——–
שאלה: סעודת ערב יום הכיפורים צריכה להיות דוקא בפת ואינו יוצא באכילת שאר דברים, או אפילו באכילת שאר דברים יוצא.
תשובה: כבר דן בשאלה זו המנחת חינוך (מצוה שיג) וזה לשונו: ודע, דזה פשוט דבערב יום הכיפורים דמצוה לאכול, אין חיוב דוקא פת כמו שבת ויום טוב, דלא מצינו זה בשום מקום רק מצוה לאכול, ויוצא בכל דבר, וכן הוא במגן אברהם (הלכות מגילה סימן תרצה סק"ט) גבי פורים, וכאן נמי בודאי הוא כן, וזה נראה פשוט, עכ"ל.
וכתב השד"ח (אסיפ"ד, מערכת יוה"כ אות ג) לבאר דבריו, וזה לשונו: ולפום ריהטא נראה, דזה תלוי בטעמי חיוב אכילה זו, דאם נאמר דהטעם הוא כדי שנכין עצמנו לתענית של יום הכיפורים, צריך לאכול פת או שאר מידי דמיזן, ואינו יוצא ידי חובתו באכילת שאר דברים, ואין ראיה מפורים. ואם הטעם הוא משום קדושת היום עצמו, אפשר דיש לדמותו ליום פורים ויוצא ידי חובתו בכל דבר, כמו שכתב הרב מגן אברהם בסימן תרצה סק"ט. אלא שהגאון מנחת חינוך סובר, דאכילה זו היא גזירת הכתוב, ולא משום שנכין עצמנו לתענית, ולכן סובר דסגי בלא פת. וכבר הבאתי בריש אות זו שדברי רש"י ביומא (שהיא כדי להכין עצמנו להעינוי) נכונים, ואם כן יש להחמיר בזה, עכ"ל.
ומבואר מדבריו, דלדברי הראשונים (ראה באריכות לעיל סימן צט) דטעם האכילה בתשיעי הוא, כדי שנכין עצמינו לתענית של יוהכ"פ, צריך לאכול פת או שאר מידי דמיזן. ולהסוברים דטעם האכילה בתשיעי הוא משום קדושת היום עצמו, יוצא ידי חובתו בכל דבר. ולכן כיון דלדעת רש"י ורוב הפוסקים, האכילה בתשיעי הוא כדי שנוכל לסבול התענית, צריך להחמיר לאכול דוקא פת או שאר מידי דמיזן.
והראוני בשו"ת שבט הקהתי (ח"ב סימן ר) שצידד דבעינן דוקא פת, ועפ"י מש"כ רבינו יונה בשערי תשובה (שער ד אות ט) וז"ל: כי בשאר ימים טובים אנחנו קובעים סעודה לשמחת המצוה, כי יגדל וישגה מאד שכר השמחה על המצות, כמו שנאמר (דה"א כט, יז) ועתה עמך הנמצאו פה ראיתי בשמחה להתנדב לך, ונאמר (דברים כח, מז) תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב. ומפני שהצום ביום הכפורים נתחייבנו לקבוע הסעודה על שמחת המצוה בערב יום הכיפורים, עכ"ל. ומבואר, דהטעם שאנו מצווים לאכול בעיו"כ הוא במקום יום הכיפורים, ולפי"ז כיון דהאכילה בעיו"כ הוא במקום סעודת יו"כ נמצא דסעודה זו כסעודת יו"ט. ולכאורה אם דין סעודה זו כסעודת יו"ט בעינן פת דומיא דיו"ט.
ולענ"ד נראה, דאעפ"י שמלשון הרבינו יונה "נתחייבנו לקבוע סעודה על שמחת המצוה בערב יום הכיפורים" היה מקום לדייק, דקביעת סעודה הוא בפת דוקא, ומטעם דהאכילה בעיו"כ הוא במקום סעודת יו"כ, וא"כ חשיבא סעודה זו כסעודת יו"ט שהיא בפת. מ"מ לדינא לא בעינן דוקא פת, וכדמסיק בשו"ת שבט הלוי (ח"ד סימן נד אות ב) דאין חיוב לאכול פת בעיו"כ, שהרי אפילו ביו"ט נסתפקו הראשונים לענין פת, עיין בתוס' (ברכות מט: ד"ה אי בעי אכיל) ורא"ש (שם פרק שביעי סימן כג), וא"כ כל שכן לענין האכילה בערב יוה"כ עיי"ש. וא"כ אפילו לדברי רבינו יונה אין הכרח דבעינן פת בדוקא.
ואמנם כל זה מצד ההלכה, אבל למעשה המנהג לאכול פת ככל סעודת מצוה, ויותר מזה עיין נטעי גבריאל (הל' יו"כ טז, א) שיש נוהגים ליקח לחם משנה, ושכ"ה בשל"ה (ח"ב סט.), יפה ללב (ח"ב סימן תרד אות ג) בשם מעיל שמואל, וברוח חיים (סימן תרא) שכן נהגו באשכנז, וליקוטי מהרי"ח (ח"ג סדר עיו"כ דף פא:) בשם סידור הרמ"ק, ובתחילת שו"ת נחלה לישראל (קונטרס שער בת רבים אות יז) שכן היה נוהג הרה"ק מסטרעטין זי"ע, ובאוצר יד החיים (אות שד"מ) שהרה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע נהג בכל סעודות מצוה לבצוע על שתי חלות.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א
קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5