——–
מהירושלמי מבואר בפשיטות שמחייב בתי כנסיות ובתי מדרשות בבדיקה, ונפסק כן להלכה שנביא לקמן בס"ד וז"ל הירושלמי בפסחים (פרק א דף כז טור ב): ר' ירמיה בעי בתי כניסיות ובתי מדרשות מהו שיהו צריכין בדיקה מה צריכה ליה שכן מכניסין לשם בשבתות ובראשי חדשים ותהא פשיטא ליה הכן היא צריכה ליה הואיל ואורן מרובה מהו שיהא צריך לבודקן בתחילה ביום לאור הנר רבי יוסה בעי חצירות שבירושלם שאוכלין שם חלות תודה ורקיקי נזיר מהו שיהו צריכין בדיקה בלא כך אינן בדוקות מן הנותר וכו'.
והירושלמי הובא להלכה בראשונים וראה לדרשות ר"י אבן שועיב (פרשת צו ולשבת הגדול) שכתב שיש לבדוק ולברך וז"ל: בתי כנסיות ובתי מדרשות לפי שהתינוקות מכניסין שם חמץ ומברך תחלה על ביעור חמץ. וכ"כ רבינו ירוחם (תולדות אדם וחוה נתיב ה חלק א דף לח טור ד) ובספר כלבו (סימן מח) ומאמר חמץ לרשב"ץ (אות לז) ובטור (א"ח סימן תלג) שבתי כנסיות ובתי מדרשות צריכין בדיקה לפי שהתינוקות מכניסין בהם חמץ וכן נפסק בשו"ע (סעיף י) והפרי חדש (אות א) ובעל המשנ"ב (ס"ק מג) זעק על השמשים שאינם נזהרים לבדוק בלילה אלא מכבדין היטב ביום ולא יפה הם עושים וצריך להזהירם ע"כ שיקיימו מצות חכמים כתיקונה ויכולים לברך על בדיקה זו אבל א"צ לבטל אחר הבדיקה לפי שאינם יכולים לבטל ולהפקיר חמץ שאינו שלהם. וכן דקדק מהירושלמי בשו"ת משנה הלכות (חלק ג סימן קצט) דצריכא ליה מפני שאמרו אורה מרובה מהו שיהא צריך לבודקה מתחלה ביום לאור הנר ומסיק שלא לחלק בין ביעור לביעור דצריך לבדוק בלילה לאור הנר וגם אם כיבד וטאטא את הבית מקודם לכן אפ"ה צריך לחזור ולבדוק שלא לחלוק בין בדיקה לבדיקה וכן פסק ראב"ן והכי איתא בירושלמי ריש פסחים ר' מני בעי חצרות שבירושלים וכו' ופריך והלא כבר בדקו מן הנותר ומשני שלא לחלוק בין ביעור לביעור וכו' ע"ש.
נראה מדבריהם דבעי בדיקה וגם ברכה וכמ"ש להדיא בדרשות ר"י אבן שועיב שהובא דבריו לעיל שמברך תחלה על ביעור חמץ. וזהו ככל שאר דברי חכמינו שצוונו ואנו מברכים עליהם דאף שיש לומר שעל חמץ שבבית הכנסת אינו עובר בב"י (וראה בדיבור הבא מה שנביא בס"ד בשם הערוך השולחן) מ"מ אין לחלק בין ביעור לביעור כנ"ל וכפי שכתבו בעל המשנ"ב שם ובשו"ת שבט הלוי (חלק י סימן סח ובחלק א סימן קלה) דעיקר התקנה מעיקרא או צד דאורייתא של בדיקה כמש"כ הר"ן הוא משום בל יראה, אבל כיון שכבר נתקנה תקנו דבר השוה לכל רשות ורשות בישראל, בין יש שם חמץ שעובר בב"י או לא כבר נעשה חובת בית מצורף לחובת הגוף שיהיה בית ורשות זה בדוק ונקי מחשש חמץ. נמצא שאין חילוק ותקנה שווה לכל לבדוק בכל מקום שיש חשש לחמץ בין ביתו או מכוניתו או מפעלו וכד' ולברך על בדיקתו.
אלא בשו"ת מהרש"ם (חלק ה סימן מט) כתב שאף שהתינוקות מכניסים לפעמים חמץ מ"מ ליכא שיעור כזית לכל א' מן הקהל א"כ ניהו דביהכ"נ יש לו דין חצר שותפות כמ"ש הב"ש באה"ע סי' ל' ועי' קצה"ח סי' ר' מ"מ ליכא חיוב בדיקה ובפרט לפמ"ש בקצה"ח סי' ר"ס בשם ת' מהר"ם ב"ב דחצר שותפות אינו קונה מציאה כלל להשותפין א"כ פשיטא דלא יעברו על ב"י וצ"ל דמ"מ יבדקו שמא ימצא מי החמץ ויבא לאכלו או יזכה בו ומ"מ צ"ע. וכן פסק ערוך השולחן (ס' יב) ע"פ דברי התוס' שכתבו ריש פסחים לחד תירוצא דלכן הצריכו בדיקה כדי שלא יעבור בבל יראה א"צ ברכה לבדיקת בית הכנסת ובית המדרש שהרי אין להם בעלים מיוחדים מי שיעבור בבל יראה והוי לעניין זה כבית של הפקר ואין לומר דהגזבר או השמש יעבור בבל יראה דהא יכול לומר איסורא לא ניחא לי דליקני כדאמרינן בגמ' [ב"מ צ"ו:] והחמץ הנמצא הוא הפקר גמור ולכל הדיעות פשיטא שלא על כיוצא בזה היתה תקנת חכמים בבדיקה ולכן נ"ל שהשמש לא יברך אלא בודק בלא ברכה וגם כל חמירא א"צ לומר דהחמץ הזה א"צ ביטול ולא מהני ליה ביטול כיון שאינו שלו עכ"ל.
