סימן תפ – סדר כוס רביעי – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תפ – סדר כוס רביעי

א מַתְחִיל לֹא לָנוּ, א וְגוֹמֵר עָלָיו אֶת הַהַלֵּל; וְאֵינוֹ אוֹמֵר יְהַלְּלוּךָ, אֶלָּא אוֹמֵר אַחַר גְּמַר הַהַלֵּל הַלֵּל הַגָּדוֹל שֶׁהוּא מֵהוֹדוּ לַיְּיָ עַד עַל נְהָרוֹת ב בָּבֶל שֶׁהֵם כ"ו כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר נִשְׁמַת כָּל חַי וְיִשְׁתַּבַּח עַד מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל, ג וְאָז יֹאמַר יְהַלְּלוּךָ עַד מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת, וְשׁוֹתֵהוּ בַּהֲסַבָּה בְּלֹא בְּרָכָה תְּחִלָּה, { וּכְבָר נִתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן תע"ד דְּאָנוּ נוֹהֲגִין לְבָרֵךְ, } וּמְבָרֵךְ אַחֲרָיו עַל הַגֶּפֶן; וְאִם שׁוֹתֵהוּ בְּלֹא הֲסַבָּה, צָרִיךְ לִשְׁתּוֹת פַּעַם אַחֶרֶת בַּהֲסַבָּה, { וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן תע"ב סָעִיף ז', } וּמְבָרֵךְ לְפָנָיו בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן, לְפִי שֶׁהִסִיחַ דַּעְתּוֹ מִלִּשְׁתּוֹת עוֹד. { הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר שְׁפֹךְ חֲמָתְךְ וְכו' קֹדֶם לֹא לָנוּ } (רַ"ן פֶּרֶק ע"פ) { וְלִפְתֹּחַ הַפֶּתַח, כְּדֵי לִזְכֹּר שֶׁהוּא לֵיל שִׁמּוּרִים, וּבִזְכוּת אֱמוּנָה זוֹ יָבֹא מָשִׁיחַ וְיִשְׁפֹּךְ חֲמָתוֹ עַל הַעַכּוּ"ם } (מהרי"ב), { וְכֵן נוֹהֲגִין. וְיָכוֹל לִגְמֹר הַלֵּל אַף שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם סְעֻדָּה. } (רַמְבַּ"ם וְהַמַּגִּיד פ"ח).

באר היטב – סימן תפ – סדר כוס רביעי

א א וגו'. נראה דמי שאירע לו אבל בי"ט שלא נהג אבילתו קודם י"ט דגומר הלל אע"פ שאין אומרים הלל בבית האבל. ח"י ע"ש: ב בבל. ואין אומרים רננו צדיקים וגו'. אחרונים: ג ואז. ואנו נוהגין כדעת הטור והרא"ש לומר יהללוך עד מעולם ועד העולם אתה אל אחר הלל ואח"כ הני כ"ו כל"ח ונשמת חותם בישתבח עד חי העולמים וע' ט"ז ס"ס תפ"ו הפיוטים דהיינו אז רוב נסים וכו' ואומץ גבורותיך אומרין אחר שתיית הכוס שאינו אלא מנהג ב"ח ורש"ל. ומהר"ם היה שותה אחר הפיוטים ואחר כי לו נאה כדי שלא יהא צמא כשישכב וכ"ה בסידורים וכן המנהג. בלילה ראשונה יאמר אז רוב ניסים וכו' ולא יאמר בסיום ויהי בחצי הלילה ובלילה שניה יאמר אומץ גבורתיך וכו' ולא יאמר בסיום ואמרתם זבח פסח מט"מ מ"א. והח"י כתב ואין נוהגין כך רק אומרים הכל בשני לילות שוין נוהגין באלו המדינות למזוג כוס א' יותר מהמסובין וקורין אותו כוס של אליהו הנביא:

מגן אברהם ת״פ – סימן תפ – סדר כוס רביעי

א׳ עד על נהרות בבל. ואינו אומר רננו צדיקים וגו' (ד"מ): ב׳ מעולם ועד עולם. ולפי נוסחתינו הוא מעתה ועד עולם ומהרי"ל פסק כהטור שאומר יהללוך עד אתה אל ואח"כ נשמת וישתבח וחות' וכ"כ ב"ח ע"ש, הפיוטים דהיינו אז רוב נסים וכו' אומר אחר שתית הכוס שאינו אלא מנהג (ב"ח רש"ל) ומהר"מ היה שותה אחר הפיוטים ואחר כי לו נאה כדי שלא יהא צמא כשישכב וכ"ה בסידורי': בלילה ראשונה יאמר אז רוב נסים וכו' ולא יאמר בסיום ויהי בחצי הלילה ובליל' שניה יאמר אומץ גבורתך וכו' ולא יאמר בסיום ואמרתם זבח פסח (מט"מ):

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים ת״פ

א׳ הלל הגדול. כתבו התוס' דרננו צדיקים אינו מן המזמור ואין לאומרו וכ"ה במהרי"ו וכ' רש"ל דמ"ש בטופסי המחזורים ברכת בפ"הג אכוס ד' אחר אז רוב ניסים ואומץ גבורותיך אינו מן הראוי אלא בסוף חתימת ישתבח מיד יברך בפה"ג וישתה ויברך ברכה אחרונה ואח"כ יאמר דברים אלו ושאר פיוטים: ב׳ ואז יאמר יהללוך. עמ"ש בסי' שאח"ז:

ספר מחצית השקל על אורח חיים ת״פ

ת״פ:א׳ס״ד א׳ (ס"ק א) עד כו' וא"א רננו כי הוא תחילת מזמור שאחריו: ת״פ:א׳ס״ה א׳ (ס"ק ב) מעולם כו' כהטור כו' ואח"כ נשמת כו' הוא לאו דוקא. דמיד אחר הלל אומר יהללוך עד אתה אל: ב׳ ואינו חותם ואח"כ כ"ו כי ל"ח ואח"כ נשמת וישתבח וחותם כ"ה בטור: ג׳ בלילה כו' ולא יאמר בסיום ויהי כו' דאחר כל חרוז אומרים ויהי בחצי הלילה. אך תיבת ויהי בחצי הלילה שייך כל פעם לחרוז שאחריו ולכן בסיום הפיוט דאין חרוז אחריו לא יאמר ויהי בח"ה: ד׳ וכן בליל ב' בפיוט אומץ כו' לענין ואמרתם זבח פסח ועיין ח"י:

לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.

בס"ד –

שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א