——–
שאלה: אדם שלא נצרך לאכילה כדי שיוכל להתענות כראוי, ואינו מרגיש שום מיחוש גם בלא אכילה קודם התענית, האם מחוייב הוא לאכול בערב יום הכיפורים, או רשאי להתענות ולא לאכול כלל בערב יו"כ.
תשובה: מהמבואר בגמ' (פסחים סח:) חזינן דחייב לאכול, דאיתא התם: מר בריה דרבינא כולה שתא הוה יתיב בתעניתא, לבר מעצרתא ופוריא ומעלי יומא דכיפורי. עצרת, יום שניתנה בו תורה. פוריא, ימי משתה ושמחה כתיב. מעלי יומא דכיפורי, דתני חייא בר רב מדפתי ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש, וכי בתשעה מתענין והלא בעשירי מתענין, אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשעה בו מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי. – וחזינן, דהגם שהיה מתענה כולה שתא, אפ"ה בעיו"כ לא היה מתענה, ומשמע שאסור להתענות בעיו"כ.
וכן נפסק בשו"ע (תרד, א): מצוה לאכול בערב יום הכפורים ולהרבות בסעודה, הגה ואסור להתענות בו אפילו תענית חלום (מהרי"ל). – ואף שבמג"א (סק"א) נתקשה בזה, מ"מ גם לדעתו זהו דוקא כשיתענה רק עד סעודה המפסקת, אבל לא שאין אוכל כלל.
אולם מגירסת שאילתות דרב אחאי גאון (שאילתא סז) חזינן, דמר בריה דרבינא היה מתענה בעיו"כ, שגורס: מר בריה דרבינא הוה יתיב בתעניתא כולה שתא, לבר מן תרי יומי דעצרתא יום שניתנה בו תורה, ולבר מן תרי יומא דפורייא משום ניסא. – ומבואר דבערב יוה"כ היה מתענה. ולכאורה תמוה, דהאיך היה בתענית גם בערב יוה"כ, והרי מצוה לאכול בעיו"כ, וכדקיימא לן בשו"ע.
ולכאורה יש לתלות שאלה זו במחלוקת הראשונים שהזכרנו (בסימן הקודם), מפני מה נצטוינו לאכול בערב יוה"כ, דלדעת הראשונים דטעם האכילה בתשיעי הוא רק כדי שיוכל לסבול התענית, א"כ בנידו"ד שאף בלא שיאכל יוכל לסבול את התענית, א"כ אינו חייב באכילה עיו"כ. – שוב ראיתי להנצי"ב בהעמק שאלה על השאילתות (שאילתא קסז אות יב) שמיישב בזה גירסת השאילתות, דהרי לדברי הראשונים אין באכילת עיוה"כ מצוה אלא כדי שיוכל להתענות ביוה"כ, א"כ מר בריה דרבינא שלא היה נצרך לזה, שבלאו הכי ג"כ היה יכול לסבול התענית, א"כ מובן שפיר אמאי היה מתענה גם בעיוה"כ.
ואילו אי נימא דטעם האכילה מפני שינוי וסת, והיינו שצום הבאה אחרי תענוגי אכילה ושתיה קשה יותר מתענית רגילה, א"כ הגם שיכול לסבול את התענית גם בלא אכילה, מ"מ הרי מצות העינוי מתקיימת יותר כאשר מרגיש בצער העינוי, ולכן צריך לאכול. – וכל שכן לדעת השלה"ק ובנו הגה"ק רבי שעפטיל ושאר האחרונים עפ"י הזוה"ק, דהאכילה בתשיעי היא מצוה עצמית ולא מחמת התענית שלמחרת, והיינו מפני שנצטוינו על שני עינוים עינוי הגוף ועינוי הנשמה, א"כ פשוט דחייב באכילה כיון דבעינן גם עינוי לנשמה.
ובפרט לדעת רש"י במסכת ר"ה, דהאכילה בתשיעי מצוה באנפי נפשה היא, או כדי שירגיש יותר בצער העינוי, או מפני שהיא מצוה עצמית, עכ"פ איך שנפרש בדבריו הרי לגבי נידו"ד אין נפק"מ בין הפירושים, ואליבא דתרוייהו צריך לאכול בעיו"כ, שהרי אין טעם האכילה מפני שיוכל לסבול את התענית.
ולדינא, היות וגירסת הש"ס דילן דמר בריה דרבינא לא היה מתענה בעיו"כ, וכדקיימא לן בשו"ע דאסור להתענות בעיו"כ, א"כ פשוט דמצוה לאכול בעיו"כ אף לאדם שלא נצרך להאכילה בעבור שיוכל להתענות כראוי. – ויעויין בשדה חמד (אסיפ"ד, מערכת יום הכיפורים אות ג) שכתב על דברי הנצי"ב, דאף כי דבריו נכונים ליישב גירסת השאילתות, מ"מ אין להורות כן, שהרי מסתימת הפוסקים שאסרו להתענות בערב יוה"כ אפילו תענית חלום, ולא חלקו דמי שיודע שיכול להתענות למחר אף אם לא יאכל יתענה, מוכח דאין לסמוך על זה וחייב לאכול, עיי"ש.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א
קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5