——–
שאלה: חברת נסיעות הכריזה על שלושה ימי מכירת כרטיסים זולים לציון התנא האלקי רשב"י באתרא קדישא מירון לפני ל"ג בעומר, כדי למשוך לקוחות. וביום ל"ג בעומר מתקיימת המכירה במחיר יקר יותר. האם מותר לאדם לקנות כמות כרטיסים זולים לפני ל"ג בעומר, וביום ל"ג בעומר יעמוד בתחנת האוטובוסים ולהציע לאנשים לקנות ממנו כרטיסים, ועל ידי זה מרויח כסף שמוכר במחיר יקר והוא עצמו קנה במחיר מבצע. – או שמא יש בזה חשש השגת גבול ואסור לעשות כן.
תשובה: הנה, כעין שאלה זו דנו מכבר אודות הנסיעה ברכבי שירות המעלים נוסעים בתחנות האוטובוס (חאפרים בלשון בני אדם), האם יש חשש משום משיג גבול על הנהג, ועל הנוסעים האם יש להם לחוש משום מסייע לעוברי עבירה. ונתווכחו בזה מורי הוראה ודיינים בפעמי יעקב (קובץ מו ניסן תשס"א עמ' קב – וקובץ מח אב תשס"א עמ' קלט), האם אפשר לדמותו למה דשנינו בגמרא (ב"ב כא:), מרחיקים מצודת הדג מן הדג כמלא ריצת הדג עד פרסה, כלומר דייג הפורש מצודה אסור לחבירו לדוג באותו שטח.
ויש שחילקו דלא דמי, דשאני נהר שהוא הפקר וכשקרוב למצודה כזכה בו ואסור לחטוף ממנו, משא"כ בתחנת אוטובוס שנקבע יותר לתועלת הנוסעים שידעו היכן עוצר, ואינו מוכרח שיסע באוטובוס דאולי יעצור טרמפ וכדומה.
אבל בנידון דידן נראה דשפיר דמי לפריסת מצודות דגים אחד ליד השני, דאף שבעצם הנסיעה עם חאפר הרבה מקילים, הני מילי התם שיכול לעמוד בתחנה ולהגיע למחוז חפצו גם בלי האוטובוס ע"י עצירת טרמפ וכיו"ב, אבל להגיע למירון בל"ג בעומר אפשר להגיע רק ע"י התחבורה הציבורית כידוע, ולכן כאשר מגיע אדם לתחנה מסויימת הוא בכדי לנסוע דוקא עם חברה זו, והרי זה כדייג שפרס מצודה וזכה בהדג. ונמצא שמפסיד כסף להחברה, שהם מכרו את הכרטיס בזול והנוסע למעשה היה קונה אותו מהם במחיר רגיל.
ואולם יש לעיין אם דמי ממש לצד דגים, דשאני התם דכשהוא תופס דג מפסיד לגמרי לחבירו, וכן בחאפע"ר שמפסיד לחברת הנסיעות. משא"כ כאן אינו לוקח את הנוסעים מהחברה, רק קנה בזול ממה שהחברה מכרה, וכיון שיש להם כמות כרטיסים מסויימת שאותם הם מוכרים בזול, מה איכפת להם מי קנאם, ואין כאן השגת גבול, דהרי באמת הכרטיס מנוצל והאנשים נוסעים עם החברה, וממילא היה כרטיס זה נמכר בזול. – ואף כי אין זה מוכרח שכל הכרטיסים שהוקצו לימכר בזול, היו נמכרים בזול, מ"מ כיון שהחברה הקציבה מספר כרטיסים זה, הרי הוא כמחילה על סכום זה שיסעו בזול, ולכן יתכן שאין כאן השגת גבול.