וכדבריו העלה בשו"ת יחווה דעת (חלק א סימן ה) וכתב גם מודעה רבה לבעלי אוטובוסים ציבוריים, וכן מטוסים של חברות תעופה ישראליות, שחייבים לבדוק החמץ מהמכוניות והמטוסים, ולנקותם מכל חשש חמץ, כדין בתי כנסיות ובתי מדרשות שהם של צבור, וראוי ונכון לקיים בהם מצות בדיקת חמץ לאור הנר בליל ארבעה עשר, כמצות חז"ל וזאת ללא ברכה כפי שהעלו הפוס' אחרונים רבים שהמנהג פשוט לבדוק החמץ בבתים ובחנויות בברכה אחת, אפילו אם החנות רחוקה מן הבית, הואיל וההליכה אינה נחשבת להפסק ע"ש. וה"ה שלדבריו יש לעובד בתלמוד תורה או במפעל וכד' חובה לבדוק את החמץ המצוי במקום עבודתו.
אלא מה שחייבו בדיקה בבתי כנסיות ובתי מדרשות משום שודאי התנוקות מכניסין בהם חמץ כל השנה כמ"ש השו"ע (סי' תלג ס' י) ומקרי מקומות שמכניסין בהם חמץ ולכן חייב השמש לבדוק, מה שאין כן במקום עבודה כגון חדר מחשבים וכדומה שאין חשש לכניסת מזון כל שהו ודאי שאינו חייב, דאף אם אירע מקומות שאין מכניסין בהם חמץ ונמצא שם חמץ הא ודאי דבכהאי גוונא פשיטא שאין עוברין עליו בבל יראה וכמ"ש ערוך השולחן (סי' תלא ס' יט) שבוודאי מן התורה אינו מחוייב כלל לבדוק שם ובמשנה דאור לארבעה עשר תנן דכל מקום שאין מכניסין בו חמץ א"צ בדיקה ופשיטא שאינו עובר על בל יראה אם תמצא שם חמץ.
אמנם בחיוב בדיקה זאת לא החמירו עליו להישאר רעב עד אחר הבדיקה אלא רשאי לאכול לפני הבדיקה עיין בדברינו (בסימן סח) וכמ"ש בשו"ת בצל החכמה (חלק ד סימן ס) שמה שמבואר בשו"ע או"ח (סי' תל"א סעי' ב') שלא יאכל עד שיבדוק, והטילו חובת בדיקה זו על השמשים העלה אחר שכבר בדק השמש את ביתו כדינא, אם קשה עליו לבדוק את ביהכ"נ קודם שיאכל, מותר לו לאכול קודם שיבדוק את ביהכנ"ס. ואף דלא שייך בזה טעמא, שאם נטריחנו ימנע ולא עביד, שהרי על מנת כן השכיר עצמו לקהלה ועל דעת כן נכנס לתפקידו מעיקרא להיות מחוייב לבדוק חמץ בביהכנ"ס אור ליום י"ד, מ"מ כיון דבעושה בחינם יש את החשש דאם נטריחנו אתי לאימנוע נראה דה"ה בעושה בשכר דלא מסתבר לחלק בזה בין עושה מצוה עבור אחרים בשכר לבין עושה בחינם. וגם כי אכתי שייכא הך טעמא שכתבתי לעיל (אות א' ד"ה בכל) שגם אם ימשך השמש אחר אכילה לא תתבטל המצוה בהכרח על כן לא חששו בזה לאסור האכילה קודם קיום המצוה. ובענין זה מובא בתשובות הגאונים (מוסאפיה ליק סימן קה)
על הא דאכלי בבי כנשתא ממש ודקא קשיא לן הא אין אוכלים בהם הני מילי סעודת הרשות דחול אבל סעודת שבת סעודת מצוה היא וסעודת מצוה מותר לאכול שם ודבר זה מפורש בירוש' פסחים (פ"א) ר' ירמיה בעי בתי כנסיות ובתי מדרשות מהו שצריכין בדיקה וכו' עד שהן אוכלים שם בעבריות ובראשי חדשים פירוש בעבור השנה ובקידוש החדש.
לסיכום יש חיוב לבדוק כל מקום שיש בו חמץ בליל יד'. וכפי שבודק את ביתו כך צריך לבדוק את מקום עבודתו שבאחריותו וכ"ש שהוא רכושו ואע"פ שנמצא מחוץ לביתו כגון מכונית מחסן וכד'.
פירות הנושרים:
1. יש אומרים שצריך לברך על הבדיקה במקום עבודתו וסב"ל.
2. נהגי אוטובוס ומוניות וכד' גם צריכים לבדוק אותם בליל יד'.
3. מה שאין אוכלים בבתי כנסת הני מילי סעודת הרשות דחול אבל סעודת שבת סעודת מצוה היא וסעודת מצוה מותר לאכול שם.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
מועדי ניסים
הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5