——–
שאלה: צילם בחנות ששה עותקים, ולא החזיר את המכונה למצב רגיל שמצלם פעם אחת, ובא אחר ובלא תשומת לב ניגש למכונה וצילם, ויצאו ששה דפים, האם צריך לשלם עליהם. – או שמא כיון שאינו צריך רק צילום אחד ונתכוין לצלם רק פעם אחד, אינו חייב על השאר, ועל הראשון לישא את ההפסדים, לפי שלא החזיר את המצב לקדמותו.
תשובה: הנה זה פשוט, דכשיש שילוט בחנות ליד המכונה שכל המצלם לבד ישא בכל היזק שיגרום, וגם נרשם על לוח המכונה מספר שמראה על כמות העותקים שידפיס, הראשון פטור מלשלם, דהיה לו להשני להסתכל מתחילה על כמה עותקים מכוון, וכדמצינו בש"ס דבמקום ד"איבעי לעיוני" אין מחייבים (ראה ב"ק כז:, לב. ב"מ מב: מכות ח. בכורות יג:), ולכן פשוט דהשני חייב לשלם דהיה צריך לראות שהלחצן מכוון לששה עותקים.
אלא שיש לעיין כמה צריך לשלם, דאם הניח המוכר שילוט מפורש דבאופן שמצלם לבד ישלם על כל תקלה, פשוט שצריך לשלם מחיר מלא שמשלמים על צילום. אבל אם אין הוראה מפורשת על המכונה שישא בכל ההוצאות, ומחייבים אנו אותו רק משום דאיבעי לעיוני לפני שצילם, יתכן שצריך לשלם רק כמזיק, דהיינו רק את תשלום ההפסדים, ולא כקונה ממש, כמו שכתב הסמ"ע (חו"מ סימן שסב סקכ"ב) שרצון התורה להקל על המזיק מדכתיב ובער בשדה אחר, שישומו לו את היזק השדה על ידי שדה אחר, עיי"ש. ולכן יפשרו ביניהם, שישלם את הוצאות הדפים והדיו, ולא מחיר מלא.
ומיהו יש להסתפק בזה, דהסמ"ע שם הביא (מסימן שצ"ד), דמיירי באופן שהזיקה הבהמה בית סאה, דאז שמין אותה בששים. וכן (בסימן שס"ב) מיירי כך, עיי"ש. והיינו דבאמת משלם "כל" מה שהזיק רק שמין ההיזק באופן שיקל על המזיק, דהיינו שאין שמין כמה משלמין על סאה אחת בלבד, רק שמין אותה בששים, כלומר כמה נמכר ששים בית סאה קודם שהזיקה, ובכמה נמכר לאחר הנזק, ופחת זה משלם בעל הבהמה. – אבל הכא אפשר שאם לא ישלם כקונה, נמצא שאינו משלם כל מה שהזיק, דהרי הפסיד להמוכר שאינו יכול למכור דפים אלו ולהשתמש בדיו של הצילום. והוי כמו המזיק כלים בחנות למכור דיל"ע כמה משלם, אם כמזיק כלים סתם, או כפי מה שהפסיד המוכר, ולפי זה היה צריך לשער בנידו"ד ג"כ בששים, דהיינו שידוע דכשמצלמים הרבה דפים המחיר זול יותר, וא"כ ישער כמה עולה ששה צילומים במחיר הזול, ואת זה ישלם *, ויל"ע בזה.
* בשאלה זו יש להאריך הרבה, ואציין רק שכבר דן בזה בספר ערך שי (חו"מ סימן שמ ד"ה חייב), והעלה דאף שהחנוני קונה בזול מפני שקונה הרבה בפעם אחת, מ"מ חייב המזיק לשלם כפי שנמכר בחנות. וכן משמע מגמרא (ב"מ צט:) בהא דגזל חביצא דתמרי ואית בה חמשין תמרי [פירש"י: תמרים המדובקים יחד קרי חביצא ואית בהן חמשין תמרי] אגב אהדדי מזדבן במ"ט [פירש"י: הלוקח יחד אינו נותן בהם אלא מ"ט פרוטות, כדי שיחזור וימכור אחת אחת וישכור פרוטה] חדא חדא בנו"ן, משלם מ"ט. מוכח דאם גזל תמר חד משלם פרוטה.
