְמָלְלָן, לְלַקְּטָן וּלְתָפְרָן כְּמִין סֻלָּמוֹת. ה הָיָה הוֹלֵךְ וּבָא ה לִירוּשָׁלַיִם, הוֹלֵךְ וּבָא תּוֹךְ ל' יוֹם, אֵינוֹ קוֹרֵעַ קֶרַע אַחֵר; וְאִם לְאַחַר ל' יוֹם, חוֹזֵר וְקוֹרֵעַ { וְהוּא הַדִּין בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבַמִּקְדָּשׁ.}

באר היטב – סימן תקסא – דין הרואה ערי יהודה וירושלים והמקדש בחרבנן

א א בחורבנן. אפי' יושבים בהם ישראל כיון שהעכו"ם מושלים עליהם מקרי חורבן. ב"י: ב ב בית המקדש. והנכנס עתה למקום מקדש חייב כרת שכלנו טמאי מתים. מ"א ע"ש: ג וקורע. עב"ח שחייב להשתחות ולקרוע ולבכות ולקונן ולומר מזמור אלהים באו גוים עד סוף וכשקורע מברך ברוך דיין אמת כי כל משפטיו אמת הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט וכו': ד ד מאחה. פירוש תפירה מיושרת: ה ה לירושלים. נ"ל דהרואה ירושלים תוך למ"ד יום אעפ"י שלא קרע כגון שדר בתוכו א"צ לקרוע על ערי יהודה. ומי שנולד בירושלים אפי' הגדיל א"צ (לברך) [לקרוע] דבקטנותו פטור וכשהגדיל א"צ (לברך) [לקרוע] דהא ראה אותן תוך ל' יום. מ"א:

מגן אברהם תקס״א – סימן תקסא – דין הרואה ערי יהודה וירושלים והמקדש בחרבנן

א׳ בחורבנן. אף על פי שיושבין בהן ישראל כיון שהאומות מושלים עליהם מקרי חורבן: ב׳ הרואה ירושלים. פסק הרמב"ם פ"ו מהלכות בית הבחירה שקדושת העזרה וירושלים קדשה לעתיד לבוא ועיין ביבמות דף פ"ב בתוס', והראב"ד הקשה דכמה מקומות במשנה אמרינן ואם אין מקדש ירקב וכו' אלא ע"כ לא קדשה לפיכך הנכנס עתה לשם אין בו כרת עכ"ל וכ' בכ"מ שזהו ודאי קושיא היא שהרי רבינו פסק כן בפ"ז מהלכות מעשר שני עכ"ל ול"נ דהרמב"ם ס"ל כגי' התוספו' במכות דף י"ט דאפי' למ"ד קדש' ל"ל בכור ומעש' לא מתאכלי ע"ש וא"כ דברי הרמב"ם שרירין וקימים והנכנס עתה למקו' המקדש חייב כרת שכולנו טמאי מתי' וכ"מ בשבועות דף י"ד ע"ב בתו' ונעלם כו' וכ"כ בס"הת וכ"כ באגודה בשבועות: ג׳ מן הצופים. פי' אף על גב דראה ב"ה או ירושלים קודם שיגיע לצופים לא חשיב ראיה דרחוק מקום הוא (ב"י) אבל התוס' בפסחים דף מ"ט כתבו דצופים הוי פירוש כל מקום סביב ירושלים יכולין לראו' משם עכ"ל והתי"ט כ' שגם דעת רש"י כן ע"ש: ד׳ שיגלה את לבו. ולכן יקרע בצד שמאל עבי"ד סי' ש"מ ס"ט: ה׳ מאחה. היינו תפירה מבפנים ואחר' עליה מבחוץ (טור) ורש"י פירש תפירה מיושרת: ו׳ ובא לירושלים. נ"ל דהרואה ירושלים תוך ל' יום אף על פי שלא קרע כגון שדר בתוכו א"צ לקרוע על ערי יהודה: ומי שנולד בירושלי' אפי' הגדיל א"צ לקרוע דבקטנותו פטור וכשהגדיל א"צ לקרוע דהא ראה אותן תוך ל' יום ועמ"ש סימן רכ"ד ובי"ד ססי' שצ"ו:

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים תקס״א

א׳ ערי יהוד'. משמע ולא ערי ישראל והקש' ב"י מפסוק ויבואו אנשי' משכם ומשילה ושומרון מגולחי זקן וקרועי בגדים ואלו היו ערי ישראל ותי' דהקריע' לא הית' עד שראו המצפה שהיא מערי יהוד' והאי בחורבנן היינו אפי' אם נתיישבו מקרי בחורבנן כיון שהם אינם ביד ישראל כן מסיק הב"י:

ספר מחצית השקל על אורח חיים תקס״א

אין

לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.

בס"ד –

שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א