סימן תג – דין בקעה שהקיפוה עכו"ם – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תג – דין בקעה שהקיפוה עכו"ם

א שָׁבַת בְּבִקְעָה וְהִקִּיפוּהָ עַכּוּ"ם בְּשַׁבָּת מְחִצּוֹת לַדִּירָה, אֵינוֹ הוֹלֵךְ בָּהּ אֶלָּא א אַלְפַּיִם אַמָּה שֶׁאֵינָהּ כֻּלָּהּ כְּאַרְבַּע אַמּוֹת כֵּיוָן שֶׁלֹּא שָׁבַת בַּאֲוִיר הַמְּחִצּוֹת, וּמְטַלְטֵל בְּכֻלָּהּ עַל יְדֵי זְרִיקָה שֶׁיָּכוֹל ב לִזְרֹק אֲפִלּוּ חוּץ לְאַלְפַּיִם שֶׁהֲרֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד גָּמוּר הִיא כֵּיוָן שֶׁהֻקַּף לַדִּירָה. { אֲבָל לְטַלְטֵל מַמָּשׁ חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת, אָסוּר אֲפִלּוּ } ג { תּוֹךְ אַלְפַּיִם, } (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תּוֹסָפוֹת הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי פֶּרֶק מִי שֶׁהוֹצִיאוּהוּ).

באר היטב – סימן תג – דין בקעה שהקיפוה עכו"ם

א א אלפים. ובסימן ת"ה ס"ו דמהלך כולה אע"פ שלא שבת התם אקילו גביה כיון דאין לו אלא ד"א משא"כ כאן דיש לו אלפים בלאו הכי. רש"י: ב לזרוק. דוקא בחפצים של אדם שיש לו תחום אחר דאל"כ הרי אסור להוליכה חוץ לתחום כמ"ש סי' שצ"ז ס"ג. מ"א: ג תוך אלפים. כיון דא"א לו לטלטל חוץ לאלפים בתוך אלפים נמי אסור דנפרצה במילואה למקום האסור. וט"ז חולק ופסק כרש"י דבתוך אלפים מותר לטלטל כדרכו ע"ש:

מגן אברהם ת״ג – סימן תג – דין בקעה שהקיפוה עכו"ם

א׳ כיון שלא שבת. ובסימן ת"ה ס"ו דמהלך כולה אף על פי שלא שבת התם אקילו גביה כיון דאין לו אלא ד"א משא"כ כאן דיש לו אלפים בלא"ה (רש"י): ב׳ לזרוק. דוקא בחפצים של אדם שיש לו תחום אחר דאל"כ הרי אסור להוליכה חוץ לתחום כמ"ש סי' שצ"ז ס"ג: ג׳ אסור אפי' כו'. דכיון דא"א לו לטלטל חוץ לאלפים בתוך אלפים נמי אסור דנפרצה במילואה למקום האסור:

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים ת״ג

א׳ כיון שלא שבת באויר המחיצות. זה אסור לענין שלא נחשוב כל ההיקף כד"א אבל לענין איסור טלטול לא איכפת לן בזה כיון שיש מחיצות עכ"פ עכשיו: ב׳ אבל לטלטל כו'. ברש"י כתוב וז"ל מטלטל בכולה אפי' חוץ לאלפים שאין לו רשות להלך מותר לטלטל על ידי זריקה כלומר מותר לזרוק שם דקי"ל מחיצה העשויה בשבת שמה מחיצה וממילא שמעי' דמתוך אלפים מטלטל כדרכו והא מחיצות נינהו עכ"ל והתו' כתבו וז"ל נראה לר"י דאף תוך אלפים מטלטל על ידי זריק' אבל כי אורחיה אינו מטלטל אלא ארבע אמות דלענין טלטול כי אורחיה נפרצה למקום האסור לה עכ"ל ואני איני כדאי להכריע מ"מ נ"ל דהדין עם רש"י דלא מקרי למקום האסור לה אלא אם אסור שם מצד עצמו של זה הדבר כעין ההיא דפרש"י על מלתא דרב הונא דס"ל אינו מטלטל אפי' ע"י זריקה אלא ד"א מטלטל כי אורחי' ותו כלל לא ופרכינן ונטלטל בכולו ע"י זריקה ומשני שמא ימשך אחר חפצו באלפי' מיהת ליטלטל כי אורחי' משום דהו' כמחיצ' שנפרצה במילוא' למקום האסור לה ופרש"י דאלפים דיליה נפרצים חוץ לאלפים דאסורין ליה משום גזירה שמא ימשך אחר חפצו דהא אין הפסק ביניהם והוה נפרץ במילואה למקום האסור לה היינו שאסור שם הטלטול עצמו דשמא ימשוך אחר החפץ משא"כ כאן לשמואל דמתיר לטלטל ע"י זריקה אפי' חוץ לאלפים סבירא ליה דמן הדין מותר לטלטל בכולה אפי' כי אורחי' כיון דיש מחיצות אלא כיון דא"א לו לילך שם חוץ לב' אלפים מצד שלא שבת באויר מחיצות היאך יטלטל שם א"כ אין איסור על הטלטול עצמו ואדרבה מצינו היתר כגון שאנסוהו עכו"ם לילך חוץ לאלפים שם ודאי מותר בטלטול מצד איסור טלטול אז כיון שאנוס על ההליכה מ"ה אין שייך כאן נפרץ למקום האסור לה ובהא ניחא לי דל"ת דברי רש"י סתרי אהדדי והוא חילוק נכון ואמיתי וראוי לקבוע להלכה:

ספר מחצית השקל על אורח חיים ת״ג

ת״ג:שצ״ח א׳ (ס"ק א) כיון כו' ובסי' ת"ה כו' דאם הוציאוהו העכו"ם בע"כ חוץ לתחומו ונתנוהו תוך עיר אחרת המוקפת חומה מהלך את כולה אע"ג דביצא חוץ לתחום אין לו רק ד"א כיון שנתנוהו בעיר כל העיר נחשב כד' אמות ואע"ג שלא שבת באויר מחיצות העיר מבעוד יום: ב׳ כיון דא"ל אלא ד' אמות. ר"ל אי כל העיר לא היה נחשב כד"א לא היה רשאי לילך כ"א ד"א כדין יצא חוץ לתחו': ת״ג:שצ״ט א׳ (ס"ק ב) לזרוק כו' הרי אסור להוליכה כו' דהא הכלים הם כרגלי הבעלים: ת״ג:ת׳ א׳ (ס"ק ג) אסור כו' למקום האסור ר"ל לענין טלטול הוא נפרץ למקום האסור:

לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.

בס"ד –

שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א