——–
שאלה: האם יש לחוש לעין הרע.
תשובה: הנה בחז"ל מצאנו הרבה מקורות שבהם אנו רואים שיש מושג עין הרע, כגון: אסור לאדם לעמוד על שדה חבירו בשעה שעומדת בקומותיה (ב"מ קז.), פירש"י שלא יפסידנה בעה"ר. ושם (עמוד ב) והסיר ה' ממך כל חולי, זו עין, דאמר רב, צ"ט אנשים מתוך ק' מתים מעה"ר, וא' בדרך ארץ. וראה בדברי החזו"א דלהלן (בסוף הסימן) עוד מקורות בש"ס. – ובמדרש (ב"ר נג, יז) איתא, ואת הילד שם על שכמה, מלמד שהכניסה בו שרה עין רעה ואחזתו חמה ולא יכול לילך ברגליו (מובא ברש"י פ' וירא כא, יד).
וחששו לזה הרבה מגדולי הדורות, כאשר אנו רואים בספרים שתקנו לחשים לעין הרע, ראה בספר עבודת הקודש שתיקן לחש לעין הרע, וכן בהרבה ספרים. – וז"ל הרה"ק רמ"מ מרימנוב זי"ע בספר ילקוט מנחם (פ' מסעי): ודבר זה הנני רואה בעיני, בכל יום שבאים אלי בני אדם רבים ושופכים שיחתם לפני במר נפשם, וגם כותבים אלי ממקומות רחוקים כמה חלאים וצרות רבות ורעים עוברים עליהם, ואנכי רואה כי רובא דרובא בא מעין הרע רח"ל, ולפעמים אני חוקר על התחלת הדבר בכוון השעות שעין הרע שולט בהם, והם מודים לדבר. עיי"ש באריכות.
וכק"ז בזרע קודש (פ' ויצא עה"פ ויחלום והנה סולם מוצב וגו') כתב: שמעתי בילדותי סגולה מפי האומרים שמי שרוצה שלא ליתן עין הרע לתינוק, יסתכל למעלה, ולדעתי אפשר אמר זאת איזה צדיק בחכמתו, כי עין הרע בא מזה כאשר אדם רואה איזו דבר נאה או איזה גדולה בממון או בבנים או בגבורה או בכל מעלה, והוא מתמיה מאוד על מעלתו של זה, אע"פ שמתמיה באהבה זה לזה, אעפ"כ גורם רעה בזה שמתמיה, שהוא מפריד הדבר משורשו, כי אילו היה הרואה חכם ודבוק בהש"י לא היה מתמיה כלל, כי מה שייך לתמוה על מדת תפארתו של הקב"ה כביכול, כי זה שהוא רואה הוא לתפארת ה', או דמיון לחכמתו יתברך מה שהאציל בצלמו ודמותו, רק צריך לישא למרום עיניו, ובזה מקשר הדברים לשורשו, וזהו עין טובה ולא עין הרע, עכ"ל. וכן מוצאים בהרבה ספה"ק ואכהמ"ל.
ובשו"ת ויען יוסף (ח"א סימן קלד) הביא סגולה בדוקה ומנוסה נגד עין הרע, ליקח מים פשוטים ולמדוד בכף שלושה כפות מים בצמצום, ואח"כ חוזרים ומודדים מים הנמדד, ואם יש יותר מים, היינו שנשאר יותר משלשה כפות מים, זהו הוכחה שזו עין הרע, והסגולה להרטיב מן המים הנשאר את פני החולה וזהו רפואתו, עיי"ש דמותר לעשות כן אף בשבת.
וע"ע בשו"ת באר משה (ח"ח סימן לו אות ג), דנהגו לקשור חוט שני על עגלת או מטת התינוק נגד עין הרע, וכל אלו המנהגים בכלל מנהג נשים זקנות שכתב הרשב"א שלא יזלזלו בדבריהן ובמנהגיהם כי בודאי יסודתם בהררי קודש גם אם נעלם הטעם ממנו. – ועיין גם בשו"ת שבט הלוי (ח"ח סימן פד) שציין לתשובת מהר"ם מרוטנבורג (סימן נה) בשם רבינו יחיאל, דלוחשין על העין בשבת, היינו עין הרע, דסכנה גדולה היא משום שהתלמוד מביא ענינים הרבה משום עין הרע.
לעומת זה, ידוע מהרבה צדיקים שסברו דאין לחשוש יותר מדי לזה, ומאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה. וראה אריכות דברים בענין זה בשו"ת אפרקסתא דעניא (ח"ב סימן קמו) אהא דאיתא בשו"ע (קמא, ו), דשני אחים לא יעלו זה אחר זה משום עין הרע, ורבים נתקשו למה לא נימא בזה שומר מצוה לא ידע דבר רע. ובא"ר שם כתב: ואם כבר קראוהו לא ירד כיון שאין הטעם אלא משום עין הרע. ומשמע דטעם עין הרע טעם גרוע הוא, וכדמשמע נמי מלשון המחבר שכתב: יכולים לקרות ב' אחים זה אחר זה כו' ואין מניחין אלא בשביל עין הרע. וקשה אמאי טעם קלוש הוא עד דמחמת זה מקילין בקראוהו כבר, הרי חמירא סכנתא. וציין בשם ספר נוהג כצאן יוסף שכתב, שראה בק"ק אחת שהיו קורין ד' אחים זה אחר זה והרב לא מיחה, ואמרתי מאן דלא קפיד לא קפדינן וליכא חשש בזה, ומובא בספר לשון חכמים (הל' קרה"ת).
