——–
מוצ"ש פ' צו אור לי"ח אדר ב' ע"ו
לכבוד גיסי החביב הבה"ח אברהם נ"י
בענין שאלתו אם מותר לעשות תזמורת בכלי נגינה בשמחת בר מצוה עם סיום מסכת בימי ספירת העומר.
תשובה
הנה ל' המ"ב גבי ריקודין ומחולות הוא שאסור לעשות ריקודין ומחולות של רשות, ומשמע דשל מצוה שרי, ואע"ג דכלי זמר בסעודת תנאין אסר בערוה"ש סי' תצ"ג ס"ג כדין ריקודין ומחולות כמ"ש המ"א סק"א, מ"מ הגרי"ש (באשרי האיש מועדים עמ' תל"ג) התיר בסיום מסכת, ואע"פ שאין רגיל לעשות כן בשאר סיומים אפ"ה שרי, לפי שאין גבול לשמחת התורה, [ויעויין מה שהובא משמו במ"ב מהדורת דרשו סי' תצ"ג גבי ריקודים ומחולות בהכנסת ספר תורה שיעשה כן רק בשעת הצורך].
אכן הגר"ח קניבסקי בתשובתו לידידי הרב יוסף שלמה אפשטין (בקונטרס ישא ברכה) כתב שאין ראוי, ודקדק לומר שאין ראוי ולא שיש בזה איסור מצד הדין, אכן כאן בענינינו שיש גם שמחת בר מצוה יתכן דלא מיירי בזה הגרח"ק, כיון שבשמחת בר מצוה נהוג לעשות בלא"ה. והרי אפילו על שמחת בר מצוה בלא סיום כתב הרש"ל ביש"ש ב"ק פ"ז סי' ל"ז הובא במ"א סי' רכ"ה סק"ב דאין לך סעודת מצוה גדול מזה שנותנין שבח והודאה וכו' והביא לזה הרבה סמוכין. (ובעצם סעודת תנאים שהחשיבו הנו"כ כאן לזה כסעודה שאינה סעודת מצוה, אע"ג דבעלמא פעמים החשיבו סעודה זו לסעמ"צ, (עיין בחק יעקב סי' תמ"ד ס"י), מ"מ נראה דקילא מבר מצוה ועכ"פ מסעודת מסכת). אבל ראיתי חכ"א (פעמי יעקב י"א תשנ"ה עמ' נ"ה) שהעלה לאסור בזה, דדוקא סעודת מצוה כנישואין דעת הפוסקים להתיר, ולא כל סעודה שיש בה מצוה כסעודת בר מצוה.
אבל בקובץ מבית לוי (ניסן תשנ"ח פסקי הלכות עמ' פ"ז סק"ג) ראיתי שכתב, ויש להמנע מנגינה בכלי שיר גם בסעודת מצוה, כגון הכנסת ס"ת, סיום הש"ס וכדומה עכ"ל.
ובשו"ת מנחת יצחק ח"א סימן קיא כתב וז"ל, נשאלתי, אם מותר לעשות בימי הספירה סעודת מרעים עם כלי זמר, בלא ריקודים ומחולות, לטובת מגבית לדבר מצוה. תשובה הנה זה אין ספק דהמנהג שלא להתענג מכלי זמר בימי הספירה, וגדול כח המנהג, עד די"ל דנוגע באיסור דאורייתא דהוי כמו נדר, וכו', וע"כ אף אם יהיה מנהג זה של איסור כלי זמר בימי הספירה, רק תוספת חומרא, על המבואר בש"ע ונו"כ (בסי' תצ"ג), די לנו, שלא להתירם מטעם הנ"ל. אמנם באמת, כבר הובא מנהג זה, בכתבי הדע"ק (הביאו בהגהות מהרש"ם הנדפס בס' אורחת חיים סי' תצ"ג) לענין נשואין בל"ג בעומר, דכ' דיש להקדים א"ע, ולעשות גם הסעודה ביום ל"ג, ושלא לעשות ריקודים וכלי זמר בליל ל"ד עיין שם, הרי אף בנשואין, והתחיל בהיתר בל"ג בעומר, דעתו להחמיר, וכ"ש בשל רשות. ולדעתי הוי איסור כלי זמר, בכלל מה דאיתא במג"א (סי' תצ"ג סק"א), דכתב דאסור לעשות ריקודין ומחולות, בימי הספירה, ואף דלא הזכיר כלי זמר, מ"מ כלי זמר הוי כל שכן, דהוי שמחה יתירה, מריקודין ומחולות, עכ"ל המנח"י. וע"ש באריכות ולא העתקתי כל לשונו, ומ"מ מבואר בדבריו שהחמיר בזה טובא עי"ש.
ולעצם השאלה אם בשמחת בר מצוה בלבד מותר לנגן בכלי שיר, ראיתי עוד באול"צ ח"ג פי"ז סק"א, שאלה. האם מותר לנגן בכלי שיר בברית מילה או בבר מצוה בימי העומר. תשובה. מותר לנגן בכלי שיר בברית מילה או בבר מצוה בימי העומר ע"כ.
היוצא מכ"ז דהרוצה להקל בדבר בודאי יש על מי לסמוך, ובפרט דבמנהג איירינן, ולא באיסור דאורייתא או באיסור דרבנן, ויש כאן ב' טעמים לצרף להיתר, א' משום הסיום וא' משום שמחת בר המצוה, [ויתכן לצרף ג"כ שהאיסור לנגן בכלי זמר לא נזכר להדיא בדברי הפוסקים על ספה"ע, אם כי יתכן שזה אינו ראיה, עיין בדברי המנ"י הנ"ל], אכן המחמיר ודאי תבוא עליו ברכה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב עקיבא משה סילבר שליט"א
שו"ת עם סגולה – חלק א
אסיפת תשובות ומכתבים בענינים שונים בהלכה ובאגדה
שהשבתי בהזדמנויות שונות – בחמלת ה' עלי
עם תשובות ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א
עקיבא משה בלאמו"ר הגאון רבי יצחק אייזיק שליט"א סילבר
קרית ספר תשע"ו
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5