——–
הקשו התוספות בפסחים (דף קה:) על הא דאמרינן ש"מ טעמו פגמו. אמאי לא טעים ליה בידיה או בכלי אחר כדאמר באלו דברים ותירצו י"ל בכוס חובה כגון הבדלה ובהמ"ז וקידוש צריך לשתות מכוס שיש בו רביעית הלכך לא אפשר למיטעם בידיה או בכלי אחר אבל בברכות דלא מיירי בכוס חובה אפשר לתקן ע"י דטעים ליה בידיה. והביאו גם בחידושי הריטב"א שם: הקשו בתוספות אמאי לא טעם ליה ביד או בכלי אחר ותירצו דצריך לשתות מכוס שיש בו רביעית.
ש"מ בכוס חובה של ברכה צריך שיעור ולשתות ודוקא ממנו אלא שמרן בשו"ע (או"ח סימן רעא סעיף יא) אינו פסק כן מדכתב אם אין לו אלא כוס אחד, מקדש בו בלילה ואינו טועם ממנו, שלא יפגימנו, אלא שופך ממנו לכוס אחר וטועם יין של קידוש מהכוס השני, וכו' וכ"כ הבן איש חי (ש"ב פ' בראשית אות כב) נמצא שבדיעבד יכול לטעום לאחר ששפך לכוס אחרת דהיינו אע"פ שיש לו שיעור שתי כוסות ויכול להערות לכוס השניה ולשתות מהכוס הראשונה אין צורך או חיוב לזה ודי לו שטועם מהכוס השניה ודלא כדברי התוס' הנ"ל דבעי לטעום בדוקא מהכוס שקידש בה.
והרגיש בזה המג"א (ס"ק כד) שמדברי התוספת שם כתבו דכוס של חובה צריך לטעום מכוס שיש בו רביעית וכ"כ האגודה וא"כ הכא טועם מהכוס הראשון ואחר כך מוסיף עליו מהכוס הב' וכמ"ש סימן קפ"ב ס"ו וכ"מ ברא"ש פ' ח' דברכות ע"ש ובודאי אלו ראה הרב"י דברי התוספות באותו פעם היה פוסק כותייהו עכ"ל. וכ"כ בעל המשנ"ב (ס"ק נא) שהמג"א הסכים לדעת התוספות דכוס של חובה צריך להיות הטעימה דוקא מכוס שיש בו רביעית יין וע"כ הנכון שיעשה כך ישפוך מתחלה מהכוס הראשון לתוך כוס אחר ויזהר שישאר בו רביעית יין ויטעם מהכוס הראשון כשיעור מלא לוגמיו ואח"כ ישפוך היין שבכוס אחר לתוך כוס זה דבזה נתקן פגימתו. וגם כף חיים (באות סט) כתב כדברי המג"א מטעם שהוא ע"פ הסוד. נמצא לפי זה דבעי למקדש לשתות בדוקא מהכוס שקידש עליו. ולפלא שהבן איש חי שדרכו ע"פ הסוד לא כתב כן.
וכדבריהם העלה גם בשו"ת משנה הלכות (חלק יא סימן קנז) שהעיקר שהמברך שותה מן הכוס שקידש עליו דמבואר דהטועם מכוס חובה צריך לשתות מכוס שיש בו רביעית דוקא ולא מכוס אחר ואותו הכוס שבירך עליו דוקא שיש בו רביעית ולא בכלי אחר וכ"ש לא בכוס קטן שאין בו רביעית, והניף ידו שנית (בסימן קנח) שכתב נראה מדברי התוס' דכוס של חובה צריך לשתות מאותו כוס שיברך עליו ולא מכלי אחר כגון להריק לכלי אחר ולשתות כולו או מקצתו והגם שיש לדחוק בדברי התוס' מ"מ נראה הדברים כפשוטן וא"כ יפה עשו אבותינו ורבותינו וכהלכה והמשנים עושים שלא כהלכתא. והכין נראין פשטות דברי התוס' ועיין מג"א סי' רע"א דכוס של חובה צריך להיות הטעימה דוקא מכוס שיש בו רביעית יין והביאו גם במ"ב שם אות נ"א עכת"ל. ונראה לי דיש לפרש דגם מרן בעי לכתחלה לשתות בדוקא מכוס הקידוש עצמו והכי דייק מדבריו (בסימן רעא סעיף יג) שכתב וז"ל: צריך לשתות מכוס של קידוש וכו' עכ"ל, מדכתב לשתות מכוס של קידוש משמע בדוקא יש לנהוג כן ע"ש.
לסיכום יש לדקדק ולשתות דוקא מכוס הקידוש עצמו.
פירות הנושרים:
1. בדיעבד ניתן למזוג לכוס אחר לשתות ממנו.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
מועדי ניסים
הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5