——–
יום שישי כ"ח ניסן תשע"ו
לכבוד הג"ר מרדכי זיסקינד הגר מנהטן שליט"א
שלום רב
ייש"כ על שאלותיכם הנפלאותבגליון מעדני אשר.
והנני בזה להשיב על שאלותיכם
הבאה בקרבן העומר
א. כתב הר"ן בסוף מסכת פסחים וז"ל: "ורוב מפרשים מסכימים, דספירת העומר עכשיו דליכא הבאה ולא קרבן, אינה אלא מדרבנן בעלמא, זכר למקדש". והקשה מרן הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצוק"ל דצ"ב מה אתא הר"ן לאשמועינן במש"כ דליכא "הבאה" בעומר, והתינח במש"כ דבזה"ז ליכא "קרבן" העומר ניחא, אבל במש"כ שאין הבאה בעומר, יל"ע וכי איזה ענין יש בהבאת העומר.
א. מו"ר הג"ר איתמר גרבוז האריך בזה בשיעורו.
ספק ספיקא בספירת העומר
ב. בשו"ע (סי' תפט ס"ח) פסק שאם הוא מסופק אם שכח יום אחד לספור ספה"ע יכול להמשיך לספור בברכה, וביאר המ"ב דיש כאן ספק ספיקא הספק הראשון שמא לא שכח, ואת"ל ששכח שמא הלכה כהסוברים דכל יום הוא מצוה בפ"ע.
ויל"ע במסופק על שני ימים אם ספר בהם כגון שמסופק על יום חמישי ועשירי דיתכן דגרע דיש כאן עוד ספק לפטור מסה"ע.
ב. יעויין בהליכ"ש פסח פי"א ארחות הלכה הערה 24, שכמדומה שדעתו דגם בב' ספיקות הדין יהא שמותר לברך, דבעצם ס"ס עדיין אינו מחייב ברכה, כמ"ש המ"ב סי' רט"ו סק"כ, ורק משום דסבירא לן לעיקר כהדעות שגם בשכח לגמרי מברך, וע"כ עכ"פ בספק מקילינן וה"ה בב' ספיקות. והנה כ"ז הוא עוד באופן שיש ב' ספיקות ממש, אבל בענינינו הרי דבר פשוט בפוסקים שאם אין כאן צד נוסף להחמיר לא שייך לקרוא לזה ס"ס. [אמנם בשו"ע נזכר יום אחד, ויעויין שם בכל לשונו מה ששינה ממ"ש בריש הסעיף ע"ש ויל"ע].
האם במשמעות 'פאת' הכוונה לאחת או לשתים
ג. לא תכלה פאת שדך. פעמיים בתורה כתוב "פאת" מדוע בפאת שדך לא תכלה די להותיר פאה אחת, ואילו בלא תקיפו פאת ראשכם צריך להשאיר דוקא שתי פאות ואם הותיר פאה אחת כבר לוקה.
ג. הנה בפאת הראש כיון דאיכא ב' פאות ע"כ לא מיירי התורה אלא לחד מינייהו אלא לתרוייהו, אבל בשדה שכל מקום שם יכול ליקרא פאת א"כ א"א דמיירי על הכל וע"כ מיירי לפי מה שצריך דהיינו פאה אחת, ובירושלמי מפיק לה כעי"ז עוד מקרא, והנני להעתיק מפירוש הריבמ"ץ למשנה מסכת פאה פרק א משנה ג וז"ל, נותן פיאה מתחילת השדה ומאמצעיתה. פי' מאמצע השדה, והוא הדין בסוף, דתנן נותן אדם פיאה מתחילת השדה מאמצע ובסוף. מנהני מילי, רבי יוסי בשם ר' שמעון בן לקיש אמר ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך, מה ת"ל לקצור, אלא אפי' יש לו כמה לקצור, וזו הפיאה שנותן בתחילת השדה או באמצעיתה או בסוף קדשה משום פיאה, ואין צריך ליתן פיאה אחרת עכ"ל.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב עקיבא משה סילבר שליט"א
שו"ת עם סגולה – חלק א
אסיפת תשובות ומכתבים בענינים שונים בהלכה ובאגדה
שהשבתי בהזדמנויות שונות – בחמלת ה' עלי
עם תשובות ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א
עקיבא משה בלאמו"ר הגאון רבי יצחק אייזיק שליט"א סילבר
קרית ספר תשע"ו
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5