ובספר חשוקי חמד להגר"י זילברשטיין שליט"א (עמ"ס ב"מ עמ' תכא) העיר חכ"א מדעת עצמו מגמרא זו, ודחאו, כי התם מיירי כשהזיק לסיטונאי, אלא שאותו סיטונאי יכול למכור בקמעונות לכל יחיד ויחיד, ויכול גם למכור לקמעונים, ודנה הגמרא כמה חייבים לשלם לו. אולם בעניננו בעלי המכולות לעולם לא משלמים את המחיר המלא בעד בקבוק יין, כי תמיד קונים בסיטונאות, ואצלם הנזק של בקבוק אחד מתחלק לאחד חלקי מאה, כי אנשים הללו קונים בזול בגלל הכמות הגדולה שהם רוכשים, ועל זה אין לנו ראיה מהגמרא הנ"ל, כי בעל התמרים, לא קנאם מסיטונאי אלא גידלם וקטפם מחצר ביתו, והמחיר הוא כפי שהוא נמכר, עיי"ש.
ולמעשה העלה בספר חשוקי חמד (עמ"ס מגילה עמ' שסב), דזה פשוט שצריך לשלם שנאמר (ב"ק ה.) אדם מועד לעולם, אלא שיאמר לבעל המכולת כשתקנה שוב בקבוקי יין, קנה לי עוד אחד במחיר שאתה משלם, וקח לך את הבקבוק תמורת הבקבוק ששברתי. ואם המנהג שבעל המכולת מקבל החזרים מהמשווק, בהצגת הבקבוק השבור, פטור המזיק לשלם לבעל המכולת, עיי"ש באריכות משא ומתן נפלא.
אך כל זה באופן שאכן אין לבעל המכולת הפסד מזה, כגון ששבר בקבוק יין רגיל שיש ממנו הרבה בחנות ולא הפסיד מזה. ואין הדברים אמורים באם נוצר מזה הפסד למוכר, וכמו דהוי עובדא באחד שלקח לבחור בביתו "בית מגילה מוכסף" ליתנו לחתן לכבוד פורים, ובערב פורים ממש החזירו לבעל החנות, ולא רצה לקבלו חזרה בטענה שמסוג זה הכל נמכר, ואילו היה מחזירו לפני כמה ימים היה יכול להרויח על זה כסף, אבל כעת כבר לא יצליח למכור, ובשנה הבאה כנראה יהיה כבר סוג אחר שיקנו, ונמצא שהפסיד את המוכר דמים ממש, ולא רק את שוויו שקנה מהמפעל. ואע"ג דעל הריוח הוא רק גורם שלא הרויח, וההיזק הוא רק הסכום ששילם למפעל. בכל זאת י"ל, דחשיב יותר היזק מסתם בקבוק שנשבר בחנות ומקבל את אותו הריוח מבקבוק אחר שיכול למכור כל הזמן, וא"כ אולי הוי יותר היזק, ויל"ע אתו"ד, ואכהמ"ל בזה.
וכל זה באופן האמור, אך יותר נראה דשאלה זו תלויה במציאות, דהיינו כיצד דרך האנשים להשתמש במכונת הצילום שבחנות, דיש חנויות שאין פרנסתם מהצילום, אלא שמחזיקים ברשותם גם מכונה, ובמקומות אלו עפ"י רוב מצלמים האנשים לבד, ובדרך כלל המכונה נשארת על מצב רגיל, כך שהנכנס לצלם ניגש ישר למכונה ולא מסתכל כלל על השינויים שנעשו בו, וליכא בזה הטענה דאיבעי לעיוני. גם רואים הרבה פעמים ילדים שבאים בשליחות הוריהם לצלם, דבכה"ג פשוט דכל המשנה את המכונה ממצבו הרגיל, חייב להחזירו לקדמותו. – ובכהאי גוונא מסתבר דהשני ודאי פטור, והנדון רק אם לחייב את הראשון.
ונראה דגם את הראשון אי אפשר לחייב, שהרי הוא רק גרמא בנזיקין שפטור (ב"ק ס.). וגם אם נאמר דמעשה הראשון נחשב כ"גרמי" ולא גרמא, ג"כ אי אפשר לחייבו מדיני אדם. דהלא דעת כמה ראשונים, דרק כשברי היזיקא חייב בגרמי, וז"ל הרמב"ן (בקונטרס דינא דגרמי שנדפס בסוף ב"ב): כלל גדול יהיה בידך, כל הגורם ומחמת גרמתו בא היזק שאי אפשר אלא באותו היזק ואינו תלוי בדעת אחרים, אלא בשעה שגרם בא ההיזק או שהוא עתיד לבוא, כגון זה חייב ר"מ ונקרא בגמרא ברי היזיקא וכו', וכל דבר שאינו תלוי בדעת אחרים אלא על כרחנו יבא הנזק מחמת גרמתו של זה, ברי היזיקא חשבינן ליה, עכ"ל. ועיין גם בנימוקי יוסף (ב"ק כו:). – וא"כ כאן שאינו ברי היזיקא, לא עשה מעשה המחשיבו כגרמי, דאפשר שהשני יצטרך ג"כ ששה צילומים, או יכוון את המכונה למצב רגיל. ולכן מסתבר דבעל החנות ישא בהפסד.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א
קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5