——–
שאלה: האם מותר לצבוע רצועות התפילין בתשעה באב.
תשובה: יש לחלק בין אומן שעושה כן לצורך אומנות, או אחד שצובע את כל רצועות התפילין ולוקח זמן רב, למי שצובע מעט, כפי שרוב בני אדם עושין בדרך כלל שצובעין רק את המקום הנצרך.
דהנה מקור המנהג שלא לעשות מלאכה בתשעה באב, הוא במשנה (פסחים נד:) מקום שנהגו לעשות מלאכה בת"ב עושין, במקום שנהגו שלא לעשות אין עושין, והובא להלכה בשו"ע (תקנד, כב), וכהיום מנהג כל ישראל בכל מקום שלא לעשות וכמו שכתב בביה"ל (ד"ה במקום) בשם מטה יהודה.
וכתב הרמ"א: "ונהגו להחמיר עד חצות בכל מלאכה שיש בה שיהוי קצת אפילו מעשה הדיוט, אבל דבר שאין בה שיהוי, כגון הדלקת נרות או קשירה וכדומה מותרת". וההסבר הוא פשוט, דהרי טעם המנהג שלא לעשות מלאכה מבואר בפוסקים ובמשנ"ב (סקמ"ג) כדי שלא יסיחו דעתם מהאבלות. ובמלאכה שאין שיהוי אין לחוש שיסיח דעת מהאבילות.
ולפי זה פשוט, דצביעה מועטת כמו שעושים רוב בני אדם בבי כנישתא, שצובעים רק מעט במקום הנצרך לכך מותר. ורק צביעת כל הרצועות, או אומן שעושה כך לצורך אומנות דבזה יש היסח הדעת מן האבילות, הרי זה בכלל המנהג שלא לעשות מלאכה.
וגם באומן, מעיקר ההלכה אין להחמיר אחר חצות, וכמו שכתב הרמ"א (שם) "ולא נהגו באיסור מלאכה כי אם עד חצות". ויותר מזה כתב הערוך השלחן (תקנד, כא), דעכשיו המנהג לאסור עשיית מלאכה רק עד אחר אמירת הקינות, אף אם הוא קודם חצות, ואם כי היראים נזהרים שלא לעשות מלאכה קודם חצות, כל זה הוא במלאכה מרובה שיש בה שיהוי קצת, אבל דבר שאין בה שיהוי מותר אפילו קודם חצות, עיי"ש.
אלא שכמבואר בשו"ע (שם, כד), העושה מלאכה בת"ב אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה, וכתב במשנ"ב (סקמ"ט) בשם האחרונים, דזהו אפילו במקום שנהגו לעשות, ואפילו לאחר חצות. וא"כ פשוט שאין ראוי לקבוע מלאכה בת"ב אפילו אחר חצות, ורק קצת במקום הצורך מותר.
ומ"מ נראה, דכשצובע לעצמו [ואינו אומן] כל הרצועות, וצריך להרצועות בו ביום, יש להתיר על פי מה שהביא בשערי תשובה (סקי"ג) משיירי כנסת הגדולה בשם מהר"י ברונא, דר"י הגיה בס"ת שלו בת"ב והגיה בו הסופר טעויות. ואפשר שעשה כן שלא להשהות ספר שאינו מוגה, או שהיה צריך אליו לקרות בו היום, עיי"ש. ולפי הטעם שהגיה בת"ב לפי שהיה לצורך היום, י"ל דה"ה כשצריך להרצועות בו ביום, ג"כ מותר.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א
קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5