א מִי שֶׁאֵין לוֹ א יַיִן בְּלֵיל פֶּסַח, מְקַדֵּשׁ עַל הַפַּת שֶׁמְּבָרֵךְ הַמּוֹצִיא ב וּבוֹצֵעַ, וּמַנִּיחַ יָדָיו עָלָיו עַד שֶׁגּוֹמֵר הַקִּדּוּשׁ, וּמְבָרֵךְ עַל אֲכִילַת מַצָּה, וְאוֹכֵל, וְאַחַר כָּךְ אוֹכֵל שְׁאָר יְרָקוֹת וּמְסַלֵּק הַשֻּׁלְחָן וְאוֹמֵר מַה נִּשְׁתַּנָּה וְכָל הַהַגָּדָה עַד ג גָּאַל יִשְׂרָאֵל, וּמְבָרֵךְ עַל הַמָּרוֹר, וְאוֹכֵל, וְאַחַר כָּךְ כּוֹרֵךְ מַצָּה וּמָרוֹר, וְאוֹכֵל. { הַגָּה: בְּלֹא בְּרָכָה. וּבִמְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִים לִשְׁתּוֹת מַשְׁקֶה הַנַּעֲשֶׂה מִדְּבַשׁ שֶׁקּוֹרִין מע"ד, יָכוֹל לִקַּח אוֹתוֹ מַשְׁקֶה לְאַרְבַּע כּוֹסוֹת אִם אֵין לוֹ יַיִן } (מַהֲרִי"ל). { וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין קִדּוּשׁ עַל שְׁאָר מַשְׁקִין, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סי' ער"ב } (סָעִיף ט'). וְלִי נִרְאֶה דִּלְעִנְיַן ד' כּוֹסוֹת יֵשׁ לִסְמֹךְ אַמַּאן דְּאָמַר דִּמְקַדְּשִׁין עַל שְׁאָר מַשְׁקִין אִם הוּא ד חֲמַר מְדִינָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן ער"ב.
א א יין. ע"ל סי' תע"ב ס"ק ט"ו דאם אין לו יין דיוצ' במי צמוקים אם יש בהם לחלוחית כשמעצרין אותן ע"ש וכ' המ"א נ"ל דמי שאין לו אלא כוס א' יקח אותו לקידוש ואם יש לו שני' יקח אותם לקידוש ולברכת המזון ואם יש לו שלשה יעשה בהם שלש כוסות ראשונות ע"ש. והח"י כ' ול"נ דאם הוא בליל ראשון ויש לו רק שני כוסות יקיים כוס א' על ליל שני ע"ש. ודוקא כשאין לו אלא ב' כוסות אבל אם יש לו ד' כוסות לבד צריך ליטול כולם בליל ראשון כמש"ל סי' תע"ב ס"ק. ט"ז ע"ש. וכ"כ בתשובת שבות יעקב ח"ב סי' י"ד ע"ש: ב ובוצע. דהיינו שמפריש תחלה האמצעית ונוטל החציה לאפיקומן כדלעיל סי' תע"ג ותע"ה. מ"א ע"ש: ג גאל. אבל יהללוך לא יאמר בחתימה להלל לפי שנתקן על הכוס ועמ"א. ד חמר. וכ' המ"א דאפי' במקום שכל השנה אין רוב שתייתם במי דבש מ"מ אם בפסח רוב שתייתם ממנו נקרא חמר מדינה. והח"י כ' דאין להקל כ"א דוקא במקום שרגילין לשתותו כל השנה ע"ש. לאקרי"ץ או עפי"ל טרנ"ק אם הוא שתיית רוב המון מותר ליקח אותו לארבע כוסות אם אין לו מע"ד ויין עמ"א. ועסי' תע"ב ס"ק ט"ו מש"ש:
א׳ נ"ל דמי שאין לו אלא כוס א' יקח אותו לקידוש דהא י"א דב"ה אינה טעונה כוס ואם יש לו שנים יקח לקידוש ולב"ה ואם יש לו ג' יקח לקידוש ועל כוס שני יאמר ההגדה עד גאל ישראל ועל השלישי יברך ב"ה ואחר כך יאמר חצי הלל בלא כוס, כתב ב"י בשם א"ח מי שעוש' סדרו על הפת אינו מברך לא גאלנו ולא יהללוך כי שתיהם ברכות של כוס עכ"ל אבל פה בש"ע כ' כדברי הרי"ף שאומר גאל ישראל דטעמ' דההגד' נתקנ' על המצ' שעונין עליה דברים הרב' אבל יהללוך לא יאמר בחתימ': ובוצע. פי' פורס המצ' הא' והשני' לא יבצע עד שיברך על א"מ כמ"ש סי' תע"ה וכ"מ בב"ח ומ"מ צ"ע למה לא יבצע האחד קוד' קידוש דמ"מ יהי' לו לחם משנ' לכן נ"ל דדברי' אלו לקוחים מדברי הרי"ף שס"ל דאין צריך אלא ב' מצות אבל אנו שלוקחין ג' בוצע הא' קודם קידוש דהא מספק' לן אם צריך לברך המוצי' על פרוס' וכמ"ש סי' תע"ה וכ"מ בב"ח ואם חל במ"ש עסי' רצ"ו: ב׳ שאר ירקות. ומברך עליהם בפה"א דהוי כדברים הבאים שלא מחמ' הסעוד' כיון שאין מלפתין בהם הפת לבוש וכ"מ בהרא"ש ובמרדכי שדוקא מרור שהוא חוב' לאכול עם המצה י"א דמצה פוטרתו אבל לא בשאר ירקות אבל בתו' משמע קצת דגם ירקות פת פוטרתן (עסי' קע"ז) ומ"מ נ"ל דיש לברך עליהם דאותן ירקות שאנו אוכלים דהיינו פיטרזי"ל אין ממשיכין תאות המאכל: ג׳ אם הוא חמר מדינה. נ"ל דאפי' במקום שכל השנה אין רוב שתיית העם במי דבש מ"מ אם בפסח רוב שתיתם ממנו נקרא חמר מדינה עמ"ש סי' קפ"ב וכ"מ בב"ח בשם רש"ל משום דבפת איכא דעות חלוקות לכן מוטב ליקח שאר משקין ולפי מ"ש לברך ב"ה על קוו"ס או באר"שט אם הוא שתיית רוב ההמון וא"כ אפשר דגם כאן אם שתיית רוב ההמון לקרי"ץ או עפי"ל טרא"נק נותר ליקח אותו לד' כוסות אם אין לו מע"ד ויין:
אין
תפ״ג:א׳ע׳ א׳ כתב מ"א נ"ל דמי כו' דב"ה אינה ט"כ. א"כ קידוש חשוב יותר מבה"מז כ"ש שחשוב יותר משני כוסות אחרונות דבהמ"ז חשיב מהם. כמ"ש אח"ז וכוס בהמ"ז משאר ב' הכוסות דבהמ"ז תדיר. וכוס של הגדה קודם לכוס הלל שהגדה עיקרת בלילה זאת. וגם הוא קדום אמירתו לאמירת הלל לא יעבור על המצוה ויקחנו לכוס ג': תפ״ג:א׳ע״א א׳ (ס"ק ב) שאר כו' וכ"מ בהרא"ש ומרדכי שדוקא מרור כו' ר"ל שהם חולקים על רשב"ם דס"ל דברכת בפה"א של ירקות פוטרת את המרור אלא ברכת המוציא פוטר את המרור וכמ"ש לעיל סי' תע"ג ס"ק ח"י ע"ש. כתבו הרא"ש ומרדכי הטעם שכיון שהמרור הוא חובה למצה הוי כדברים הבאים מחמת סעודה דברכת המוציא פוטרתן וכדלעיל סי' קע"ז. א"כ בשאר ירקות הבאים רק לצורך טיבול משום היכר' לא שייך ה"ט צריך לברך עליהם. אבל בתו' דף קט"ו ע"א ד"ה והדר אכיל כו' שכתבו דמה"ט נפטר המרור בברכת המוציא דהוי כדברים הבאים מחמת סעודה וז"ל שהרי ירקות גוררים הלב כו' עכ"ל. ר"ל ממשיכים תאות המאכל וא"כ י"ל דה"ה בירקות הבאים לטיבול גוררים הלב ולאו דוקא מרור: תפ״ג:א׳ע״ב א׳ (ס"ק ג) אם הוא כו' משום דבפת איכא דעות חלוקים ר"ל ניהו דבש"ע העתיק הדין כיצד יעשה אם מקדש על הפת. אבל בטור וב"י יש מחלוקת בדבר ויש כתבו סדר אחר ע"ש. ולכן טוב יותר לקדש על מי דבש לאפוקי נפשיה מפלוגת'. ולפי מ"ש בסי' קפב בשם רש"ל. אם שתיית רוב המון לאקרי"ץ או עפי"ל טראנק מותר כו' אע"ג דלעיל סי' קפ"ב כתב בפשיטות וז"ל ונ"ל דמשקין שרגילין לשתות בפסח כגון מי תפוחים ומי לקרי"ץ אינן חמר מדינה כיון שאין רגילים לשתות כל השנה עכ"ל צ"ל דמ"ש כאן אם שתיית רוב המון כו' ר"ל שכל השנה שתיית רוב המון מי תפוחים ולקרי"ץ משא"כ מי דבש חשובים וסגי אם בפסח רוב שתייתם ממנו:
לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.
בס"ד –
שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…