סימן קכט – תשובה להנ"ל

תוכן עניינים הצג

——–

בע"ה לכבוד הרב יהודה שורץ שליט"א

א. קבלתי שאלתך בעניני בת היענה, ואינני בקי בבת היענה, ואכתוב לך האמת דאני הקטן ג"כ לא הבנתי כמ"ש בס' הברית אלא כמ"ש כת"ר להוכיח מן התנחומא, וגם בגמ' שם דקאמר שכל ישראל ראויין לגדל נעמיות משום שכל ישראל בני מלכים הם, וכמ"ש על הגמ' שם בס' שבת של מי, ש'אין דרך לגדלם כי אם שרים הנכבדים', ומכח זה יש צד להתיר גם למי שאין לו נעמיות, ואיני מדבר מצד הדין למעשה בזה, אבל מ"מ דוחק הוא קצת לומר דעל כאלה בני מלכים המכוון שנותנים לבע"ח ברזל שהיא אוכלת רק בשעת הדחק. מ"מ מה שנח הכניס אמנם המשמעות מן המדרש בפשוטו הוא שזוהי עיקר מאכלה, אך עצם מה שהכניס יתכן כי זכוכית נשמר יותר מדשא שהוא מתייבש, ועכ"פ לבע"ח הזה יוכל לתת זכוכית במקום דשא יבש [משא"כ שאר בע"ח שלא יכל לתת אלא דשא יבש], ויתכן ג"כ כי זכוכית מועט מחזיק את המרובה משא"כ דשא שצריך הרבה בכמות, ולכך העדיף להביא זכוכית.

והנה מהרמב"ן חולין ס"ב ב' נראה דאין עוד עוף שאוכלת ברזל וזכוכית מלבד בת יענה, וז"ל שם, וחזרתי לבת היענה הנקרא בלשון חכמים נעמה כתרגומו, וגם היא אין להסתפק בה שהיא האוכלת הברזל וזכוכית כדאמרינן בפ' מפנין (קכ"ח א'), וכן אמרו בב"ר (פל"א) זכוכית לנעמיות, והיא העושה אבל תמיד שאינה משוררת ולא משמעת קול כלל כענין שכתוב ואבל כבנות יענה ע"כ, עי"ש מה שדן להוכיח ממנה בשיטת הגמ' בחולין שם, וא"כ אם נמצא עוף שאוכלת זכוכית לא נסתפק בה שהיא בדאי בת היענה, וגם אפילו את"ל שבת היענה שבתורה אינה הבת היענה שלנו, אך מסתמא עכ"פ בת היענה של הסה"ב היא בת היענה שלנו, וא"כ אפשר לשאול את המומחים בזה, [ואינו מן המוכרח שכל הכתוב בס' הברית יהיה מוסכם על המומחים המכירים].

ב. בקושייתו השניה לא הבנתי מה קשה, דהרי הטעם שנותנין לה את זה לאכול הוא מחמת קוֹשיהּ, דהנה בגדי וטלה, גם אם היה המציאות שקיבתן היו מועילין לסנן את המתכות הללו, אך לא היינו אנו נותנים לה על מנת שלא להזיק לה, גם לא לאחר שזה טחון, ורק היענה מחמת שבשרה קשה ממילא אי"ז מזיק לה, ובזאת ניתן להשתמש בטבעה הנפלא לסנן את זה. ואולי תברר לי שוב את נקודת שאלתך.

והיה מקום להסתפק האם מה שחותכין הוא ע"מ להקל על בת היענה, או שהוא לטובת המתכת ע"מ שהיא תהא מנופה ומסוננת יותר לכך טוחנין אותה, ובמפרשים משמע שיכולה ג"כ לאכול את הברזל ממש, ויתכן שמ"מ ע"מ להקל עליה טוחנין את הברזל. אכן איתא גם בירושלמי ביומא (פ"ד ה"ד) זהב מזוקק שהיו מחתכים אותו כזתים, וטחים אותו בצק, ומאכילין אותו לנעמיות, [כדי שיזוקק במיעיהן, פני משה] והן מסננים אותן, [מבררים מנקים אותו וכשיוצא ממיעיהן מזוקק הוא מאד], והקרבן העדה כתב, וטחים את הזהב בבצק כדי שיאכלו אותו, ודרך הנעמיות לבלוע המאכל בלא לעיסה, והן מצרפין את הזהב בזפק שלהן עכ"ל. ומבואר בזה שהיו דוקא טחין אותה ע"מ שתוכל לבלוע, ואולי היו טחין אותה בבצק כדי שתסכים לבלוע, דהגם שיכולה לבלוע מ"מ אינה בולעת אלא רק אם טחין אותה בבצק, או שהוא ג"כ מטעם הנ"ל. (ועיין חשוקי חמד שבת י"ח א' מה שדן אם יש בורר בשבת במאכיל מתכת לנעמיות ע"מ שיבררו את המתכת).

אכן בפירוש רבינו חיים פלטיאל עה"ת בויקרא שם הלשון הוא, ואת בת היענה. פי' מתוך שאוכלת ברזל בשרה קשה ואינה ראויה לאכל רק כשהיא בת עכ"ל, וכ"כ בפי' הריב"א שם, ואת בת היענה לכך לא הזכיר הכתו' על היענה עצמה אלא על הבת לפי שהבת רכה היא וראויה לאכילה אבל היענה קשה היא ואוכלת ברזל ואינה ראויה לאכילה עכ"ל, ומבואר דגם בסתם יענה השוכנת במדבר [כמ"ש בירמיה ד'] אין אוכלין אותה כיון שהיא אוכלת ברזל, ומשמע שכולם כך, ומ"ט אוכלת כיון שאין חותכין ואין עוטפים זאת בבצק, ואפשר שבמדבר יש לה יותר ברזל מדשא וצ"ע.

וכתב שוב השואל הנ"ל:

יש"כ, אם הבנתי נכון, אז מדברי קרבן העדה משמע שאכילת בת היענה את הזכוכית אינה כאכילה רגילה [לעיסה וכדו'] אלא שבולעת וכו'.

וכתבתי לו: כעת הבנתי שכונתך להקשות עמ"ש המפרשים שאוכלת את הברזל באופן רגיל, ומשמע כאן שאינה אוכלת אלא ע"י בליעה, אך בק"ע משמע שכל המאכלים היא אוכלת ע"י בליעה, וזוהי צורת אכילתה, והרי כאן מיירינן על ברזל מצופה בבצק שהנעמית סבורה שהיא מאכל, ולא על ברזל שהיא אוכלת אותו כאכילת ברזל.

מלבד זאת פשטות הירושלמי שאוכלת את זה באופן רגיל, וא"כ דברי הק"ע עצמם אינם קושיא על הראשונים שכתבו לא כן, שאין להקשות מדברי בק"ע על הראשונים, וגם אם במדרש נזכר אחרת מ"מ דבריהן אתיין כהירושלמי, ולק"מ.

בברכת פסח כשר ושמח.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב עקיבא משה סילבר שליט"א
שו"ת עם סגולה – חלק א

אסיפת תשובות ומכתבים בענינים שונים בהלכה ובאגדה
שהשבתי בהזדמנויות שונות – בחמלת ה' עלי
עם תשובות ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א
עקיבא משה בלאמו"ר הגאון רבי יצחק אייזיק שליט"א סילבר
קרית ספר תשע"ו
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן