——–
שאלה: עתונים שמחלקים בחינם לתוך התיבות דואר, האם מותר למי שלא קיבל לקחת עיתון מתיבת שכנו.
תשובה: הנה בגדר חצר המשתמרת, כתב בשו"ע הרב (הל' מציאה ופקדון סעיף י) וז"ל: "וחצירו של אדם אינו קונה לו שלא מדעתו, אלא כשהיא משמרת לו מה שבתוכה, מפני שמוקפת מחיצות". ומרהיטת הלשון משמע, דבהקפת מחיצות בלבד סגי. – ולפי זה, תיבת דואר מיקרי חצר המשתמר שקונה לאדם.
ואע"פ שלדעת המקנה (קו"א סימן ל ס"ט), חצר המשתמר היינו חצר הנעול והמפתח בידו. ואם כן באופן שהתיבה אינה משומרת, באופן כזה לא מיקרי חצר המשתמר. – מכל מקום כבר הביא קצוה"ח (סימן ר סק"ב) בשם שיטמ"ק (פ"ק דב"מ דף יב), דהיכא דאיכא דעת אחרת מקנה לא בעינן שימור כלל. ועיין נתיבות (סי' ר סק"ג, וסי' רמג סקכ"ה), שיש הסוברים דכיון דדעת אחרת מקנה, אין צריך שיהא משומר אלא לדעת המקנה, ולכן כשיש מחיצות נקרא חצר המשתמרת אף שאינו נעול במנעול.
ומעתה בשאלה דידן נראה פשוט, דהמוציא את העיתון עובר בגזל, לא מבעיא באופן שהתיבה נעולה ממש, דלכו"ע מיקרי חצר המשתמר. אלא אפילו באופן שאינו משומר כראוי, הלא דעת אחרת מקנה יש כאן, דמחלק העיתונים מקנה לכל אחד בתיבתו, ובכה"ג לדעת הרבה פוסקים לא בעינן שימור כלל. – ושוב הראוני שכבר התריע על זה בספר אמרי יעקב (סימן ד אות נ) דעתונים, לוחות שנה, ושאר דברים שמחלקים אותם ומוכנסים לתוך תיבות דואר, גם אם הוא בגדר שאינו משתמר, מ"מ זכו בו הבעלים כיון דאיכא דעת אחרת מקנה, והלוקחם משם עובר על איסור גזל.
שוב התבוננתי דעדיין יש מקום לעיין בזה, אם אכן הוי ממש גזל גמור. כי הגם שמסתברא מילתא דמקרי דעת אחרת מקנה. מ"מ יש לדחות, דכיון דדעת המחלק הוא רק לפרסומת, ואין שום נפק"מ בשבילו מי רואה ולוקח הפרסומת, א"כ אפשר שאינו מקנה כלל דוקא עבור בעל תיבת הדואר, דלא איכפת ליה שאחרים יקחוהו ויראוהו.
ובפרט שהמחלק בדרך כלל הוא אינו הבעלים על העיתון, וא"כ אין דעתו מקנה, רק דעת הבעלים של העיתון הוא המקנה, והבעלים אינם יודעים היכן מחלקם בדיוק, דהעיקר שיחולקו כל העיתונים כולם, ולא איכפת ליה בדיוק באיזה רחוב חילקוהו ובאיזה בנין, דהעיקר בעיניו שיפורסמו עסקיו. וא"כ יש לעיין אם זה נקרא דעת אחרת מקנה, דבפשטות בעינן שיהא כוונתו להקנות דוקא לפלוני, וכאן ליכא הקנאה כזו, ויל"ע בזה. – ועכ"פ יש בזה להליץ בעד המון העם שנוהגים כן.
ומ"מ פשוט מאד, שאסור להוציא דברי דואר של חבירו בלי רשותו, אפילו אם נאמר שאין כאן איסור גזל דחסר דעת מקנה, מ"מ מגונה מאד הדבר להתרגל להוציא מחבירו ולקחת לעצמו, ובפרט דיתכן ויש כאן גם סרך גזל.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א
קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5