סימן תיד – שלא לערב אלא לדעתו – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תיד – שלא לערב אלא לדעתו

א אֵין מְעָרְבִין עֵרוּבֵי תְּחוּמִין לְאָדָם אֶלָּא לְדַעְתּוֹ, שֶׁמָּא אֵינוֹ רוֹצֶה לְעָרֵב בְּאוֹתוֹ רוּחַ שֶׁרָצָה זֶה; חוּץ מִבְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים אֲפִלּוּ אֵינָם סְמוּכִין עַל שֻׁלְחָנוֹ וְעַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים. וַאֲפִלּוּ מִחוּ בּוֹ שֶׁלֹּא לְעָרֵב עָלָיו, וַאֲפִלּוּ עֵרְבוּ הֵם עֵרוּב אַחֵר, אֵינוֹ כְּלוּם. אֲבָל בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים אֲפִלּוּ סְמוּכִים עַל שֻׁלְחָנוֹ, וְעַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים וְאִשְׁתּוֹ, אֵינוֹ מְעָרֵב עֲלֵיהֶם אֶלָּא מִדַּעְתָּם. וְאִם עֵרֵב עֲלֵיהֶם וְשָׁמְעוּ וְשָׁתְקוּ וְלֹא מִחוּ, יוֹצְאִים בְּעֵרוּבוֹ. אֲבָל אִם מִחוּ בּוֹ אוֹ שֶׁעֵרְבוּ הֵם עֵרוּב אַחֵר לְעַצְמָם, אֵין עֵרוּבוֹ עֵרוּב לָהֶם. ב קָטָן בֶּן א שֵׁשׁ שָׁנִים אוֹ פָּחוֹת, יוֹצֵא בְּעֵרוּב אִמּוֹ וְאֵין צָרִיךְ לְהַנִּיחַ עָלָיו מְזוֹן ב' סְעֻדּוֹת לְעַצְמוֹ.

באר היטב – סימן תיד – שלא לערב אלא לדעתו

ב א שש שנים. עיין ט"ז בסי' תר"מ ס"ב ע"ש. ועיין מ"א כאן:

מגן אברהם תי״ד – סימן תיד – שלא לערב אלא לדעתו

א׳ אפי' אין סומכין. כדי לחנכן במצות דהא אין מערבין אלא לדבר מצוה עסי' שס"ו ס"י: ב׳ או פחות. ובסי' תר"מ ס"ב משמע דאם הוא חריף וא"צ לאמו ואפי' בן ה' אינו יוצא בעירוב אמו: ג׳ יוצא בעירוב אמו. אף על גב דאין מערבין אלא לדבר מצוה וקטן לאו בר מצוה הוא מ"מ כיון דא"א להיות בלא אמו יוצא עמה א"נ בקטן נמי שייך מצוה כדי לחנכו (תוס') ולפ"ז דוקא בקטן בר הבנה דשייך ביה חינוך עסי' שמ"ג וסי' ש"ח סכ"א:

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים תי״ד

אין

ספר מחצית השקל על אורח חיים תי״ד

תי״ד:תנ״א א׳ (ס"ק א) אפילו כו' כדי לחנכם כו' עסי' שס"ו ר"ל אף על גב דשם י"א דקטן שאינו סמוך על שלחן אביו מיקרי גדול מכל מקום כתב הרא"ש דהכא מודה דדין קטן יש לו וז"ל דטעמא דקטנים כדי לחנכם במצות והכא נמי איכא חינוך דא"מ אלא לד"מ עכ"ל ור"ל דעכ"פ בדין חינוך סומך על אביו: תי״ד:תנ״ב א׳ (ס"ק ב) או פחות כו' ובסי' תר"מ סעיף ב' כו' דשם כתב קטן הצריך לאמו פטור מן הסוכה ובן ה' כשהוא חריף חייב בסוכה מצד חינוך יבירוש' מדמה עירוב לסוכה עיי"ש בהרב"י: תי״ד:תנ״ג א׳ (ס"ק ג) יוצא כו' ולפ"ז כו' ר"ל לתי' השני דהתוס': ב׳ וסי' ש"ח סעיף מ"א כצ"ל רוצ' לומ' דמבואר שם דצריך להיו' קטן שמניח רגלו א' ומגביה רגלו א' ואז שרי לדדו אבל לנושאו אפי' כה"ג אסור אפי' בכרמלי' וע"ש:

לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.

בס"ד –

שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א