——–
שאלה: האם מותר לזרוק ספר תורה או תפילין מחלון כשדליקה משתוללת רח"ל, כדי שלא ישרפו.
תשובה: מצינו בגמרא דבזיון ס"ת כדי להצילו שרי, וכן איתא (ברכות כד.) דמותר להניח תפילין מתחת למראשותיו אף שאשתו עמו, מאי טעמא כל לנטורינהו טפי עדיף. וברש"י דכל לנטורינהו טפי עדיף להו מבזיוני, כיון שהוא מוזהר על שמירתן מן העכברים ומן הגנבים טפי עדיף להו מבזיוני.
וכן בגמרא (שם יח.) בהמוליך ספר תורה ממקום למקום, לא ירכב עליהן מפני בזיון, ואם היה מתירא מפני נכרים ומפני לסטים, מותר לו ליתן הס"ת בדסקיא וירכב עליהם, והובא להלכה בשו"ע (יו"ד רפב, ג). הרי דמשום ספק ש"מתירא" התירו לו בזיון גדול כזה לרכוב על גבי הכתבי קודש, וכל שכן במקום ודאי שמותר.
ונפסק בשו"ע (או"ח סימן שא סעיף מג) שהמוצא ספר תורה בשדה, אם אינו שעת סכנה יושב ומשמרו ומחשיך עליו, ובסכנה מניחו והולך לו, ואם היו גשמים יורדים מתעטף בעור וחוזר ומכסה אותו ונכנס בו. וביאר במשנ"ב (ס"ק קס) דבגשמים יורדים והספר תורה יכול להתקלקל התירו לו להתעטף, וחוזר ומתעטף בבגדים מלמעלה ונכנס, שזהו כבודה שלא תתקלקל בגשמים.
ומוכח מכל זה, דבזיון ספר תורה הנעשה כדי להצילו מהיזק גשמים או מגנבים ועכברים שרי, ונלמד מזה במכל שכן להציל ספר תורה משריפה, דמה התם רשאי להניח כדי שלא יגנבו כשעדיין אינו במצב של בזיון, כל שכן דמותר להציל ספר תורה אפילו דרך בזיון כשהשריפה שולטת כבר וההיזק נראה בעינים רח"ל.
והעירוני, דאולי יש לחלק בין השלכת ספר תורה דרך חלון שהוא בזיון גדול הנעשה בפרהסיא לעין כל, ובין התעטפות בגווילין בשבת או שינה עם התפילין, שבהם הבזיון בהסתר וצנעא. דשמא דוקא בזיון שבצנעא התירו, ולא בזיון בפרהסיא.
ואולם בירושלמי (שבת טז, ב) מפורש, דאם אי אפשר להציל הספר תורה או שאר כתבי קודש מהדליקה, רק ע"י מה שיזרקו אותן למקום אחר ממקום הדליקה, אז זורקין כדי להצילן. והטעם, כי אין זה בזיון כתבי הקודש, דאדרבה כוונת הזריקה להצילן וזהו כבודן.
ובשו"ת באר משה (ח"ד סימן פו אות טו) דן בעובדא דהוי, באחד שעמד סמוך לבית המדרש וראה ששריפה משתוללת וכילתה כבר כמה בתים שסביבות בית המדרש רח"ל, ומפני בהילות ופחד רץ לבית המדרש בחשכת ליל להציל הב' ספרי תורה שהיו בארון הקודש, ומתוך המהירות והחשכות שהיה כעיור הממשש בצהרים כבאפילה, נפל רח"ל ס"ת אחד מן הארון הקודש לארץ. והעלה שאינו צריך להתענות, מפני שהאי גברא לכבודן של ספרי תורה הלך, ודמי להמבואר בתלמוד בבלי וירושלמי (הנ"ל), ומה שנפל מידו או מהארון הקודש מחמת החשיכה ואפילה היה באונס, ואם נטיל עליו תענית אתה מכשילן לעתיד רח"ל. ודלא כשו"ת צבי תפארת (סימן כז) שחייב האי גברא להתענות בה"ב ככל איש שנפל מידו ס"ת, דחשיב כטעה בדבר מצוה ולא עשה מצוה, כי הדליקה בסוף לא הגיעה כלל לבית המדרש, עיי"ש באריכות. ועיין עוד בספר חשוקי חמד (עמ"ס פסחים ע' קסד) שדן בענין שריפת ס"ת כדי להצילו מבזיון חמור כשיפול ביד אויב רח"ל.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א
קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5