ולכאורה זה דומה לכרטיסיה רגילה שקנה אדם שהוא זול בכעשרה אחוז, האם אסור לו להעבירו לאחר להשתמש או למכור לו נסיעה אחת במחיר השוה. – ואפשר לומר דלא דמי לכרטיסיה, דבכרטיסיה יכול להשתמש בלי זמן מוגבל וגם אפשר לנצלו באותו יום, דמהאי טעמא כתבו הפוסקים שאין בו איסור רבית שהלוה לחברה בכסף שקנה מוקדם. – ומאידך אפשר גם לומר שאינו אסור למכור כרטיס שקנה בזול, דמטרת החברה שלא יצטרכו להתעסק כל הזמן בכסף וקל להם יותר ע"י זה. ובנידו"ד גם זה הוא מטרת החברה, ובודאי לוקחים החברה בחשבון שמיעוט הכרטיסים ילכו בצורה כזאת ומוחלים, ויל"ע.
ומכל מקום יש לומר, דגם אם אינו דומה לגמרי לצד דגים, הני מילי כשהקציבו כמות כרטיסים מסויים, דבכהאי גוונא אפשר לטעון שלא איכפת להם מה נעשה עם הכרטיס לבסוף, והעיקר שישתמשו בו לנסיעה. – אבל כאשר הכריזה החברה על מכירה מוזלת למספר ימים בלבד, ולא הקציבו סכום כרטיסים, בזה לכאורה יש כן איסור השגת גבול, דאלו הבאים לרכוש את הכרטיס ביום הנסיעה משלמים יותר, וזה שקנה סכום כרטיסים כדי להרויח, מפסיד להחברה את הרווח שהיו יכולים לקבל כאשר הנוסע ישלם להם מחיר מלא. ואין בזה הסברא דממילא היו כרטיסים אלו נמכרים בזול, כיון דלא הקציבו סכום כרטיסים רק ימים מסוימים, ואין בהכרח שכרטיס זה ימכר בזול.
ואמנם דין זה דמרחיקים מצודת הדג מן הדג, לא נזכר בטושו"ע, וכתב בשו"ת חקרי לב (יו"ד ח"ג סימן כא) דמזה שהשמיטוהו הרי"ף הרא"ש והרמב"ם ונמשכו אחריהם הטור והשו"ע, מוכח דס"ל דלא קיי"ל הכי לדינא. ובהמשך דבריו הביא מהתוס' (קידושין נט) שס"ל דמימרא זו הלכה פסוקה. ושכן דעת הרשב"א והמרדכי ורוב גדולי האחרונים, – ומסיק, דכיון שהרי"ף וסייעתו לא כתבו בפירוש שאין הלכה כן אלא שהשמיטו דין זה, ומתוך כך באנו לומר דלא ס"ל כן, ראיה זו אינה אלא ספק, ואין ספק הרי"ף מוציא מידי ודאי התוס' וסייעתו. אלא דמ"מ כיון דמידי גמגום וספק לא יצאנו, י"ל דהבו דלא לוסיף עלה ולא גמרינן מיניה לענין אחר.
ועיין בפתחי חושן (גניבה והונאה עמ' רסג) שכתב ג"כ בשם שו"ת חת"ס (חו"מ סימן עט), דמה שהשמיטו הרי"ף והרמב"ם דין זה משום דס"ל שאינו להלכה. ושכן כתב בצמח צדק (חו"מ סימן כג), וכן המאירי כתב דלא קיי"ל כמימרא זו. אלא שגם הוא כתב שמשמעות כל הפוסקים שזו הלכה פסוקה, עיי"ש.
ולכן למעשה נראה שאין לעשות כן, ובפרט כשלא הקציבו סכום כרטיסים אלא הוזילו את המחיר למספר ימים בלבד, וכנ"ל. – ואף שלדעת החקרי לב גם אם הלכה "דמרחיקין מצודת הדג" היא הלכה פסוקה, אין למדין ממנה למקום אחר, ואם כן יתכן שיש להקל בנידו"ד. מ"מ למעשה נראה דלא אריך למיעבד הכי.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א
קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5