עוד העתיק דברי הזוה"ק (פ' אחרי דף סג: עם תרגום מתוק מדבש) דכתב: וכהנא הוה אשתמודע ביה [והכהן היה מכיר בו], חד עינא יתיר מאחרא פורתא [כי עינו אחת היתה קצת גדולה מהאחרת], סורטא דעל עינא אתחפיא בשערין סגיאין [וגבות עיניו היו מכוסות בשערות רבות, ועוד], מכחלא עינא [עיניו היו נראות כאילו צבע אותם בכחול] ולא מסתכל במישר [ולא היה מסתכל בדרך הישר, אלא שהיה מהפך את עיניו להסתכל בעקמימות], ההיא הוא בר נש זמין להאי [זה האיש היה מזומן להוליך את השעיר לעזאזל], וכדקא חזי ליה [והוא היה כראוי לו], יעויי"ש. ועוד (בפ' אמור דף צ: ד"ה איש מזרעך). ומוכח דרוב בני אדם אין עינם מזקת, ולאו כל אפין שוין בזה. ואף גם זאת דלא כל המקומות שוין. ומה דאיתא בגמרא (ב"מ קז:) דתשעים ותשע מתים מעין הרע, היינו שהיה רב שוכן בבבל דעין הרע שכיח שם מפני שהם שחצנים. וגם באדם המקבל הדבר תלוי, דיש מי שבסגולת טבעו שאינו מקבל פעולת עין הרע, וכדמצינו בבני יוסף דלא שלטה בהו עין הרע, כברכת יעקב (עיין ברכות כ.), ובגמרא (שם נה:) משמע דלאו דוקא בני יוסף, כמו שכתב מהרש"א (בח"א שם ד"ה אנא) וז"ל: ועוי"ל דכל ישראל נקראו על שם יוסף, דכתיב נוהג כצאן יוסף. עיי"ש באריכות נפלאה. ועיין שו"ת אגרות משה (אבהע"ז ח"ג סימן כו) דמאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה.
ומן הראוי להעתיק דברים נפלאים שכתב החזו"א זצ"ל בענין עין הרע, ונדפסו בחזו"א (ליקוטים למס' ב"ב ריש סימן כא) וז"ל: יהבו ביה רבנן ונח נפשיה. מסודות הבריאה כי האדם במחשבתו הוא מניע גורמים נסתרים בעולם המעשה ומחשבתו הקלה תוכל לשמש גורם להרס ולחרבן של גשמים מוצקים, וכדאמר (פסחים נ:) כיון דנפיש אפחזייהו שלטא בהו עינא, ובגמרא (ב"מ פד.) לא מסתפי מר מעינא בישא, ושם (פד:) פרידה אחת יש לי ביניכם כו', ושם (קז.) לא תזבין ארעא דסמיכא למתא, ובשעה שבני אדם מתפעלים על מציאות מוצלחה, מעמידים את מציאות זו בסכנה, ומ"מ הכל בידי שמים וכל שלא נגזר עליה בדין שמים לאבדן הדבר ניצל, אבל כשנגזר הדבר לאבד, מתגלגל הדבר לפעמים ע"י שימת עין תמהון על הדבר, וע"י זה הוא כלה, וכדאמר (ב"מ קז:) דרב סליק לבי קברי כו' תשעין ותשעה בעין הרע, והיינו כשנגזר עליהן מיתה ביוה"כ הזדמן לפניהן עין רעה שגלגלה מיתתן, וכעין דאמרו (מגילה כב:) הא והא גרמא ליה, וכן ראב"י כשהגיע זמנו ליפטר מן העולם ונגזר עליו זמנו, גלגלו מן השמים סיבת מותו ע"י הערת תמהון בלב רבנן, וכן הוא עובדא דר"ח בריה דר"א (ברכות נח:). ויתכן דכל שהאדם במעלה יתירה, כל סגולותיו ובחינותיו יתירות ועינו יותר פועלת, והיינו דאמר יהבו ביה רבנן עינייהו, והא דאמר רשב"ג פרידה אחת כו' אע"ג דבלא דינא לא מיית אינש, משום דשטן מקטרג בשעת הסכנה, ואדם נידון בכל יום, וגם בדין יוה"כ קובעין לפעמים להניחו אחרי טבע העולם ולא לעשות לו נס (סנהדרין קח:), עכ"ל. וע"ע בקהלות יעקב (ב"ק סימן מה) שמבאר דיש שני סוגים במזיק דרך סגולית.
ולכן נראה, דבודאי שייך לחוש לעין הרע, ומכל מקום מאן דלא קפיד לא קפדינן ביה, וטוב עין הוא יבורך.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א
קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5